X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
הרפתקנות, רשלנות, אינדיבידואליזם מוחצן, דווקאיזם וחוסר אחריות ומשמעת, הן תכונות-יסוד שמזמינות צרות. תכונות אלה, לפחות בחלקן, נמצאות תמיד כאשר נבחנים מעשי או מחדלי יחידים שעולים "במפתיע" במחיר יקר להם ולחברה סביבם. כמדינה שילמנו על כך עד כה מחירים אישיים וציבוריים יקרים והגיעה העת לשים לכך סוף.
▪  ▪  ▪
ישראלים נופשים בסיני [צילום: יוהאנה גרון/פלאש 90]

אחת למספר חודשים או שבועות, מתפרסמות בתקשורת הישראלית ידיעות הנוגעות לטיולים ובילויים של ישראלים בסיני, לאורך חופי מפרץ אילת (עקבה). חופים אלה זכורים לישראלים רבים מהתקופה בה החזיקה ישראל בחצי האי סיני, וחופים אלה שימשו חופי רחצה ופיקניקים לרבים שהבילוי בחיק הטבע הוא לחם-חוק עבורם. לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים, ופינוי סיני ע"י ישראל, עודדו המצרים, מתוך שיקולים כלכליים מובהקים, את הישראלים להמשיך בביקוריהם באתרים, טאבה, נואיבה, דהב, ביר סוויר, שארם אל-שייך ועוד, ואף השקיעו כספים בסלילת כבישי גישה ובהקמת בתי מלון במקומות אלה, ובהבטחה להגן על אתרים אלה מפני פעילות מחבלים ומפגעים של האיסלאם הקיצוני. ישראל מצידה ראתה מעבר זה בחיוב, ועודדה את תנועת הישראלים לאתרי הנופש, מתוך רצון להדק את היחסים עם מצרים ולהוסיף להם בצורות שונות נופך כלכלי מגוון ומשמעותי. בשנת 2018, נכנסו לפי נתוני הלמ"ס למצרים כ-321 אלף ישראלים, לעומת כ-170אלף ב-2017. קצב הגידול בשנים האחרונות נאמד בממוצע שנתי של עשרות אחוזים. המיקוד בדיון זה על היציאה לנופש בסיני, נובע משכיחות האירוע ומהניסיון הישראלי הרע החוזר ונשנה במקום זה, לצד העובדה שהוא מאפיין את התופעות הנדונות כאן בכללותן.
עם חלוף הזמן, התבררו שלוש עובדות מאכזבות: ראשית, מצרים לא ראתה בנכונות הישראלית אותה הזדמנות לשיפור היחסים שראו בה ממשלות ישראל. שנית, יכולתה של מצרים להגן על תיירים ישראלים באזור זה, הוכחה כחלקית ובלתי מספקת. בתקופה שבין 5.10.85 ל-24.11.17, נערכו 11 התקפות טרור משמעותיות בסיני על תיירים, אזרחים ושוטרים, שבהן נהרגו ישראלים ומצרים. (בהתקפה הגדולה ביותר, 24.11.17, נהרגו לפחות 305 אנשים ונפצעו 128).1 שלישית, הציבור הישראלי, שניחן בתכונות חיוביות רבות, הוכיח קלות ראש בהתייחסותו למציאות הביטחונית בחופי הבילוי של מזרח סיני והתעלם ברובו ממדיניותה הקרירה של מצרים כלפי ישראל ומחוסר נכונותה לכונן קשרים מסחריים על בסיס של הדדיות.
אירועי הטרור בחופי סיני, חוללו שתי התפתחויות קשורות: המצרים הידקו ושיפרו את סידורי הביטחון הבסיסיים באתרי התיירות שעל חוף סיני, אולם בה בעת גם הקשיחו את הביורוקרטיה וסידרי הטיפול בגבול לתיירים הישראלים. קשיחות זו הכבידה מאוד על שיתוף הפעולה ההדדי במניעת יוזמות טרור חדשות, או בהגשת עזה במקרים של היפגעות תיירים מטרור או תאונות. נראה שגם יחס שלילי ומזלזל זה של המצרים, לא הניע ישראלים רבים לשקול מחדש את עמדותיהם ביחס ל"סיורי הנופש" שלהם בסיני. אפשר כמובן להבין את כמיהתם של ישראלים במדינתם הקטנה יחסית, לגיוון מקומות וסוגי אתרי הבילוי והנופש, ולכך יש להוסיף גם את גורם העלות. רמת מחירים במצרים, הנקבעת על יסוד רמת החיים והשכר של העובדים, במיוחד בשירותי אירוח ומלונאות, מאפשרת לישראלים שהיה בנאות המדבר של סיני במחירים זולים. העובדה שניתן להגיע לאתרים אלה ברכב יבשתי מכל מקום בישראל, היא יתרון נוסף.
לימים, עקב מחדלים מצריים בשליטה אפקטיבית על מרכז סיני והימנעות מפיתוח המדבר, הסבו השבטים הבדואים של מרכז סיני (האוכלוסייה הקבועה בסיני מונה כ-600 אלף נפש) את מקורות הקיום המסורתיים שלהם למקורות חדשים ומשופרים באמצעות הסתפחות לדאעש, תמיכה בחמאס בעזה, הברחות דרך דרום ישראל לירדן, עזה ואתרים נוספים, ובתקופה מסוימת אף סייעו לתנועת 60,000 הנוודים מאפריקה, שביקשו להגיע לישראל בתירוצים שונים ומשונים, מיעוטם כפליטים אמיתיים. שבטים אלה, בהגינם על מקורות הקיום והקיימות שלהם, הפכו עוינים ומסוכנים לכל מי שביקש להגביל את יכולתם ורצונם להרחיב את הפעילות שהעשירה אותם עושר רב. מרגע ששייכו עצמם לדאעש, הפכו לאויב מסוכן עוד יותר.
ב"סטארט-אפ נישן", יזמות היא יתרון גדול חרף הסיכונים הנלווים אלה במקרים לא מעטים. סיכונים גם תורמים לקידמה, שכשלעצמה, בעיקר כאשר הדבר נשען על סקרנות טבעית בריאה. הדבר נכון בתחום הכלכלה והעסקים, אבל גם בתחום התיירות והמסעות למקומות חדשים, נידחים ומסוכנים מבחינת אקלים, צמחיה, הביטט, ים, אויר ועוד. נטילת סיכונים בעיסוקים מיוחדים כגון "לוחמי אש", צוותי הצלה מסוגים שונים, חקר תופעות טבע מיוחדות, טיסות אל גבול מעטפות הטיסה המוכרת ולחלל וכ"ב. כל עוד נעשים הדברים מחוסר ברירה או סקרנות בריאה, לאחר לימוד הסיכונים ודרכי ההתמודדות מולם והכנה מדוקדקת עם דרכי חילוץ ומילוט מיטביות; רק כך ניתן לקבל ולהשלים עם מידה קצובה של אי-וודאויות.
אולם, היזמות הישראלית, שמביאה לנו נכסים והישגים רבים, עשויה להיות גם לרועץ. מרבית המקרים בהם היא לרועץ, קשורים בעקר אך לא רק בשתי תכונות אופייניות נוספות של הישראלים: אינדיבידואליזם ורשלנות (קלות דעת).
אינדיבידואליזם היא נטייה להעמיד את השיפוט העצמי מעל לכל אמת-מידה אחרת, לפעמים גם מעל לחוק, לתקנות בטיחות, להוראות "עשה" ו"אל תעשה" במצבים חריגים ועוד. רשלנות היא התעלמות במודע מכללי משחק שיעילותם הוכחה, שחשיבה מתודית מוכיחה שהם מועילים או סבירים לגמרי, משום שבעצם ההתעלמות טמונה הרפתקנות שלובה ביזמות ואינדיבידואליזם. רשלנות היא הענקת "יד חופשית" למזל לנהל את עניינינו, ללא הסתמכות על הניסיון והשכל הישר.
המטה לביטחון לאומי בישראל, שליד משרד ראש הממשלה, נוהג לפרסם מעת לעת הערכות מצב והתראות על המציאות הביטחונית במדינות ובאזורים שונים ובכלל זה בסיני.2 התראות אלה כוללות גם המלצות ואזהרות על מצבי מתיחות, ועל גידול ברמות הסיכון מטרור הצפויות ליוצאים למקומות בילוי אלה. זהו שירות חשוב מאוד של מערכת הביטחון לציבור הישראלי, בסביבה שבנתוני היסוד שלה קיימים סיכונים ואיומים ביטחוניים. וראה זה פלא, הציבור הישראלי שומע, באוזניים אטומות וקורא בעיניים עצומות את האזהרות, וכמעט תמיד "מצפצף" עליהן ויוצא לשוח באזורי הסיכון חרף האזהרות; לעיתים הרושם הוא של "דווקאיזם". ככל שהאזהרה חמורה יותר, גדול יותר מספר הישראלים שמבכר להתעלם ממנה ולשים את גורלו בכפו, כאילו מדובר באתגר אישי.
יתר-על-כן, כאשר נשאלים היוצאים על מה הם מבססים את קלות הדעת וחוסר האחריות שבמעשיהם, הם משיבים את המענה המדהים הבא: ראשית, זה לא יקרה כי זה לא קרה כבר מזמן. שנית, אם יהיה משהו המדינה "תדאג" לנו. שלשית, "סמוך עלינו", נסתדר.
התנהלות דומה אנו מוצאים בכל הנושאים שבהם נהרגים ונפצעים ישראלים ותושבים לא ישראלים במדינה ומחוצה לה,3 כאשר התנהלותם גובלת בחוצפה ואפילו שחצנות ובהרפתקנות חסרת אחריות. דפוסי התנהלות אלה גורמים לציבור נזקים שנתיים במיליארדי שקלים, שאת היקפם ומיונם ניתן למצוא בדוחות הלמ"ס ובפרסומים שונים של הממשלה והכנסת. האמת חייבת להיאמר, שמוסדות מדינת ישראל, לרבות מערכת המשפט, בהתנהלותם כלפי הרפתקנים וחסרי-אחריות, מעודדים התנהגות זו. כאשר האחראים לרשלנות מסתבכים כצפוי בצרה, נרתמת המדינה לעזרתם בכל יכולותיה ומחלצת אותם ממעלליהם על חשבון הציבור ובמחיר של סיכון חיי אדם נוספים - זו התנהלות קלוקלת, שלא לומר בעייתית.
איננו יכולים "להפציץ" את עצמנו באמצעי התקשורת בדברי כיבושין, השתתפות בצער, לחץ על הממשלה וצה"ל לפעול ובסיכון אנשים נוספים ללא צידוק אמיתי. איננו רשאים לבזבז משאבים ציבוריים על הצלתם או חילוצם של הרפתקנים חסרי-אחריות, רק מפני שהם לוקים בחוסר שיקול דעת או רשלנות פושעת.
אם באמת מבקשים אנו ליצור שינוי בדפוסי התנהגות הישראלים בכל התחומים, כך שכל אינדיבידואליסט מוחצן יבין שלפזיזותו יש מחיר אישי, כל הרפתקן יבין שלרשלנותו יש מחיר אישי וכל שחצן יבין שהתנהגותו תחזור ותפגע בו כבומרנג, עלינו לשנות את דרך החשיבה הציבורית באמצעות חינוך והסברה, ואת דרך התנהלות המדינה באמצעות חקיקה, שתקבע מפורשות מי ומתי זכאי לסיוע המדינה ומי ומתי כל סיוע והצלה יהיו בכספו ועל חשבונו. קביעות אלה חייבות להיות חלק מהתחייבותו של כל מי שיוצא לאזורי סיכון. אחת הדרכים הפשוטות והיעילות ביותר ליישום מול "גיבורים" למיניהם, היא באמצעות משטר ביטוח והגנה חדשים, שיהוו נטל כבד על "מסתכנים סידרתיים". כל מי שיוצא לאזורי סיכון בניגוד להמלצות הרשויות הלאומיות המוסמכות, מאבד אוטומטית את כל הסדרי הביטוח הממוסדים או הציבוריים שלו. כמו-כן, לא יהיה זכאי לטיפול ממשלתי חינם, אלא במקרים הנחשבים נורמליים. רק מי שיוצא בתפקיד או באישור ממלכתי המחריגים אותו מתקנות "אזהרת המסע", פטור מסנקציה זו. אומנם קיימים הבדלים בין מצבים חריגים בתוך תחומי ישראל לבין אלה שמחוץ לגבולות הארץ, אולם בשינויים המתאימים המדיניות חייבת להיות זהה. לא עוד "רחמנות יהודית" כהגנה מכללא על "גחמנות יהודית".

הערות

1. ראה, למשל ויקיפדיה:
[קישור]
2. ראה, למשל: [קישור]
3. להלן דוגמאות עיקריות לתחומי פעילות עליהם חלים הדברים האמורים לעיל: 1. אי-ציות לתמרורי ולחוקי התנועה; 2. רחצה ללא מציל; 3. שימוש פזיז באופניים וקורקינטים חשמליים; 4. משחקים מסוכנים, החל משימוש בחומרים נפיצים בפורים וכלה בהדלקת מדורות בתחומי העיר ללא אמצעי זהירות; 5. טיולים הרפתקנים (מקרה נחל צפית כדוגמה) בטריטוריות מסוכנות (הודו, האלפים, האנדים, דרום ומרכז אמריקה ועוד 6. שיקול מוטעה בשימוש ב"משמעת-מים"; 7. עיסוק בחשמל ללא הסמכה מתאימה; 8. רשלנות בהפעלת גז בישול, תנורי-חימום ביתיים ואש פתוחה במקומות סגורים; 9.מתקון ושימוש במנופי-מגדל בבניה או פיגומים ללא מעקים באזורי בניה ללא אמצעי עזר ותקנות מתאימות; 10. רשלנות רפואית לסוגיה; 11. הטסת רחפנים ללא הכשרה ובמקומות אסורים; 12. הפרה שיטתית של תקנות וצווים בנושאי זהירות ובטיחות – אירועי אסונות הכרמל, ורסאי, כפר המכביה, ה"גושרים" ועוד.

תאריך:  12/12/2019   |   עודכן:  12/12/2019
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 אוטונומיה אישית
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
תרבות של רולטה רוסית
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
תגדיל ראש
ד"ר חיים היילפרין  |  12/12/19 21:01
 
- כשאדבר על כך, תוכל לקרוא
רפי לאופרט  |  14/12/19 18:56
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אברהם בנמלך
שלוש מאות עדים מהתביעה, ועוד מאות עדים מההגנה    זה סיפור מההפטרה    וגילויים שהפרקליטות העלימה, וחקירות חוזרות של עדי המדינה, ועיכובים משום שנתניהו יבקש לעצור את ההליכים עד שיאשרו לו מימון מהתקציב או רשות לקבל כסף מהבן דוד העשיר
ורד כהן
כמקובל, מכסות פוליסות ביטוח של דירות מגורים נזקי סערה, לרבות נזקי גשם, שלג, ברד, שיטפון ונזקי ברק    זאת, בנבדל מנזקים כתוצאה מחדירת מי גשם מבעד לתקרה או הקירות, אשר אינם מכוסים בפוליסה
דן מרגלית
יש לי הסבר אחד: הממסד היהודי בארצות הברית מתכחש למציאות המתהווה סביבו    אמריקה הייתה מאז ומעולם "מדינת הזהב" בפי המהגרים ממזרח אירופה, אבל אינה עוד כזאת
דן מרגלית
כולם מצהירים שיספחו באורח חד-צדדי את בקעת הירדן לישראל I   היא גם אזור חשוב לביטחון, גם מתאפיין באוכלוסייה פלשתינית דלילה וגם משרת את הדמגוגיה הפטריוטית    עם זה אפשר ללכת לקלפי
יצחק מאיר
הציבור הוא בלא אכפת קריטי    כבר הלעיטו אותו בקורסים מזורזים למשפט, פלילי, ציבורי, כבר ערפו לעיניו שופטים, כבר תלו בסמטאותיו פרקליטים, כבר הריצו על פסי המרשתת את כל הגינויים, ואת כל דברי החנופה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il