שמר היה שחקן בעל נוכחות בימתית מרשימה ובעל הופעה. גבה קומה ונאה. הוא ניחן בקול מרשים, עמוק ויחודי ונחשב לשחקן מוכשר ומוערך. הטיב להגדירו העיתונאי אורי קיסרי שכתב עליו בשנת 1969 בכתבה בעיתון מעריב "גדעון שמר הוא לא רק שחקן, הוא לא רק שחקן כוכב, הוא אישיות תיאטרלית". בזכות קולו העמוק, המרשים, "האבהי" משהו והיחודי, גדעון שמר היה קריין מבוקש לצד פעילותו התיאטרונית העניפה. הוא הנחה עצרות וקונצרטים וכן אירועים שונים נוספים, ושימש כקריין סולן עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית ותזמורות נוספות בארץ. היה קריין תנ"ך, והשתתף בתסכיתי רדיו ובערבי קריאת שירה. גדעון שמר גילם תפקידים ראשיים בהצגות רבות ובמגוון רחב של תפקידים. שיחק בתאטרונים: האהל, הקאמרי, זווית, גיורא גודיק, התיאטרון העירוני באר שבע, הסמטה ועוד. בין ההצגות בהן נטל חלק: נשי וינדזור העליזות, לאחר הנפילה, הדה גאבלר, גבירתי הנאוה, הכתבנים, בית במצב טוב, המחיר, המסע האחרון, האסיר בקומה ה-14, מידה כנגד מידה, זינגר, יומנה של אנה פרנק, שלוש מסיבות, בית הבובות, תוציא את השטקר המים רותחים, נדנדה בשניים ועוד. בנוסף העלה הצגות יחיד ובהן: שלוש אלמנות, אהבה, טוביה החלבן, השיבה לשום מקום, ועוד. שמר שיחק גם בסרטי קולנוע ובהם אשת הגיבור (1963), "איריס", "ללכת על המים", ועוד, ובתוכניות טלוויזיה ובהן: רמת אביב ג', סיטון ועוד. הוא זכה בפרס מסקין (1980), ופרס שייבר, מטעם בית שלום עליכם (1982).

שוחחתי עם רמי (עמירם) שמר (87) טייס חיל-האוויר ואל-על בעברו, אחיו הצעיר של גדעון שמר, על אחיו גדעון, על בית ההורים, המשפחה, ילדותו ונעוריו של גדעון, פעילותו ב"הגנה" וכמובן על פעילותו הענפה בחיי התרבות בארץ. חלק מהפרטים לא מופיעים בביוגרפיה הרשמית של גדעון שמר. גדעון שמר נולד בשנת 1928 בבית חולים הדסה בתל אביב, בשם גדעון שרמן. הוריו יחיאל ורחל שרמן היו מחלוצי העלייה השלישית, ועלו לארץ ישראל ב-1921 מאוקראינה. בילדותו התגורר עם הוריו בצריף בשכונת נורדיה בתל אביב (שכנה בשטח מתחם דיזנגוף סנטר כיום). בגיל 4 עבר עם משפחתו לדרום תל אביב לבית ברחוב "מרכז מסחרי" כיום רחוב מטלון. למד בבית הספר עממי ביאליק ברחוב לוינסקי בתל אביב. ובהמשך עברה המשפחה לרחוב רנ"ק באזור רחוב ארלוזרוב. כבר בגיל צעיר מאוד גילה גדעון כישרון דקלום טקסטים בעל פה, ונבחר לשחק בתפקידים בולטים בהצגות בית ספר ביאליק. לאחר סיום ביה"ס העממי, בגיל 14 בתחילת שנות ה-40, עבר גדעון ללמוד בגימנסיה העברית "הרצליה". כאן הצטרף לחוג לתיאטרון בגימנסיה שאירגן במאי הבימה צבי פרידלנד. מספר האח רמי: "גדעון מאוד בלט בחוג, אז הבמאי פרידלנד שהגימנסיה שכרה אותו שיארגן חוג דרמטי עבורה, אמר: גדעון כל כך מוכשר למשחק ואני רוצה שיהיה יד ימיני". חוץ מזה שהיה יד ימינו של פרידלנד הוא השתתף כשחקן בהצגות שהעלה החוג". . מספר רמי שמר: "גדעון לא סיים לימודיו בגמנסיה הוא חשב שיהיה שחקן ואמר שי"א כתות מספיקות לו". הדבר היה למורת רוחם של הוריו שרצו שיסיים לימודיו בגימנסיה. בשנת 1945 בגיל 17 מצטרף גדעון ל"הגנה" ובהיותו בן 18 מתגייס לחי"ש תל אביב של ארגון "ההגנה". עבר קורס מ"כים והפעולה הראשונה שהוא נקרא לעשות זה ביחד כל המחלקה שלו, בפיקוד המ"מ ברעם, הצטוו ללוות שיירת אספקה מפ"ת לבן שמן ולעקוף את לוד הערבית. הם רק לא לקחו בחשבון שהם עו ברים ליד הגדר בבית נבאלה ושם היו יחידות של הלגיון הירדני. ביום ראשון 14 בדצמבר 1947 מותקפת השיירה. 13 מלוחמנו נרצחו באכזריות על-ידי הערבים. מבין 5 משאיות וכלי רכב אחרים שיצאו מפ"ת הגיעו לבן שמן בקושי שני כלי רכב. רמי שמר מספר כי בעקבות האירוע הטראומטי היה שרוי אחיו במה שקרוי כיום הלם קרב. מספר רמי שמר: "בתחילת 1948 כשהתחילו להקים את חטיבת גיבעתי גדעון שמר נפגש עם שמעון אבידן שהיה אמור להיות מח"ט גבעתי וביקש להתמנות לקצין התרבות של החטיבה. אבידן ענה לו כי איחר ביום אחד וכי מינה כבר אדם לתפקיד זה (אבא קובנר). בתקופת מלחמת העצמאות שימש גדעון שמר קצין תרבות של גדוד 51 בחטיבה.

לאחר מלחמה העצמאות, בתחילת שנות ה-50, גדעון שמר משמש ככותב וכבמאי תוכניות, כנסים ועצרות גדולות בעיקר בקיבוצים ובתנועה הקיבוצית, ובהם בקיבוצים חמדיה, נחל עוז ועוד. בחמדיה למשל, ישב גדעון מספר חודשים ויחד עם החברים כתב מחזה שבו השתתפו 120 איש, על הווי המקום ומזיכרונות החברים. "העבודה בחמדיה הייתה תקופה נפלאה בחיי", סיפר לימים גדעון שמר. מחמדיה הוזמן לקיבוצים נוספים ובניהם קיבוץ נחל עוז שם כתב וביים מחזה שהוצג בקיבוץ ועסק בתולדות המשק. בשנת 1953, בעת שביים את עצרת חטיבת "בני איחוד הקבוצות והקיבוצים" בנצר סרני, פגש גדעון בצעירה בשם נעמי ספיר, חיילת נח"ל מעמק הירדן שנשלחה לנגן בפסנתר בעצרת. נעמי ספיר, לימים המשוררת הידועה נעמי שמר. בין השניים התפתח רומן וב-1955 נישאו גדעון ונעמי בביתו של רב בטבריה וב-1956 נולדה בתם, הללי. באחת העצרות שביים בקיבוץ חמדיה השתתף השר משה שרת ואלוף פיקוד המרכז ולגדעון הוצע לשמש כבמאי להקת פיקוד מרכז, והוא היה הבמאי הראשון של להקה צבאית זו. גדעון ביים בלהקה זו מספר תוכניות וביים שם את הקומדיה המוזיקלית "חמש חמש", שנקראה אז "פשיטה בכפר". בהמשך ב-1956 ביים גדעון שמר את אותה הצגה "חמש חמש" גם בתיאטרון "האהל". "חמש חמש" היא קומדיה מוסיקלית אותה כתב אהרון מגד. את המוזיקה כתב יוחנן זראי ואת הפזמונים כתבה נעמי שמר. ההצגה "חמש חמש" בביומו של שמר בתיאטרון אוהל זכתה להצלחה רבה והפכה ללהיט. בסוף שנות ה-50 יוצא גדעון לאנגליה ולומד ומשתלם במשחק ובבימוי, בתאטרון רויאל קורט בלונדון. לאחר שנתיים הוא חוזר לארץ. כשחזר לארץ כיכב כשחקן בתיאטרון זווית ואחר כך, בתחילת שנות ה-60, הצטרף לתיאטרון הקאמרי שם נמנה במשך שנים רבות עם סגל שחקני תיאטרון זה. הוא גילם תפקידים ראשיים בהצגות רבות, ובהן "הדה גבלר", "לאחר הנפילה", "המחיר", "תוציא את השטקר" ו"הכושי עשה את שלו".

ב-1962 נפרדו גדעון שמר ונעמי שמר וב-1968 התגרשו רשמית. בשנות ה-60 כאשר שימש שחקן בתיאטרון זוית הכיר גדעון שחקנית צעירה ויפה בתיאטרון בשם לבנת שלם. בהמשך השניים נישאו ונולד בנם יוני, כיום עורך דין. לאחר נישואיה והולדת בנם החליטה לבנת להתמסר ללמשפחה וזנחה את הקריירה הבימתית שלה. לאחר שעזב את הקאמרי, עסק בהפקות בתיאטרון המסחרי, כיכב בהצגת "גבירתי הנאווה", שבה גילם את פרופסור היגנס; והעלה הצגת יחיד כמו "שלוש אלמנות" ו"טוביה החלבן". ביחד עם תזמורת הגאז של מל קלר ערך גדעון שמר מופע בשם "אהבה וגאז' בה קרא קטעים על אהבה מן הספרות העברית העתיקה והחדשה ומספרות העולם ובין הסיפורים ניגנה תזמורת הג'אז מל קלר. ב-1975 נפטר יחיאל שמר, אביהם של גדעון ורמי שמר, שעבד בבנין בסולל ובונה עד יציאתו לפנסיה. מספר רמי שמר: "במלחמת העולם השנייה שלחו אותו לבנות בניינים לצבא הבריטי בהתחלה ליד לטרון ובהמשך ברפיח. כילד אני זוכר שבנה את מלון פלטין אבל יותר זוכר שבנה את בית הוועד פועל של ההסתדרות ברחוב ארלוזרוב בתל אביב, בית של 6 קומות. אז היה משהו לא שיגרתי. לאחר קום המדינה עבד מטעם "סולל ובונה" בקיבוצים בבנית סילויים (ממגורות דגנים ) וכו' ועל כן נעדר הרבה מן הבית.

בפרואר 2008 חש גדעון כאבים בבטנו. לדברי אחיו רמי הוא לא רצה שיקחו אותו לבית חולים. בדיעבד התברר כי לקה בדלקת תוספתן (אפנדציט) וכשהגיע לבית חולים היה כבר מאוחר, הזיהום התפשט בגופו והוא נפטר בבית חולים. מותו של גדעון שמר, איש מלא מרץ שנחשב לאדם בריא, היכה בתדהמה את עולם התרבות בארץ. רק כשבוע לפני מותו הופיע שמר, יחד עם הזמרת אורה זיטנר, על במת מועדון קפה תיאטרון הקאמרי בערב "פגישה לאין קץ", מופע משירי נתן אלתרמן. אגב, גדעון אהב מאוד את שירתו של נתן אלתרמן. ארונו הוצב באכסדרת תיאטרון הקאמרי בתל אביב. הוא הובא לקבורה בבית העלמין ירקון. הותיר אחריו את בתו ללי מנישואיו לנעמי שמר ואת בנו יהונתן מנישואיו ללבנת שלם. רמי שמר כאמור טייס וקברניט אל-על, אומר על אחיו: "הוא היה האדם המשכיל ביותר והחכם ביותר שהכרתי אין פעם". על מצבת קברו של גדעון שמר נחקק "גדעון שמר אציל הנפש, שחקן ואיש עט" 24.5.28 -21.2.28.