"אנשים עם מוגבלויות" - זו הגדרה רחבה מאוד. חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות מגדיר אותם כ"אנשים עם לקות פיזית או נפשית, עקב מחלה או תאונה, אשר בגלל לקות זו הם מוגבלים בתפקוד בתחום או תחומי חיים עיקריים". הגדרה זו עשויה לכלול אנשים פגועים פיזית, עיוורים, חירשים, אנשים עם אוטיזם, בעיות קוגניטיביות ועוד ועוד. זו סקאלה רחבה מאוד של מקרים, החל מאנשים עם נכות או לקות קלה שיכולים גם לרוץ מרתון, וכלה באנשים סיעודיים המרותקים למיטה.
לפי הנתונים, נכון לסוף 2018, יש בישראל למעלה מ-1.5 מיליון בעלי מוגבלויות, שיעור של למעלה מ-20% מהאוכלוסייה הבוגרת. רוב האנשים הם דווקא בגיל העבודה, בין גיל 18 לגיל 64. באוכלוסייה המבוגרת מעל גיל 65, יותר מ -50% מוגדרים כבעלי מוגבלויות. לאדם עם מוגבלות, עשויות לעמוד זכויות שונות מול המוסד לביטוח לאומי וגורמים ממלכתיים נוספים. זכויות אלו משתנות בכל מקרה בהתאם לנסיבותיו וכמובן בהתאם לחומרת הלקות. להלן על קצה המזלג הזכויות העיקריות.
תביעה לנכות כללית מול המוסד לביטוח לאומי. מיועדת לנפגעים וחולים, אשר בשל הפגיעה אינם עובדים או אינם משתכרים מעל 45% מהשכר הממוצע במשק. על-מנת להיות מוכר בנכות כללית, על החולה להיות מוכר ראשית בנכות רפואית משוקללת בשיעור 60% לפחות על מספר ליקויים או בשיעור 40% לפחות כאשר אחד הליקויים הנבדקים הוא בשיעור 25% ומעלה, ולאחר מכן להיות מוכר גם כמי שיכולתו לעבוד נפגעה לפחות ב-50%. שיעור הקיצבה בתביעה לנכות כללית הוא בהתאם לדרגת אי-כושר שנקבעה לחולה. הקיצבה המירבית כיום היא 3,200 שקל לחודש. קיימות הטבות נוספות, כמו הנחות בארנונה ובטלפון.
תביעה לנפגעי עבודה מול המוסד לביטוח לאומי. מיועדת למקרים בהם הפגיעה או המחלה קשורים לעבודה ואירעו תוך כדי ובגלל העבודה. זכויות אלו שונות מנכות כללית. האדם זכאי לדמי פגיעה עבור 91 ימי היעדרות מהעבודה, ולאחר מכן יכול להיות זכאי לנכות זמנית או קבועה, כאשר הגימלה המשולמת היא לא קבועה אלא בהתאם לשכרו של האדם טרם התאונה. נכות של 19%-9% מובילה למענק חד-פעמי, ומ-20% - גימלה חודשית.
תביעה לשירותים מיוחדים. מיועדת לפגועים קשה הזקוקים במידה רבה לעזרת הזולת בביצוע רוב הפעולות היומיומיות, כגון סיוע ברחצה, לבוש, ניידות ובהיגיינה אישית. החולה יהיה זכאי לקיצבת שירותים מיוחדים בנוסף לקיצבת נכות כללית.
תביעה לניידות. מיועדת למי שקיימת פגיעה משמעותית ביכולת הניידות. היא מוגשת למשרד הבריאות במקום מגורי החולה, כאשר הבדיקה היא לפי סעיפים מיוחדים לניידות, המתייחסים אך ורק לפגיעה זו ולא לבעיות אחרות. הזכאות לגימלת ניידות מתחילה מ-40% נכות בניידות. לאחר ההכרה בידי משרד הבריאות, יש להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי, אשר יעניק הן את הגימלה והן הלוואה עומדת לרכב (פטור חלקי ממיסים) ותג נכה לרכב.
פטור ממס הכנסה. הטבה המיועדת רק לחולים בצורה קשה ונכותם חמורה. התביעה נפתחת ראשית בפקיד השומה במקום מגוריו של התובע, ולאחר מכן מוגשת למוסד לביטוח לאומי. בתביעה זו לא נבדק האם החולה עובד או לא ומהי ההכנסה שלו, אלא רק שיעכור הנכות הרפואית שלו. אם הוועדות הרפואיות קבעו, כי לחולה נכות רפואית משוקללת של 90% ומעלה, הוא יהיה זכאי לפטור ממס הכנסה, כאשר ניתן אף לתבוע פטור רטרואקטיבי לשש שנים לכל היותר, בהתאם למועד קביעת הנכויות.
זכויות כלליות אחרות. בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות והתקנות מכוחו, אדם בעל מוגבלות זכאי לזכויות נוספות. בין היתר מדובר בהנגשת שירותים, איסור אפליה והעדפה מתקנת בעבודה, אמצעי עזר ושירותי עזר כמו למשל תרגום או קריינות לכבדי שמיעה ועוד.
כאמור, אדם בעל מוגבלות עשוי להיות זכאי לקבל זכויות שונות שעשויות להיות משמעותיות מאוד. הזכויות שונות בכל מקרה לגופו, ולכן יש לבחון אותן בצורה נקודתית כדי לממש אותן בצורה הטובה ביותר.
