"ליבו של מדינאי, צריך להיות תמיד בראשו" (נפוליאון בונפרטה).
"כל אדם עלול לכעוס וקל הדבר, אולם לכעוס על האדם הנכון, במידה הנכונה, בזמן הנכון, במטרה נכונה ובדרך נכונה - זה אינו בתחום של כל אחד וזה לגמרי לא קל" (אריסטו).
נוהרים להצביע ולהכריע
אני - בעד בחירות. התחתנתי ביום בחירות לפני שנים רבות בתקופת שלטון מפאי, ההתרגשות הציפייה, האירוע והמתח שבים אליי. לכו על זה! כשאין ברירה אחרת.
אם הוחלט בחירות נוציא את המיטב. גנץ סירב לחצי שנה עם ביבי ויקבל אותו ליותר, החלטה שגויה של מנהיג ללא חוט שדרה פוליטי עם לפיד בישבן.
פריימריז - חגיגה דמוקרטית
חגיגה דמוקרטית לפעמים בצורת יריד עם דוכנים ובלונים ולפעמים עם פתקי הצבעות בלבד. בפריימריז בוחרים את הנציגים הנבחרים ברשימת המפלגה, כולל את העומד בראשה לראשות ה
ממשלה. אבל, יש מפלגות שמדלגות על שלב דמוקרטי זה וראש המפלגה קובע את הרשימה, קובע גם את התקנון הצפון קוריאני, מקפיץ מקורבים ומקורבות ומשגר מסרים של דמוקרט דגול שלפיד החרות וחופש הדיבור וחזקת החפות הם כוכבים על דגלו ולא ברווז או גנץ עיתונאי.
ויש מפלגות שהרבנים קובעים את ההרכב והדרך וגם הם במשחק הדמוקרטי. ויש דמויות שישבו בבית האסורים, ועל-פי החוק זכאיים לחזור לפוליטיקה ויש דמויות עם כתב חשדות שנבחרו להוביל כולל כתב אישום תחת
שימוע של חזקת החפות שלא מסתיימת גם אם הוגש כתב אישום או מופעל חוק יסוד הממשלה. אבל אז מתעוררים כל תומכי שלטון החוק, כל הדמוקרטים הגדולים כולל התקשורת, המשחקת אובייקטיבית כביכול, וזועקים זה לא מוסרי, זה לא ציבורי אז מה אם הוא בחזקת זכאי אבל הורשע כבר על-ידי הפרקליטות והתקשורת.
כלומר, יש פרשנות אחרת לבחירות דמוקרטיות וגם לחוק יסוד וגם לחזקת החפות. בקיצור אלה שלא נבחרו בצורה דמוקרטית צועקים בראש חוצות, הורסים, מכרסמים ופוגעים בדמוקרטיה. אז לא להיבהל... בעולם הדמוקרטי ובראשו אמריקה תקפו ועדיין תוקפים את המשטרה, הפרקליטות ונציגיה, והדמוקרטיה לא רק שלא נפגעה, אלא אפילו התחזקה. ונסיים בהמנון המועמדים: מסביב יהום הסער אך ראשינו לא שח, ראשונים לפריימריז אנחנו, אנו אני הליכוד החדש ישן.
נ.ב.
חייבים להצביע גם אם זה מרגיז. הטיעון פשוט, מי שלא בא להצביע, מחזק את הקבוצות שנוהרות בהמוניהן: החרדים, הערבים, שונאי הליכוד, שונאי שלטון של מדינה יהודית ציונית. אז רוצו להצביע! כמו שאמר אריק שרון ז"ל בשעתו.
