ליברמן עומד כאמור בפני סיכונים. הוא נקלע למילכוד אותו יתקשה לפתור. להלן שלושה מהתסריטים המלמדים כמה קשה מצבו:
1. הצטרפות לממשלה בראשות נתניהו -
ליברמן קיבל הצעות מרחיקות לכת, אם יסכים לצרף את כוחותיו (8 מנדטים) לגוש הימין ולאפשר הקמת ממשלה (63 מושבים) בראשות
בנימין נתניהו. כולל רוטציה בינו לבין נתניהו בראשות הממשלה, מיזוג מלא של
ישראל ביתנו למפלגת הליכוד, ומינוי כמעט כל חברי הכנסת מטעם ישראל ביתנו לשרים או סגני שרים. ליברמן דחה הצעות אלה, על-אף הפיתוי העצום לכהן בתפקיד ראש הממשלה. זו הרי משאת נפשו של כל פוליטיקאי, קל וחומר איש פשוט שעלה ארצה מאחת ממדינות חבר העמים ונאלץ לפלס דרכו במו-ידיו כשומר ברים. ולא בכדי. ליברמן נתון בסיכונים גדולים. כל זמן שהוא נגד נתניהו, הוא מאותרג הן על-ידי הפרקליטות והמשטרה והן על-ידי כלי התקשורת. ברי, כי מעמד ראש ממשלה או נשיא יחייב חקירה/בדיקה ברמה גבוהה בהרבה (ע"ע
בנימין בן-אליעזר - המידע שהוצנע במודיעין המשטרה נשלף מידע כשהציג מועמדות לנשיאות; הסוף הקשה ידוע). כך שאם יצטרף לנתניהו - בוודאי ברוטציה לראשות ממשלה, הוא חשוף לצ'ונאמי של חקירות פליליות. כולל נגד בניו עמוס ליברמן ויעקב ליברמן. חוקרי המשטרה וכלי התקשורת יתמקדו לא רק בו, אלא גם בכמה אנשי עסקים ובחבריו האוליגרכים עימם בוצעו עסקים בעייתיים.
2. הצטרפות לממשלה בראשות בני גנץ -
ליברמן קיבל הצעות מרחיקות לכת גם מגוש השמאל-מרכז - מעמד מיוחד, תפקידים בכירים עבורו ועבור חברי הכנסת מטעמה של ישראל ביתנו. לא דובר על רוטציה בראשות הממשלה, אך אם היה דורש - היה יכול לקבל. דא-עקא, ליברמן מנוע גם במקרה זה. יש גבולות שלא עוברים. ליברמן לא יוכל להחזיק קצר את חברי הכנסת מטעמה של ישראל ביתנו, שחלקם ימין-קיצון, אם יצטרף לקואליציה בתמיכת הרשימה המשותפת (13 חברי כנסת) שכוללת שלושה חברי כנסת מטעמה של
בל"ד. שניים מהם אף שוקלים להמרות את פיו, אם ינסה ליברמן לכפות הימנעות ו/או הצבעה עבור ממשלת מיעוט. אם יסתכן בזאת, הוא יאבד את הגרעין הבטוח של תומכיו מקרב המגזר הרוסי בישראל. אם יצטרף, או אם יתן ידו על-דרך של הימנעות בהצבעה בכנסת להקמת ממשלת מיעוט (57 מול 55), ליברמן מסתכן גם כאן בפתיחת שערי הגיהינום. בעיקר מצד בכירים במשרד החוץ ובמשרדי ממשלה נוספים, המחזיקים מידע בעייתי נגדו. והזרימה כבר החלה... ולא רק מתיק החקירה בפרשת ישראל ביתנו. גם רשימת כחול לבן תינזק, אם תסתמך על בל"ד להקמת קואליציה: תוחלת החיים של ממשלה כזו, תהא קצרה מאוד; גוש הימין יהא מלוכד מאי-פעם; ובבחירות הבאות כחול לבן תאבד קולות - הימין-הרך שהצביע עבור הרמטכ"לים לשעבר, גנץ-יעלון-אשכנזי, ינטוש;
3. ממשלת אחדות -
ליברמן שואף לממשלת אחדות. אם יצליח לכפות/לשכנע את שתי המפלגות הגדולות להיכנס לממשלת אחדות, קל וחומר ממשלת אחדות בראשות גנץ עם רוטציה לנתניהו, הוא יוכל להשיג לעצמו שקט יחסי, מעין חסינות פוליטית. לטענתו, זה רצון העם וכך הוכרע בבחירות מועד ב'. אלא שלא ניתן לרבע את המעגל. ההכרעה בקלפי ברורה: 55 לגוש הימין, לעומת 44 לגוש השמאל-מרכז. 13 חברי הכנסת של הרשימה המשותפת, הכוללים את מפלגת בל"ד שחבריה תומכים בשהידים, אינם שותפים טבעיים לבני גנץ, למשה (בוגי) יעלון ול
גבי אשכנזי. קל וחומר נוכח המשימות הגדולות העומדות על הפרק: קיצוץ רוחבי עצום הנדרש בתקציבי הממשלה, והזרמת 30-20 מיליארד ש"ח נוספים לתקציב הביטחון. עם הרשימה המשותפת, שדורשת עשרות מיליארדים עבור המגזר הערבי, לא תוכל כחול לבן ליישם מדיניות ביטחונית ומדינית בהתאם לרצונה.
