X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
אנו בעיצומו של משבר פנימי מורכב, שהחל כנסיון מאורגן להדיח ראש ממשלה מכהן באמצעות קשר משפטי, לאחר שהאופוזיציה כשלה בניסיונותיה להחליפו בדרכים דמוקרטיות. כל הפרמטרים המרכזיים: בחקירה, בהדלפות ממנה, בסעיפי האישום, בגיוס עדים ועדויות ובפרסום החלטות הביניים הקריטיות, מעידים על תכלית שאיננה חשיפת האמת ומשפט הוגן
▪  ▪  ▪
נתניהו. פרשה שהיא משבר לאומי עמוק [צילום: עודד בלילטי/AP]

מה שראינו בשתי מערכות הבחירות האחרונות בשנת 2019, הוא קדימון למשבר האמיתי שבדרך. בעוד שמשבר הבחירות החוזרות הוא מנהלתי אירגוני וניתן לפתרון טכני-טכנולוגי בעלות סבירה וזמן מתקבל על הדעת, המשבר שבדרך הוא טוטאלי ונוגע כמעט לכל תחומי החיים במדינה. מוקדיו: חוליי הדמוקרטיה; מקומה המעוות של התקשורת בדמוקרטיה שלנו; ליקויי שיטת הבחירות; הפרדת רשויות השלטון ותיוג חדש של תפקידיהן וסמכויותיהן כחלק מהבטחת המשילות; חוקי יסוד חסרים; משבר ביטחוני ומשבר כלכלי פנימי; אופיה של מדינה יהודית מהו; טיב ומהות היחסים עם יהדות העולם, ולא פחות חשוב - טיהור משקעי הפוטש המשפטי נגד ראש הממשלה, במטרה להחליף שלטון באמצעות מערכת המשפט ולא באמצעות הליכים דמוקרטיים. לדעתי, זה עתיד להיות פרק המשבר החמור ביותר, שישליך על כל האחרים, ויציב בפני הציבור את השאלה אם הוא מוכן לניוון הדמוקרטיה וויתור על זכותו להכריע את גורלו בבחירות, או שהניצנים הברורים והחמורים של מגמה זו שהתגלו במשבר האחרון, מהווים עבורו קאזוס בלי אזרחי על כל המשתמע מכך.
הסיבוך שחולל התרגיל המפוקפק של הפרקליטות בנושא נתניהו, יתנגש בסיבוב הבא עם העובדה שגוש הימין בישראל מהווה כיום רוב דמוגרפי ברור, וכי השמאל, במיוחד הקיצוני, ויתר כבר גם על סיפור הכיסוי שהוא ציוני, בו החזיק בראשית שנת 2019. עתה צפוי שינסה לשקם את כוחו האלקטורלי באמצעות חבירה ללא תנאים לרשימה הערבית המשותפת. משמעות הדבר היא חציית הרוביקון הציוני ללא דרך חזרה. להחלטות בעניין נתניהו, צורפו (במידה רבה מחוסר ברירה) טייקוני-תקשורת כנוני מוזס ואלוביץ', המעידים בשפת המשפטנים על קשרי הון-שלטון ברשתות התקשורת המרכזיות ביותר ובאישים הבכירים ביותר בהן. ברור שזו איננה כל התמונה, ומי שעוקב אחר מצהלות השמחה העויינות המופגנות ע"י ערוצי 12 ו-13 של הטלוויזיה שלא לדבר על מרבית הרשתות החברתיות, מבין היטב את עומק המשבר הקיים והצפוי. דבריהם של הפרופסורים רות גביזון1 ודניאל פרידמן2, שופכים בינתיים עוד זרזיף אור על מחשכי התמונה האמיתית, של מקרה נתניהו. אין ספק: פרשת נתניהו היא משבר לאומי עמוק, שלא כל מניעיו והשלכותיו מוכרים לנו בשלב זה במלואם. אם ישגה עתה היועץ המשפטי וינסה בלחץ החוגים שהכתיבו את דרכו במשבר עד כה, למנוע בעד נתניהו מלהקים ממשלה חדשה, בהנחה שהמציאות הפוליטית תאפשר זאת, צפוי לנו "פיצוץ אטומי", שלא יקרה ביום אחד ולא במהלך אחד, אך בוא יבוא, כאשר הציבור יבין מה חוללו לו פוליטיקאים צבועים בשיתוף עם תקשורת מגויסת ומערכת משפטית "חולת שלטון".
על המערכת המשפטית השתלטה הדעה שביכולתה לכפות עצמה על הציבור בישראל הר כגיגית. מספר הדוגמאות לכך רב וגדל במהירות עם חלוף הזמן. מספר מקרים מהזמן האחרון הראויים לציון מיוחד הם: התנהלות הפרקליטות והיועץ המשפטי במהלך החקירות ופרסום ההדלפות מהן בנושאים הקשורים בראש הממשלה, החלטת נשיאת בית המשפט העליון למנות צוות של 11 שופטים עליונים שידון בחוקיותו של חוק הלאום כחוק יסוד - קריאת תיגר חמורה על ריבונות הכנסת - ופרסום דעותיה ופרשנותה של שופטת בית המשפט המחוזי בת"א, לימור מרגולין-יחידי עם הרשעתו של ראש עיריית אשקלון לשעבר בשוחד, והפרת אמונים.3 זהו ניסיון לאכוף דעה פרטית של שופטת זוטרה על השקפת העולם הציבורית בשאלה האם ומתי פרסום חיובי הוא טובת הנאה לעובד ציבור ומתי יש לראות בו שוחד. עיתוי פרסום הדברים בעיצומם של הדיונים בנושא ראש הממשלה, לא היה מקרי. לאלה ניתן להוסיף את פנייתו של שי ניצן, פרקליט המדינה, לעובדים בכירים של מערכת המשפט ובכללם שופטים מכהנים, להגן בפומבי על דרכי פעולתה והחלטותיה של הפרקליטות שבראשה הוא עומד, ואת המדיניות העצמאית של בית המשפט בשאלות ביטחון ויחסי-חוץ ובשאלת מעמדם של יועצים משפטיים במשרדי ממשלה, בחברות ממשלתיות, ברשויות מקומיות ובמוסדות ציבוריים. סוגיית-יסוד זו צפה כבר בממשלות קודמות וקשורה ביכולת המשילות של בעלי תפקידי ביצוע, מול מעמדם של יועצים, בעיקר יועצים משפטיים, הנהנים כיום מתוקף פסיקות משפטיות מסמכות וטו על החלטותיהם, מבלי שישאו באחריות לתוצאות החלטות אלה.
אירועים אלה ורבים אחרים מעידים שהקרב הדמוקרטי הגדול בין כנסת ישראל הנבחרת כנציגת הריבון ובעלת הסמכות הבלעדית בישראל לחוקק חוקים, לבין בית המשפט ההיברידי והפרקליטות ומערכת התביעה הכללית - עדיין לפנינו.
אם ישרוד נתניהו את מסכת ההכשלות וההתְקלות שרקמו לכבודו הפרקליטות והמשטרה, בתמיכה שקטה אך חזקה של בית המשפט העליון, יהיה הוא האיש המתאים ביותר לעמוד בראש מערכה זו. תחושתי היא שבין היתר, משום שהתיר לשרת המשפטים הנמרצת שלו איילת שקד להתחיל בתהליך השינויים החוקתיים-משפטיים החיוניים לישראל, נרקמה סביבו עלילת השוחד, ונתפרו ה"חידושים המשפטיים" המאפיינים את כתבי האישום. ביסוד כל החיכוכים הללו עומדת קביעתו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, ש"הכל שפיט" ובית המשפט הוא שקובע את גבולות סמכויותיו ואחריותו ומעמדו ולא החוק הכתוב.
במלחמה אזרחית עתידית זו, נועד בצד האזרחי מעמד חשוב במיוחד לשני בעלי תפקידים: יו"ר הכנסת, וראש הממשלה המכהן. יו"ר הכנסת מהיותו הנבחר הממונה על תפעול הכנסת ופעילות החקיקה והבקרה של על שאר זרועות הממשל, וראש הממשלה כממונה על הביצוע הלאומי-ממלכתי ועל משרדי המשפטים וביטחון הפנים (גופי החקירה), שלהם לקט תפקידים מגוון בתחומי פעולת מערכת אכיפת החוק. לא אגזים אם אומר שתפקידו של אדלשטיין כיום הוא שיקום הכנסת ומיצוב משופר של מעמדה בציבור ובין רשויות הממשל. לפיכך, הנו בעל חשיבות עליונה לשיקום המציאות הפוליטית בישראל.
מערכת המשפט, תוך ניצול ציני של חוק כבוד האדם וחירותו וחוק חופש העיסוק משנת 1995, שחוקקו בהיסח דעת או מתוך העדר התעמקות מספקת ומנגנוני ויסות, בקרה והגבלה על השימוש בחוקים אלה, פרשה אותם פירוש מרחיב ביותר וקנתה לעצמה בזכותו מעמד של זרוע שלטונית שמעמדה בכיר מזה של כנסת ישראל - זו מציאות בלתי נסבלת. לא ייתכן שהכנסת הנבחרת, נציגת הריבון, תהיה כפופה לרשות אחרת, למעט לחוקים שמחוקקת היא עצמה (ולחוקה לכשתהיה); זו משמעות הריבונות. בין החוקים הדרושים, צריכים להתקיים גם אלה שקובעים את דרכי התנהלותה של המערכת המשפטית וגבולות סמכויותיה. עקרון יסוד בדמוקרטיה הוא הפרדת הרשויות ותחימת פעולותיהן בחוקים ובתקנות הנגזרות מהם. ככל שפעילות בתי המשפט והזרועות הנוספות של מערכת אכיפת החוק נחשפות לציבור, מתגברת התובנה שהמכהנים בהם הנם בני-תמותה כאחד האדם - גם אם מלומדים הם, נבונים ובעלי ניסיון, לעולם עשויים גם הם להיתפס לחולשות-אנוש ויש להגן על הציבור מפני אלה.
במסגרת מאמץ לנוע לעבר הסדרה חוקתית של המצב הפרוץ הקיים, שפרושה חוקה או מערכת שלימה ככל האפשר של חוקי-יסוד מסונכרנים בינם לבין עצמם (לא קיים כיום ומה שקיים איננו מספיק), נצטרך לעסוק בבעיות שעד כה התחמקנו מהן, או טיפלנו בהן למקוטעין ואד-הוק. בשום אופן אין להותיר על-כנו את המצב הקיים, שבו קבוצות אינטרסים "ממנות עצמן" למוסדות המחליטים. בשום אופן אין להתיר מצב שסוגיות עקרוניות כגון: מהו שוחד ומתי מדובר במקרי שוחד - קריטריוני בוחן אוניברסליים - יקבעו שרירותית ע"י גופי האכיפה כאשר נוח להם, ולא ע"י חקיקה מוקדמת ופרשנות מוסמכת לכוונות המחוקק. רק בדרך הפרטיזנית שהפעילה הפרקליטות במקרים של נתניהו ניתן היה לבנות קנוניה מן הסוג לה היינו עדים עד כה. אילו נקבעו כללים אלה מראש באופן ברור ומוסמך, קשה להאמין שראש הממשלה היה נופל למלכודת הפרשנות הנוכחית.
דווקא פרשת נתניהו יכולה לשמש לבית המשפט עצמו הזדמנות-פז לתיקון המעוות ולשיקום תדמיתה של מערכת המשפט, המיתכרסמת במהירות בעיני הציבור.
רבים בציבור איבדו אמון במערכת המשפט ואכיפת החוק בגלל התנשאותה, שרירותה, שגיאותיה וחוסר רגישותה. משנפלה החלטת היועץ, חייבת המערכת להמשיך בדרך אולם להיזהר מטעויות גסות נוספות, תוך כדי חתירה לתיקון את שניתן לתקן. אפשר שזו הדרך היחידה להימנע מהצורך לחקור את מערכת אכיפת החוק כולה ולארגנה מחדש.
היועץ המשפטי, שבעצמו קבל על עוול משפטי שנעשה לו בהיותו מזכיר הממשלה, לא מצא עוז לעשות ברגע המכריע את התיקון המתבקש, מבלי להעביר את המדינה וראש הממשלה שבעה מדורי גהינום. זהו כשלון אישי שלו ושל הפרקליטות שעליה הוא ממונה. עתה השאלה היא אם בית המשפט ילך בדרך שהתוותה מערכת זו, או יראה לה ולנו שאכן יש בו שאר-הרוח בו הוא מרבה להיאחז.
הצעתו של גדעון סער לנתניהו במוצ"ש, 23.11.19, ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12, לקיים פריימריז מזורזים בליכוד לפני תום הימים שנותרו עד לפיזור הכנסת, הוצגה על -ידו כהזדמנות כביכול למנוע בחירות. לסער שפוזל לניצחון בפריימריז, אצה הדרך להדיח את נתניהו בתמיכה מבחוץ של יריביו ושל התקשורת המגויסת. סער מאמין כנראה שלאחר מהלך כזה, יהיה הוא מועמד מובהק של הליכוד לראשות הממשל; לדעתי זה אינו רצונם של חברי ובוחרי הליכוד. לדבריו אם ינצח נתניהו בפריימריז, יוביל הוא את המפלגה לבחירות ויהיה מועמדה, עם מנדט חדש מציבור החברים והבוחרים להקמת ממשלה. יש כאן מידה רבה של גניבת-דעת. להערכתי, גם אם יקבל סער מקום שני בפריימריז, ינסה לשבור החוצה מהקונצנזוס של גוש הימין ולחתור לממשלה בראשותו, בשיתוף עם גנץ ובתמיכת הנשיא ריבלין. במצב שיצרה מערכת המשפט מול נתניהו עם פרסום כתבי האישום, אם אין זו תקיעת סכין בגבו של ראש הממשלה, הרי שזה לפחות ניסיון להונות או להוליך שולל את הימין, וחתרנות אישית נגד נתניהו. סער כשל כאן כשלון כפול: רדיפת שלטון ופגיה בסולידריות המפלגתית.
אם יוכרע נתניהו פוליטית באמצעות פריימריז פנימיים, או ימצא עצמו אחרי בחירות נוספות במצב שאינו יכול להרכיב ממשלה, יהיה מצבו המשפטי-פוליטי דומה. אם יקבל בבחירות מנדט משופר מהציבור אחרי פרסום כתב האישום, יהיה מצבו הפוליטי-משפטי משופר, ומצבו של גוש הימין טוב משהוא כיום. בניגוד לנתניהו, משקלו הסגולי הפוליטי של סער, עם כל הכבוד, איננו שקול לזה של נתניהו ובוודאי שיתקשה להתמודד בבחירות מול צמרת כחול לבן. מנדט חדש ומשופר לנתניהו, תלוי ברמת ההשתתפות של גוש הימין, בעיקר תומכי הליכוד בהצבעה בבחירות - הפעם זה שימור השלטון או תום שלטון הימין לזמן רב על כל המשתמע מכך. חובה על הימין למנוע את עיצוב הפוליטיקה הישראלית על-ידי מערכת המשפט בניגוד לרצון הציבור.

הערות

1. "לנתניהו אין סיכוי לקבל משפט צדק", מערכת ישראל היום, 2.10.19 ועידכון מיום 7.10.19, ראה:
[קישור]
2. "דין וחשבון", אייל לוי, מעריב – המוסף, 22.11.19.
3. "ראש העיר אשקלון לשעבר הורשע בשוחד והפרת אמונים....", יהושע בריינר, הארץ, 11.11.19.

תאריך:  25/11/2019   |   עודכן:  25/11/2019
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מבירא עמיקתא, לאיגרא רמא
תגובות  [ 19 ] מוצגות  [ 19 ]  כתוב תגובה 
1
ביבי מול בגץ
עמוס שנער  |  25/11/19 11:17
 
- האם ומשאלותיך הצודקות
נמט  |  25/11/19 16:57
 
- נכון
רפי לאופרט  |  25/11/19 17:55
 
- שנער דורש מנתניהו להתנצל !!
שלמה המגיב  |  25/11/19 19:29
 
- המילון של הירונימוס בן שלמה
יוסף המילונאי  |  26/11/19 19:09
 
- ושאלה ליוסף המילונאי
שלמה המגיב  |  28/11/19 16:00
2
תגיד לאופרט, יש לך גם הוכחות
הירונימוס  |  25/11/19 13:47
 
- עם עשרות מיליוני ש"ח
רפי לאופרט  |  25/11/19 21:35
 
- ובקיצור - אין לך
הירונימוס  |  25/11/19 22:11
 
- הירונימוס לא הבין את הציניות
עמוס שנער  |  25/11/19 22:47
 
- אני בעד שוויון הזדמנויות
רפי לאופרט  |  27/11/19 08:27
 
- "כולנו עבריינים" בנוסח לאופרט
שלמה המגיב  |  26/11/19 09:19
3
ומה בקשר "לראיות" , לאופרט ?
שלמה המגיב  |  25/11/19 18:09
 
- תבין שלמה
הירונימוס  |  26/11/19 10:55
 
- ולעניין "הראיות" ,כן או לא
שלמה המגיב  |  26/11/19 13:16
 
- צודק בכל מילה ל"ת
הירונימוס  |  26/11/19 14:56
 
- אל תתרגש מהליצנים, לאופרט
עמוס שנער  |  27/11/19 01:20
 
- רוה"מ "נבחר" בנוסח שנער
שלמה המגיב  |  27/11/19 08:55
4
ולעוד על "קשר משפטי להדחה "
שלמה המגיב  |  27/11/19 10:21
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אדי כהן
בשל סיבות לא ענייניות ישראל מתמהמהת, ולמעשה נכשלת, בחשיפת התופעה המתרחבת של הכחשת השואה בעולם הערבי ובמאבק נגדה. הגיעה העת להפסיק להדחיק את התופעה ולחשוש מעימות עם הנותנים לה חסות. דיאלוג ופיוס ממילא אינם יכולים להתחיל מעמדה של אנטישמיות והכחשת השואה
יוני בן-מנחם
עבדאללה מלך ירדן מתח ביקורת קשה על יחסה של ישראל לירדן והתייחס למשבר הפוליטי הפנימי בה. התערבותו בפוליטיקה הישראלית סותרת את כללי הדיפלומטיה, המלך הירדני מביע כפיות טובה כלפי ישראל ומתעלם מכך שהוא הפר כמה פעמים את הסכם השלום עם ישראל
אלי אלון
האמפיתיאטרון העירוני באילת היה בעשורים הראשונים של אילת אחד ממוקדי התרבות המרכזיים של העיר    נערכו בו עצרות, אירועים ומופעי תרבות וזמר רבים    מזה למעלה מ-30 שנה עומד הוא נטוש, שומם ומוזנח    דוברת העירייה: "יש כוונה לשמרו ולהשמישו בדיוק למטרה שלו - אמפיתיאטרון לאירועים"
איתן לסרי
ניסיון העבר מלמד לא רק על מקרים רבים של פער שבין הכותרות הגדולות לראיות הקלושות, כי אם גם על נטייה של גורמים במערכת אכיפת החוק לרדוף פוליטיקאים שלא מתאימים לאג’נדה שלהם. כשמוסיפים לזה את הלחץ התקשורתי העצום שמפעילים נציגי החונטה על החוקרים ומערכת התביעה ישנו סיכוי לא מבוטל שנתניהו לא זוכה ולא יזכה להליך הגון
בעז שפירא
מציע אנכי להקשיב ברוב קשב לנאום הנ"ל של נתניהו    מי שלא אוהב אותו באופן אישי מתבקש להתגבר על הרגשות ולהקשיב למסכת העובדות אותה הוא מפרט שם
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il