נניח שיש אמת בדיווח מהבוקר (יום ב', 2.12.19) על ההצעה האחרונה של הליכוד לכחול-לבן:
בנימין נתניהו יכהן כראש ה
ממשלה חצי שנה והתחייבותו לרוטציה עם
בני גנץ תעוגן בחקיקה. נניח - כי יש כל כך הרבה ספינים, עד שאי-אפשר לדעת למה להאמין. תחת הנחה זו, מה הרעיון? מדוע נתניהו כל כך רוצה עוד חצי שנה - אבל רק חצי שנה בראשות הממשלה?
הנה תשובה אפשרית: נתניהו רוצה לבחור, כמו אוהדי בית"ר במערכון של הגשש החיוור, מי יהיה הנהלה ומי יהיה מזג אוויר. בניגוד להם, הוא לא יכול לבחור מי יהיה התוצאה, אבל הוא כן יכול לבחור - לפחות ברמה העקרונית - מי יהיה השופט. האם יהיה זה הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי בירושלים, או דן יחיד בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
על-פי חוק יסוד הממשלה, כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן מוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים ונדון בפני שלושה שופטים. הרגע הקובע הוא הגשת כתב האישום, לא פתיחתו בפועל של המשפט. לכן משפטו הראשון של
אהוד אולמרט התקיים בפני הרכב במחוזי בירושלים, למרות שהוא התפטר בשלב מוקדם מאוד שלו. לכן גם משפט
הולילנד התקיים בפני דן יחיד במחוזי בתל אביב: כתב האישום הוגש כאשר אולמרט כבר לא היה ראש הממשלה.
מכל בחינה אחרת, כתב האישום נגד נתניהו צריך להיות מוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב. העבירות לכאורה נעשו בחלקן המשמעותי בתל אביב: במערכת אתר וואלה, בהנהלת בזק ובמשרדי
ידיעות אחרונות. החקירה בתיק 4000 הייתה במקורה של רשות ניירות ערך, שכתבי האישום שלה מוגשים כולם בתל אביב (מקום מושבה של הבורסה). התיק מנוהל בידי פרקליטות מיסוי וכלכלה - או בשמה הרשמי: פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה).
שאול אלוביץ, איריס אלוביץ ונוני מוזס מתגוררים או עובדים בתחום סמכותו של המחוזי בתל אביב.
זה מן הבחינה הפרוצדורלית, שיש לה חשיבות רבה. ויש גם היבט מעשי. בית המשפט המחוזי בירושלים אינו מתמחה בעבירות צווארון לבן, וניתן לספור על כף יד אחת את התיקים הגדולים בתחום זה שנוהלו בו בשנים האחרונות. חשיבה מהירה מובילה לשניים בלבד: משפט אולמרט הראשון ומשפטו של הרב
יונה מצגר (שנוהל בירושלים משום שבעיר זו קיבל מצגר את השוחד בתפקידו כרב הראשי). לעומת זאת, במחוזי בתל אביב קיימת המחלקה הכלכלית, שתפקידה המרכזי הוא לדון בעבירות כלכליות בכלל ובעבירות ניירות ערך בפרט. תיק 4000 הוא תיק כלכלי מובהק: רגולציה, תקשורת, עסקות במיליארדים. גם תיק 2000 הוא בעיקרו תיק כלכלי: תקשורת, תחרות חופשית.
לכן, מבחינת ההתמחות - המקום המתאים לנהל את משפט נתניהו הוא המחוזי בתל אביב. אפשר גם להצביע בסבירות גבוהה למדי על השופט שאמור היה לקבל את התיק, אם היה מוגש בתל אביב:
חאלד כבוב, הפליליסט המובהק של המחלקה הכלכלית, האיש שניהל את משפטיהם של
נוחי דנקנר, קבוצת פלד-גבעוני, גרגורי לרנר, מליסרון ורבים אחרים. האיש שמוביל קו של החמרה בענישה בעבירות ניירות ערך, ואשר זכה לגיבוי מבית המשפט העליון לקו זה.
וזה בדיוק האיש שנתניהו ממש לא רוצה לפגוש. נתניהו - ומבחינה זו גם האלוביצים ומוזס - יעדיפו הרכב בירושלים על פני דן יחיד בתל אביב. בירושלים יהיה על התביעה לשכנע שני שופטים שיש ראיות מעבר לספק סביר; בתל אביב - אחד בלבד. בירושלים תצטרך התביעה להסביר מהלכים כלכליים סבוכים לשופטים מעולים, אך שאין להם התמחות וניסיון בתחום; בתל אביב היא עשויה לקבל שופט שמכיר היטב את התחום. בירושלים יהיה צריך להריץ פעמיים-שלוש בשבוע את צוות התביעה ואת רוב העדים; בתל אביב זה יהיה כמעט מעבר לכביש.
האלוביצים ומוזס כמובן אינם יכולים לעשות דבר כדי להשפיע על זהות השופט, אך נתניהו יכול. זו הסיבה היחידה הנראית לעין, לכך שהוא רוצה עוד חצי שנה בראשות הממשלה. לא מדובר בחסינות, שאותה הוא יכול לבקש ולקבל גם כחבר כנסת; ולא מדובר בהתניה של "אם לא תהיה חסינות" או "כאשר יחל שלב ההוכחות". מדובר בקציבת זמן חדה וברורה. הדבר היחיד שיכול לקרות בששת החודשים הללו הוא שנתניהו לא יבקש או לא יקבל חסינות, כתב האישום יוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים והוא יזכה בכמה נקודות - שאולי עשויות להיות מכריעות.
האם נתניהו עד כדי כך אנוכי וציני? למרבה הצער, התשובה חיובית. מי שמאשים את מערכת אכיפת החוק בתפירת תיקים, מי שמאשים את היועץ המשפטי לממשלה בביצוע פוטש, מי שאין לו תשובות של ממש לאישומים נגדו - אדם כזה בהחלט מסוגל לנצל את מעמדו כדי לנסות ולהשיג בית משפט נוח יותר מבחינתו.
