האם אדם שהוגש נגדו כתב אישום לא יכול להתמודד לכנסת? ואם נבחר האם הוא שונה משאר חברי הכנסת? את הכל עלינו לחפש בחוק וכל מה שלא נמצא מפורשות בחוק, אינו ישים כי הרי כולנו יודעים כי במסגרת הכלל של חוקיות המינהל, לא קיימות לו לחבר כנסת זכויות או חובות למעט מכוח הסמכה מפורשת שבחוק.
ואם נחזור לממשלתו של
יצחק רבין, עת החליט היועץ המשפטי דאז
אהרן ברק להגיש כתב אישום בעבירות שיש עמן קלון נגד השר דרעי, ואז קבע בית המשפט שעל רבין לפטר את דרעי, על בסיס מה קיבל בית המשפט את החלטתו?
בית המשפט קיבל החלטתו על בסיס סמכות המוקנית לראש ה
ממשלה בסעיף 21א (אז) לחוק יסוד הממשלה "ראש הממשלה רשאי, לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כן, להעביר שר מכהונתו", ועל בסיס פסיקתו אשר קבעה שאי-הפעלת סמכות בנסיבות של עבירות חמורות, איננה סבירה באופן קיצוני, ולכן חייב בית המשפט את ראש הממשלה רבין להעביר מתפקידו את השר דרעי. וכפי שקבע בית המשפט, בנסיבות אלה "הופכת סמכות שבשיקול-דעת לסמכות שחובה להפעילה".
בית המשפט לא המציא סמכות יש-מאין, אלא התערב בשיקול הדעת להפעלת הסמכות. כלומר, שנקודת היציאה שלנו היא סמכות קיימת ומפורשת בחוק. ועל כן, שיקול הדעת אם להפעילה אם-לאו נתונו למי שהחוק הסמיכו במפורש. ואם בית המשפט סבור ששיקול הדעת של אותו בעל תפקיד אינו סביר באורח קיצוני, בית המשפט רשאי להורות לו לפעול אחרת.
לעומת זאת, במקרה שאין כל הסמכה מפורשת בחוק השוללת סמכות מחבר כנסת או מהנשיא או המעניקה סמכות לחבר כנסת או לנשיא, ברור כי היועץ המשפטי לממשלה ו/או בית המשפט אינם רשים להמציא כזו סמכות.
ולסיום ראוי להביא מדברי בית המשפט העליון, אפריל 2019, בעתירה שנדחתה ואשר נועדה לפסול את החלטת נשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על
בנימין נתניהו:
-
"הלכה למעשה, עמדת העותרים היא שעל נשיא המדינה הייתה מוטלת חובה להתעלם מתוצאות הבחירות, ומהמלצות ראשי הסיעות, ולקבוע כי מר בנימין נתניהו פסול מלשמש כראש ממשלה בשל כתב החשדות החמור התלוי נגדו.
עמדה זו של העותרים לא ניתן לקבל: היא אינה תואמת את אופיו של מוסד הנשיאות (שהוא ממלכתי וא-פוליטי במהותו); היא אינה מתיישבת עם תפקידו של נשיא המדינה בהליך הרכבת הממשלה (המתמקד באיתור חבר הכנסת שהוא בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להרכבת ממשלה); היא אינה עולה בקנה אחד עם המידע על פיו נדרש נשיא המדינה לגבש את הכרעתו (עמדות הסיעות השונות ביחס למועמד עליו הן ממליצות לשמש כראש הממשלה); היא אינה מתיישבת עם הליך הבחירות הדמוקרטי אשר סמכות הנשיא מהווה חלק אינטגרלי ממנו (במסגרתו נבחרו חברי הכנסת ה-21, ובכללם מר בנימין נתניהו). בקיצור - היא בגדר עירוב מין בשאינו מינו. בשל-כך, האסמכתאות שהובאו על-ידי העותרים שונות באופן מהותי מן הנושא שלפנינו ומן השיקולים הרלוונטיים להכרעה בו".
על "שומרי החוק" לחדול מלחפש דרכים כיצד לסכל פוליטית את בנימין נתניהו דרך בית המשפט. ראוי כי "שומרי החוק" ינתחו בראש ובראשונה מדוע זכה וזוכה נתניהו לכזו תמיכה ציבורית רחבה על-אף ההאשמות החוזרות ונשנות, מדוע מאמין ציבור כה רחב לנתניהו ולא למאשימיו.
