הסיפור על תינוק שננטש על-ידי הוריו ואומץ בידי זוג שגידל אותו כבנם, מקבל תנופה כשהאב המאמץ מוכר את הילד בן השמונה לאמן - בעל תיאטרון חיות נודד. גלגוליו של רמי (מלום פקן, הילד השחקן מלידה, בעל יכולת השירה, שנבחר מתוך 400 מועמדים) מביאים את הצופים אל הנופים המדהימים, הפראיים-טבעיים של מערב צרפת. הנופים כה ציוריים, שאתה חש שהם אלה שהיוו את הרקע לציורי כל גדולי האימפרסיוניסטים הצרפתים (כולל מונה בז׳יוורני). כשרמי מוצא בסוף דרך החיפושים שלו את הוריו האמיתיים, באנגליה של המאה ה-19, הבימאי המוכשר מעניק לצופים תחושת איזכור לסיפורי דיקנס. הכל כה ריאלי ונוקב. הסיפור כה שובה כל לב, ויכולתו של הבימאי ליצור מתח תוך צמצום והתרכזות בפרטים העיקריים, הם שיוצרים מהסרט חוויה בלתי חוזרת. בחירתו של אנטואן בלוסייה בדניאל אוטיי יליד 1950, אחד מגדולי שחקני צרפת, שזכור מהסרטים "מנון" ו"ז׳אן דה פלורט" - מוצלחת ביותר. השחקן נכבש אף הוא לסיפור, וללא הרהור נוסף הסכים לככב בסרט הנפלא הזה כ-וויטאליס. כך גם מלום פקן שהיה בן 11 בעת ההסרטה - נטמע לגמרי בדמות, במיוחד בקטעי השירה שלו, שהיא כה בעלת משמעות והשלכה על המתרחש. לודיווין סאונייה, כאמו המאמצת מלאת החמלה והאהבה לילד המתוק, מקסימה במשחקה. לעומת צמד הרמאים שהתחזו להוריו - ממש כאילו לוקחו מהדמויות של צ׳ארלס דיקנס בספריו. התפאורה בסרט והמוזיקה הסימפונית המלווה אותו ברובו - מדהימים. התאורה האותנטית למאה ה-19, המוארת בעששיות, מעצימה את תחושת ההזדהות של הצופים עם ההרפתקאות בעלילה ועם הדמויות הכה מכמירות, הן של הילד המקסים, והן של וויטליס, בעל תיאטרון-החיות הנודד, שהילד הופך להיות חלק ממנו והוא חלק מהילד. הקוף טוב הלב והכלב הנאמן קאפי מהווים את המסד להופעות התיאטרון והמקור לקיומם של האיש והילד. המאבק על השרידות שלהם, בלוקיישנים המגוונים, כולל בסצינת סערת השלג המונומנטלית - סוחף את הצופים, ולא משאיר רגע אחד של ריק. לרווחת הילדים הצופים בסרט, הוא מוקרן בכל רחבי הארץ במקביל בשתי גירסאות - האחת במקור הצרפתי, והשנייה בדיבוב עם צוות שחקנים נודעים ישראלי, בראשם נתן דטנר הנפלא כוויטלי. ממולץ בחום לילדים לא קטנטנים, ולצעירים ברוחם עד 120.