צריך להיות פתי כדי להאמין לכול דבר שפורסם ומפורסם על ארגון "
דאעש", ולבלוע את גלולת הדמיון ששמה ה"מדינה האיסלאמית", שבראשה עמד - עומד, הארגון "דאעש". זו הייתה מדינה שנעה על גלגלים והתמקמה במרחב האינסופי של סוריה ועירק. ארגון "דאעש" היה המייסד של המדינה הלא ברורה בגבולותיה ובשטחיה.
הארגון היה, כביכול, ארגון סוני-איסלאמי קיצוני שבראשו עמד מנהיג מוזר, הזוי ואנונימי בשם אל-בכרי אל בגדדי ואשר אנשיו היו רוצחים ופראים שברובם כלל לא היו במקורם מהמזרח הערבי ו/או האיסלאמי אלא דווקא מ...אירופה! כאשר נפרק את מעשי הארגון ונשאל כמה שאלות מוזרות אולי נגלה שבכלל אין פלא שה"מדינה האיסלאמית" סיימה את תפקידה בקול ענות חלושה, כי באמת היא לא הייתה קיימת במציאות, ואילו לגבי "דאעש" הכל היה עניין של "פטה מורגנא".
הסיפור השקוף
הסיפור הזה - של צמיחת ונפילת ה"מדינה האיסלאמית", היה שקוף מדי. "דאעש" הופיע כארגון מוסלמי קיצוני משום מקום והגיע אל שום מקום. האיסלאם הסוני היה מאז ומתמיד הפלג המוביל באיסלאם העולמי, והוא היה תמיד מתון יותר מהאיסלאם השיעי. מאז הקמתה של אירן השיעית - על לוויניה בלבנון, בישראל ובשאר המזה"ת הפכו הסונים לאיסלאם חיוור ומאוד לא דתי. ואז, בימים שהמערב על לוויניו השונים חש בסכנה המוסלמית העולה מהשיעה (אותה הוא עצמו הקים באירן, באפגניסטן, בלבנון ובפלשתין...) לפתע דרך "כוכבו" של האיסלאם הסוני הקיצוני, מושג חדש באיסלאם.
ארגון "דאעש", שקרא לעצמו ה"מדינה האיסלאמית", החל להכות דווקא במדינות ערב ובשיעים ולאו-דווקא במערב ובישראל. גיוסי ה"קיצוניים האיסלאמים" לארגון הטרוריסטי הזה לא באו דווקא ממדינות האיסלאם וממדינות ערב אלא דווקא מאירופה, ובמיוחד מבריטניה הגדולה. בעיתון צרפתי מרכזי הופצה תמונה של אדם עם זקן צרפתי מסודר ובידו כוס משקה אלכוהליסטי וצמוד לאישה חשופה. העיתון הצרפתי טען שזהו מנהיג "דאעש" בגלגולו הקודם כ"שמעון אליוט", איש ה"מוסד" הישראלי. ומנגד, פלטה גב'
הילרי קלינטון - אז מזכירת המדינה בארה"ב של אובמה, כי האירועים הטרוריסטים של "דאעש" נגד סוריה היו נכונים אך אלה שאנשי הטרור של "דאעש" נקטו נגד עירק לא היו מתוכננים.
סוריה ועירק כמשל ושנינה
ואמנם ארגון "דאעש" התרכז במלחמה נגד אסד בסוריה והפיכת סוריה, עד אז מדינה יציבה וחזקה, לכר רווי דמים ולמדינה מתפוררת. גם בעירק פוררו אנשי "דאעש" את מה שעוד נותר יציב לאחר התפוררות מדינה זו בעידן ההתמוטטותו של סאדם חוסיין. מנגד עלה כוחם של הכורדים בעירק ובסוריה - נאמני המערב. "דאעש" גם ביצע פעילות טרוריסטית באירן, והגיע עד הפרלמנט שלה, ומנגד הלם ב"חיזבאללה".
בישראל נעצרו מספר ערבים ישראלים שנאשמו בהשתייכות לארגון הטרור הזה והעו"ד שלהם טען כי הארגון הטרוריסטי הזה איננו עוין לישראל אלא מטרתו לשנות את הסדר בארצות ערב והאיסלאם. ישראל מעולם לא התלוננה במיוחד על כך שאנשי "דאעש" שורצים קרוב מדי לגבולותיה - במדבר סיני הדרומי, ובגולן הצפוני. זה היה בדיוק באותם ימים שישראל נלחמה בכול כוחה בחמאס של רצועת עזה ואיימה על ה"חיזבאללה" בלבנון. בימים אלה הסתיים התפקיד של "דאעש".
הסדר חזר על-כנו ו"דאעש" יכולה להתפרק
סוריה אומנם חזרה לידיים של אסד הסורי אבל עם הראש למטה, עם אפס יומרות להחזרת הגולן מישראל ועם רוסיה שהצילה את משטר אסד מכיליון ועכשיו אותה רוסיה יודעת שסוריה תהפוך לגרורתה הבלעדית והכנועה, ולא עוד מדינת ברית שווה. הכורדים אולי לא הרוויחו מדינה אבל כוחם האוטונומי עלה בעירק ובסוריה. לאור התסריט הזה אפשר גם להבין כיצד שדות נפט בעירק עברו לידי "דאעש" ב"ימייה הגדולים" ומאין הגיעו משאבי הכסף האדירים של הארגון הזה, וכן כיצד ארגון טרוריסטי הזוי ומפוזר היה במשך מספר שנים, כביכול, אימת המזה"ת.
יציאת ארה"ב מסוריה ואח"כ חיסולו של אל בכרי אל בגדדי גם הם "צירוף נסיבות" די מתמיה. אם באמת הארגון הזה היה רק ארגון פעילות מערבי שהביא להתמוטטותה של סוריה בפרט ושל האיסלאם השיעי בכלל, הרי שנשאלת השאלה האם קורבנות ה"מדינה האיסלאמית" - שמעולם לא התקיימה, היו אף הם קורבנות צפויים מראש מקרב לא מעט אזרחים תמימים במזרח ובמערב, ששילמו בדמם רק כ"תפאורה" עבור אירוע פוליטי יזום של המערב?
