כמה יאה לעורך "מעריב" אמנון דנקנר הפתגם "פני הדור כפני הכלב". אותו דור פותה המשול לכלב הרץ לפני אדוניו, ההופך מדי פעם את פניו כדי לדעת לאן מועדות פניו, ושב מייד למרוצתו באשליה שהוא המוביל בראש.
כך גם עורך "מעריב", שבעיתונו מתפרסם בסוף השבוע סקר דעת קהל האומר שיותר ממחצית מהנשאלים בעד המשך ההינתקות. ראה דנקנר, בחכמתו כי רבה, לאן נושבת הרוח, ומייד צירף לתוצאות הסקר מאמר מערכת הקורא לקדימה ולמפלגת העבודה "לצאת מן הארון" ולפתוח בקמפיין גלוי למען המשך ההינתקות.
כך יעשה עורך המתיימר לדעת נפש קוראיו, הלומד מכל סקר מזדמן לאן נושבת הרוח, וממהר לשרבט מאמר רווי אשליה כאילו הוא מוביל את דעת הקהל, דוגמת אותו כלב שוטה "המוביל" את אדוניו.
"מעריב" ופרשניו הבכירים, מצטיינים בכתיבה מוטת דעת קהל, כפי שהיא מובנת להם בכל רגע נתון. לא מכבר, כשנחשפו בתקשורת פרשיות שחיתות בצמרת, נרתמו עורכי העיתון לקמפיין סוער המלווה במאמרי מערכת מתלהמים תחת הסיסמא "איפה הבושה".
הם לא הסתפקו בכך, אלא הפיצו את הסיסמא ברבבות סטיקרים ברחבי הארץ. קוראי העיתון התמימים הישלו את עצמם, שהעורכים יתייצבו בראש מאבק נחוש ללא ליאות נגד מארת השחיתות ונגד הקשר המגונה בין הון לשלטון.
היתה זו לא יותר מאשליית שווא: מייד לאחר שנושא השחיתות ירד מן הכותרות, הרוח יצאה באחת ממפרשיה של מלחמת המצווה של "מעריב", מסע "מעריב" נגד השחיתות התפוגג כעשן, והנושא שהיה זה עתה בבת עינם, הושלך ככלי אין חפץ בו, לסל האשפה שבמערכת. מעניין מה יהיה הטרנד הבא של "מעריב"?
