גוש-עציון עדיין מחכה

כשבוע אחרי מלחמת 6 הימים, שירתי כחייל מילואים ברחבת הכותל המערבי. המקום הומה אדם. בשעות הערב, רמקול גדול השמיע את החדשות ויומני החדשות. מגוש-עציון הועבר שידור ישיר. הרמטכ"ל, יצחק רבין, נפגש עם חיילי צה"ל שם והודיע חגיגית כי גוש-עציון הוא חלק אינטגרלי ממדינת ישראל. ההמון שהאזין ברחבת הכותל מחה כפיים והריע לרמטכ"ל. חלף מעל ליובל שנים וגוש-עציון עדיין אינו חלק אינטגרלי ממדינת ישראל. יש כאן מחדל רציני של מרכז-שמאל וגם של הימין. מתיישבי גוש-עציון מלפני מלחמת השחרור חזרו אליו והקימו התיישבות לתפארת. 35 יהודים נרצחו במלחמת השחרור כשהיו בדרכם להושיע את הישוב. אירוע שמוודא את שייכות הגוש למייסדיו היהודים. אם רמת הגולן הפכה לחלק ממדינת ישראל, לגוש-עציון יש יותר זכות להיות חלק מהמדינה, כי רמת הגולן לא הייתה חלק מישראל וגוש-עציון כן היה. יש שקוראים לספח את כל הגדה המערבית עם כ-2.5 מיליון פלשתינים. קודם יש להחזיר לישראל את גוש-עציון, שהיה ישוב יהודי לפני קום המדינה. ולסיכום, לא ידענו לנצל את ההזדמנות להחזיר את גוש-עציון. ההזדמנות הייתה אחרי 6 הימים, כשהעולם הערבי היה בשוק מוחלט. אז, ניצלנו את ההזדמנות וקבענו סדר חדש של חלוקת הזמנים במערת המכפלה. כמעט ולא הייתה התנגדות בעולם הערבי והמוסלמי בכלל. קבלת החלטות מכוננות חשובה - אבל העיתוי של קבלת ההחלטות חשוב יותר, כי לזמן יש משמעות כשמאפשר הזדמנות, שיש לנצלה לפני שתחלוף. ובכל זאת, עדיין זה לא מאוחר.

שלום כתנאי לקידמה

חוקר ערבי בשם עאטף אלעמרי, טוען כי: "האיזון האסטרטגי בין הערבים לישראל אינו תלוי בכוחות הצבאיים, אלא בקידמה המדעית והטכנולוגית וגם בשגשוג הכלכלי. השינוי ביסודות האלה הוא אשר יחולל את השינוי באיזון האסטרטגי בין הערבים לישראל". עיתון אלח'ליג' 7.8.2019. ממשיך החוקר: "מדינות ערב פעלו נמרצות כדי לשפר את כוחם הצבאי תוך כדי התעלמות, כי החדשנות והמחקר המדעי הם התנאי לחולל מהפך באיזון האסטרטגי בין שני הצדדים". שמעון פרס, בספרו "מזרח תיכון חדש", שם את הדגש על כך, שישראל שואפת להיות מרכז הקידמה התעשייתית והכלכלית במזרח התיכון. ואילו בן-גוריון, הביע את חששותיו מהופעת מנהיג ערבי ריפורמיסט דוגמת כמאל אתאתורכּ, שהצליח אחרי תבוסת טורקיה במלחמת העולם הראשונה להקים מדינה מתקדמת". עד כאן. השאלה היא: האמנם ישראל חוששת מכך שהערבים יחוללו שינוי במצבם ויצטרפו למדינות המתקדמות? התנאי לקידמה בקרב עם כלשהו, הוא קיום השלום שיבטיח הפניית המשאבים להגשמת הקידמה. ציביליזציות לא מתחככות זו בזו, אלא שואבות ולומדות זו מזו, ובין מדינות דמוקרטיות יכולים להתגלע חילוקי דעות וסכסוכים, אבל המאמץ מושקע כדי למצוא פשרה. כי מלחמה תמחק את הקידמה והשגשוג, כך זה היה בגרמניה הנאצית שחרחרה מלחמות והחריבה את עצמה, אך בנטישת המלחמה הצליחה לבנות את עצמה מחדש תוך שנים מעטות.

יומני אנא פרנק

יומני אנא פרנק יוצאים לאור בשלמותם בשפה הערבית על-ידי בית ההוצאה לאור בכוויית "הפרפר". בכתבה גדולה שפירסם עיתון "אלשרק אלאוסט" מודגשת חשיבות היומנים כדי ליידע את הקוראים בעולם הערבי על פשעי הנאצים במלחמת העולם השנייה. בכתבה יש התייחסות לשמונת בני משפחת פרנק שחיו במשך שנתיים במחבוא במרכז אמסטרדאם, חיי מצוקה וסבל על לא עוול בכפם, מדגיש העיתון. כידוע, אנא כתבה את זכרונותיה בגיל צעיר, 13-14 שנים. לכן, ישנן שגיאות דקדוק וסגנון, אם כי הטקסט תוקן, אך מוסד אנא פרנק לא הסכים לתיקון והעדיף לפרסם את הזכרונות כפי שנכתבו במקור כדי לשמר את האותנטיות. פרסום יומני אנא פרנק בערבית הוא עוד צעד בכיוון הנכונות להכיר את ישראל והיהודים בכלל. זהו שינוי משמעותי בגישת הערבים כלפי ישראל אחרי התעלמות וחרם טוטאלי שנמשך שנים רבות.