X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
סמי ארגון בחיבוק חתולי [צילום: יגאל יששכר]
איפה הם היום?
חמלה קבלה ואהבה
סמי ארגון, בן 73, הינו פסיכולוג קליני בהכשרתו האקדמית, מרבה בכתיבה מגוונת, פעיל סביבתי, מתנדב בגני ילדים ובבתי ספר ומעצים אצל התלמידים את הנושא האקולוגי לאחר שעבד כמעט 20 שנה כפסיכולוג במסגרות שונות, המיר את עבודתו עם האדם לטובת האדמה

האהבה לבעלי החיים מתורגמת למאמרים
אהבת בעלי החיים נטועה מקדמת דנא בילדותו של סמי ארגון. כמי שחי באומנה, במשק שלהם, עם כתריסר כלבים לפחות ועם עשרות בעלי חיים ממינים שונים, החל מברבורים, אווזים תרנגולות וכלה בעיזים, בפרות, ובחמורים, וטיפל בהם מבוקר-עד-ערב, התפתחה אצלו גישה להבנת נפשם של בעלי החיים ושפתם.
לימים, לאחר נישואיו, גידל יחד עם רעייתו חמישה כלבים ולאחר מכן חתולים. עד היום הם חיים בהרמוניה ובהנאה עם חתול או חתולים מאומצים, שמעשירים את עולמם.
אהבתם לעולם הכלבים והחתולים בעיקר, הועברה גם לדורות הבאים של המשפחה. אהבה זו לבעלי חיים תורגמה ובאה לידי ביטוי בעשרות כתבות, שפרסם על נושאי בעלי חיים במקומונים שונים.

סגנון ציורי בספרים
[צילום: יגאל יששכרוב]

בתמונה
דף מהספר לגעת באהבה עם סגנונו הציורי.

ב-1998 מפרסם את רומן הביכורים שלו: "לגעת באהבה"
▪  ▪  ▪

סמי ארגון כותב שירים מגיל 20 ועד היום, ובמהלכן פרסם חוברת שירה ב-1972: "גוני ביניים". שיריו פורסמו במקומות שונים, כמו לדוגמה השיר 'אנליזה', שהתפרסם בשנתון 'שיחות' (1991). מתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת הוא ממשיך לעסוק בכתיבה (מאז ילדותו), וב-1998 מפרסם את רומן הביכורים שלו: "לגעת באהבה", העוסק באהבת ימאי לתלמידת בית ספר לאחיות והמשבר שעובר עליהם לאחר פציעתו.
מסגרת הרומן - הפתיח והסיום - מסופרים בגוף ראשון, וגוף הרומן מסופר מנקודת מבט של יודע-כל: כל מה שעובר בנפשותיהם של הדמויות. הסגנון מתאר אותנטית את מהלך העלילה ואינו אוטוביוגרפי אחד לאחד, אלא הוא בחלקו מדומיין. לדוגמה, המחבר לא היה מעולם בדרום אפריקה, ועם זאת הדובר מתאר בצורה ציורית את הפלגת הגיבור לשם ושהותו בארץ הזרה.
ב-2001 מפרסם סמי את ספרו השני: "הריח הצהוב של מלוני הקיץ", המספר על ילדותו של עולה מעירק, בקרב משפחות אשכנזיות, בכפר שכוח-אל.

בן זקונים שהגיע מבגדד והוא בן ארבע שנים
[צילום: באדיבות המשפחה]

בתמונה
האם אלה וארבעת ילדיה בהגיעם לישראל.

אמו נפטרת מדלקת ריאות בגיל 36 ומותירה אחריה ארבעה ילדים יתומים
▪  ▪  ▪

סמי ארגון נולד בבגדד כבן זקונים להלה ולשלום. האב היה בעל מפעל לנעליים, שהעסיק פועלים מספר. סופר כי הוא דאג לעובדיו, והיה מביא להם ארוחות צהריים בסירים וצלחות.
במשפחה גדלו אתו שני אחיו: יצחק ודויד ז"ל, ואחותו אסתר, תבד"ל ארוכים. האם הלה הייתה אשתו השנייה של שלום, שנפטר בגיל 50 לערך בבגדד.
ב-1950 היא עולה עם ארבעת ילדיה לישראל ומתגוררת איתם במעברה ליד חיפה. סמי היה בן 4. הוא חולה בדלקת ריאות ומאושפז בבית החולים רמב"ם בחיפה. באותה שנה, הלה נפטרת מדלקת ריאות בגיל 36 ומותירה אחריה ארבעה ילדים יתומים.
סמי ואחיו דוד עוברים לאומנה בעין עירון, אסתר ויצחק הועברו לחברת נוער בקיבוץ מעלה החמישה.

מקובל אצל התלמידים
"לא זכור לי שהיו אירועי אלימות תכופים", הוא מספר, "אני בכל אופן לא חוויתי זאת, מלבד פעם שילד אלים כינה אותי: 'יתום עירקי'"
▪  ▪  ▪

סמי שוהה באומנה כ-10 שנים ולומד בבית הספר הממלכתי כרכור. "בית הספר היסודי זכור לי לטובה", הוא מציין בחום. הוא תלמיד מצטיין, עוזר לחבריו ללימודים, מנצח ברוב החידונים שהתקיימו בכיתה או במסיבות. מדי שנה נבחר לוועד הכתה, והוא אהוב על מוריו וחבריו.
"הייתי די מקובל הן על התלמידים המקובלים והן על 'הדחויים'. הייתי מעין מנהיג של ילדי השוליים, של הפחות מקובלים... ואגב, לא זכור לי שהיו אירועי אלימות תכופים", הוא מספר לי היום, "אני בכל אופן לא חוויתי זאת, מלבד פעם שילד אלים כינה אותי: 'יתום עירקי'. אך חלק מחבריי יצאו להגנתי וממש גינו אותו. אחי דוד שהיה גדול ממני בשנתיים, הפליא בו את מכותיו, כששמע על כך".
המורים מאוד העריכוהו, והוא מזכיר שאחד מהם אף היה מחליף למענו ספרים בספרייה. "אותו מורה, אלכס, הזכור לטובה, היה איש דתי ו'הרביץ' בנו תורה במתינות ואהבה ובזכותו אני מצוי במסורת היהודית לא הרבה פחות מאדם דתי למרות היותי אתיאיסט".
שנה אחת הוא לומד בבית הספר התיכון, ששכן ליד בית הספר החקלאי פרדס-חנה. בכתה ט' הוא נמנה על התלמידים המצטיינים במיוחד במקצועות המתמטיקה, הגאומטריה והגאוגרפיה.

שנים מאושרות באלוני יצחק
"השתתפתי בחוג גדנ"ע אוויר מה שהניע את חלומי להיות טייס"
▪  ▪  ▪

בגיל 15 סמי עוזב את האומנה בטריקת דלת, בשל אי-התאמה עם האומנים, ועובר לפנימיית נעורים 'אלוני-יצחק' (כפר ילדים ונוער ע"ש יצחק גרינבוים), שליד גבעת-עדה. "שם", הוא אומר היום, "העברתי את שלושת שנותיי המאושרות ביותר בקרב נערים ונערות 'מגניבים' שאני בקשר עם חלקם עד היום.
כבן כפר, הייתי בין היחידים שידע לקצור בחרמש, כדי לדלל עשבייה בין עצי האלונים, והיו לי תלמידים בתחום. כן עסקתי בענפי ספורט שונים, מטניס שולחן ומגרש, ריצה, שחייה וכדור-סל. כן השתתפתי בחוג גדנ"ע אוויר מה שהניע את חלומי להיות טייס כמו כמה מחבריי".

השירות בחיל-הים
סמי חותם על חמש שנות שרות צבאי, ועובר לבסיס חיל-הים בו מועברים קורסי ימאות שונים
▪  ▪  ▪

סמי מסיים את התיכון בבגרות אקסטרנית, ובאוגוסט 1964 הוא מתגייס לצה"ל. עובר מבדקי טייס בתל-נוף אבל נכשל, כנראה בגלל בעיות הבריאות (מאז שחלה בילדותו בדלקת ריאות), והוא מתנדב לקורס חובלים. לדבריו, קורס החובלים שנמשך שנתיים וחצי היה מאלף ומגוון ובמהלכו כלל גם קורס קצינים בסיסי בכפר סירקין עם מפקד הבסיס מאיר פעיל.
סמי חותם על חמש שנות שרות צבאי, ועובר לבסיס חיל-הים בו מועברים קורסי ימאות שונים, שבמסגרתם אימון שייטת 13, הפלגות מודיעין לאורך החוף עם 'אח"י נוגה', וכן שתי הפלגות לחו"ל: האחת ב-1965 עם ספינת 'אח"י חיפה' (ה 'איברהים-אל-אוול' לשעבר) לסיציליה, והשנייה - ב-1966 עם 'אח"י אילת' לצרפת ולגיברלטר.

משותק בגפיים

בתמונה
בהפלגה עם אחי אילת לצרפת ב-1966 עם חבר ילדות דב גראופן.

נפגע בתאונה בחוליות הצוואר, ונשאר משותק בגפיים ומרותק לכסא-גלגלים
▪  ▪  ▪

באחד הימים, בגיל 21, בשובו מההפלגה האחרונה, הוא נפגע בתאונה בחוליות הצוואר, ונשאר משותק בגפיים ומרותק לכסא-גלגלים. שני חברי ילדותו, צבי מגן ז"ל ודוד קריגר, יבדל"א, סייעו לו ודאגו לאשפזו במחלקה האורטופדית בבית החולים רמב"ם.
שם טופל במסירות רבה על-ידי פרופסור שטיינר המהולל וצוות המחלקה. חבריו לקורס ביקרוהו, אך נשאר בקשר תמידי ורצוף עם חברו שאול ביבי מהקורס הימי. מאז שוקם בתל-השומר ובבית-לוינשטין מספר שנים, עד צאתו לחיים עצמאיים בגיל 27.
סמוך לפציעתו, נכנס סמי לקבע ומוכר כנכה צה"ל. בתקופה זו סייעו לו מאוד יונה מבצרי ז"ל, ששימשה כמתנדבת ב-י.ע.ל ברמב"ם, מפקד הקורס שלו תת-אלוף שבתאי לוי, וידידו של סמי אל"ם רון גינצבורג.

מתחיל את חייו מראשיתם
"בחוג לפסיכולוגיה הרגשתי לפחות כמו דג במים צלולים, עם הסטודנטים והמרצים/ות. התקבלתי שם לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית"
▪  ▪  ▪

"חשתי צורך להתחיל את חיי במובנים מסוימים מראשיתם: ללמוד לכתוב, לקרוא במיטה, לאכול לבד וכד', להתרגל לנוע בכסא גלגלים ולמצוא פטנטים שונים, מוטוריים וקוגניטיביים, כדי להתנהל בצורה מיטבית. במהלך שיקומי בתל השומר, התחלתי ללמוד פסיכולוגיה בהתכתבות עם מכונת כתיבה 'הרמס בייבי' עברית-אנגלית, שחבריי לקורס רכשו עבורי".
כעבור שנתיים, ב-1970, הוא נרשם ומתקבל לאוניברסיטת תל אביב לחוגים פסיכולוגיה וספרות כללית. כעבור כשנה עזב את החוג לספרות, בשל חוסר התאמה שלו עם "דרישותיהם המוגזמות של המרצים וגישתם הנוקשה", ועבר ללמוד בחוג לפילוסופיה כללית אותו סיים כעבור שנתיים, יחד עם החוג לפסיכולוגיה.
"בחוג לפסיכולוגיה הרגשתי לפחות כמו דג במים צלולים, עם הסטודנטים והמרצים/ות. התקבלתי שם לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית, עם מרצים מעולים כמו שרה סמילנסקי ז"ל ואחרים".
ב-1971 הוא מכיר את רעייתו שוש בעת לימודיה באוניברסיטת תל אביב בחוג לעבודה סוציאלית ונישא לה ב-1973. הזוג עובר להתגורר בנתניה ולהם שתי בנות תאומות: האחת סיימה פסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, והאחת תואר שני בעבודה סוציאלית. עם השנים נולדו ארבעה נכדים ושתי נכדות נפלאים ונפלאות.
בהשראת הנכדים כתב ספר ילדים בשם 'חנות הזמן' ("כאן קונים זמן באשראי או במזומן") בעריכת נועה שטופמן. בהקדשה הוא כותב: "ספר זה הוקדש באהבה לנכדיי ולנכדותיי שלימדוני איך ניתן לעכב את הזמן, להזמינו למשחק שח ומעת לעת לתת לו מט".

מחליט להיות רופא הנפש

בתמונה
עץ התודה כפי שצוייר על-ידי ילדי הגן, מוקדש לסמי.

במהלך לימודיו באוניברסיטה לתואר ראשון ושני בפסיכולוגיה, עבד סמי באופן פרטי במסגרות שונות כמו במוסדות לילדים מפגרים, ילדים ממשפחות מצוקה וגם עסק בפרקטיקה פרטית
▪  ▪  ▪

"בילדותי", מספר ארגון, "חלמתי להיות ארכיאולוג, או וטרינר, כי גדלתי באזור עם אתרים ארכיאולוגים ועם חיות ועצים לרוב. לאחר הפציעה, בשהותי בבית החולים, ובהשראת רופאי המחלקה הנהדרים, התפתח אצלי חלום להיות כמוהם, היינו רופא. אולם כשהתבררה דרגת הפציעה הבלתי ניתנת לשינוי משמעותי (ללכת למשל), החלטתי להיות רופא-נפש וכאמור התחלתי ללמוד פסיכולוגיה בהתכתבות.
במשך כארבע שנים עברתי תהליכי שיקום שונים, אבל במקביל התחלתי כאמור ללמוד באוניברסיטה". בעת לימודיו לתואר ראשון כבר פרסם כסטודנט, מספר מחקרים בתחום האימוץ, העישון והטיפול, שהופיעו ב'סעד', דו-ירחון לעניינים סוציאליים שהפך לימים לביטאון חברה ורווחה, וכן-בירחון באנגלית. כמו-כן כתב מספר מאמרים, שאחד מהם, 'להגנת הפסיכולוגיה: ביקורת על עמדתו של סרטר', שהתפרסם ב'מאזניים', תשל"ט.
במהלך לימודיו באוניברסיטה לתואר ראשון ושני בפסיכולוגיה, עבד סמי באופן פרטי במסגרות שונות כמו במוסדות לילדים מפגרים, ילדים ממשפחות מצוקה וגם עסק בפרקטיקה פרטית.
את עבודת התזה לתואר השני, הקדיש למחקר תאומים, ועמד להמשיך בנושא באוניברסיטת חיפה בדוקטורט. אך העדיף לוותר מסיבות שונות, בין השאר כי הקדיש מרצו לבריאות ושחייה, והיה אלוף הארץ במאה מטר בדרגת הפציעה שלו.

עובר מטיפול באדם לטיפול באדמה
[צילום: באדיבות סמי ארגון]

בגובה העיניים
הילדים בתחילה תמהים לגבי נכותי, אבל במהרה הם מתחברים אליי ולו מהסיבה שאני תמיד באותו הגובה שלהם, היינו מסתכל עליהם בגובה העיניים והחיוכים". [בתמונה: סמי עם ילדי גן העיט - הגן הירוק בנתניה]

החל לעסוק בפעולות מגוונות בנושא איכות הסביבה, במישור המוניציפלי, הארצי והחינוכי
▪  ▪  ▪

בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, הגיע ארגון לרוויה פסיכולוגית ועבר "מטיפול באדם לטיפול באדמה", והחל לעסוק בפעולות מגוונות בנושא איכות הסביבה, במישור המוניציפלי, הארצי והחינוכי: הוא הקים בסיוע ’החברה להגנת הטבע’ את המועצה לאיכות הסביבה בנתניה, שעסקה בטיפול במפגעים סביבתיים כדוגמת זיהום חוף פולג, אתר המזבלה מול שכונת האירוסים ועוד.
"נערכו הפגנות של תושבי האזור ברעננה, שהייתה המזהמת הראשית של נחל פולג. במפגש עם ראש העיר הגשתי לו בקבוק מים מזוהמים מנחל פולג. הדבר הרשים אותו כנראה עד כדי כך, שכעבור זמן קצר הותקן מפעל לטיהור שפכים ברעננה".
במישור הארצי והעולמי שלח סמי מכתבים לכל הנוגעים בענייני הסביבה, אבל הפעילות החשובה ביותר בעיניו הייתה להגיע לגני הילדים ובתי הספר כדי להטמיע בדור הצעיר והעתידי את המודעות האקולוגית. פעילות זו נמשכת מצדו בהתנדבות עד היום.
"בראשית כל שנה", מציין סמי, "אני מתוודע לילדים בבתי הספר והגנים ומעביר להם אחת לשבוע, במשך שלושת רבעי שעה נושא כלשהו בתחום אמ"א (אדמה, מים, אוויר). ובעיקר שם את הדגש על חיסכון במשאבי טבע כגון מים, נייר, פלסטיק וכן פעילות ענפה למחזור.
הילדים בתחילה תמהים לגבי נכותי, אבל במהרה הם מתחברים אליי ולו מהסיבה שאני תמיד באותו הגובה שלהם, היינו מסתכל עליהם בגובה העיניים והחיוכים".
"בתחילת כל מפגש מקבלים אותי בהתלהבות ובחום. הילדה או הילד הרואה אותי ראשונה מכריז בקול על בואי, כאילו היה צופה על תורן בספינת מפרש, ורואה יבשה באופק. היכולת שלהם להפנים חומרים שאינם נלמדים בבית הספר - היא דבר מדהים ומעודד.
כל הילדים הללו יהיו לבטח "ילדים ירוקים", שיחנכו את הוריהם להיות גם מודעים לסביבה. לדוגמה: ילדים רבים דורשים מהוריהם שימחזרו נייר ויחסכו בשקיות פלסטיק. חוכמתם הטבעית של הילדים היא לעילה ולעילה. בסוף כל שנה אין כמוהם להודות ולהיות אסירי-תודה".
סמי ארגון היה בין הראשונים בנתניה ש"הרביץ" את תורת הסביבה במערכת החינוך כמתנדב. כיום ממשיך חלקית בפעילות בגני הילדים, כותב מאמרים באתרי אינטרנט ובחוברות שונות.

סדר היום
השבתות מוקדשות לקריאת ספרים, כאשר הוא קורא במקביל 4-3 ספרים
▪  ▪  ▪

הוא משכים קום, להספיק לעשות את המקסימום על הבוקר, כמו למשל עיון בעיתון של אתמול, "כי החדשות כבר נעשו ישנות", או יוצא לפעילות, או נפגש עם נכדיו.
השבתות מוקדשות לקריאת ספרים, כאשר הוא קורא במקביל 4-3 ספרים. "אני נמצא באופן כרוני בדפיציט של זמן... ואין ספק כי זה היווה את הדחף לספרו 'חנות-הזמן".
בתוכניותיו לעתיד, להמשיך לכתוב שירים וספרים, ובעיקר להמשיך בפעילות בנושא איכות הסביבה.

הדאגה לגורלם של האדם, החי והצומח
[צילום: יגאל יששכר]

בתמונה
נכדים חוגגים לסמי יום הולדת אוקטובר 2019.

מתפיסת עולמי, הייתי מצפה שהאנושות בכללותה, בין יהודים לאחרים תדע לקבל את הזר, השונה והחריג
▪  ▪  ▪

"תקוותי היא", מסכם ארגון, "שעולם הצעירים ייקח לידיו את גורלו, לא של כדור-הארץ, שהוא במילא יישאר בכל מקרה, אלא את גורלם של האדם החי והצומח.
פתח לתקווה הסתמן באחרונה בהופעתה של הילדה השוודית שהחל מגיל 16, הוציאה לרחובות המוני צעירים, להניע את הפוליטיקאים ועולם המבוגרים לקחת ברצינות את סכנת ההתחממות הגלובלית והכחדת החי והצומח.
מתפיסת עולמי, הייתי מצפה שהאנושות בכללותה, בין יהודים לאחרים תדע לקבל את הזר, השונה והחריג הקיים בחברה ולפתור בעיות שונות בפשרה וברגישות: תוך הבנת נפשו של כל ילד, ומתן מקום נרחב יותר להשפעתה של האישה ותכונותיה הטובות לחמלה, לקבלה, ולאהבה".

האב שלום (משמאל) עם אחיו הצעיר נעים (דודו של סמי) [צילום: באדיבות המשפחה]
סמי במדי חיל הים [צילום: סמי ארגון]
אות ראש העיר [צילום: יגאל יששכרוב]
בחדר עבודתו [צילום: יגאל יששכרוב]
תאריך:  14/01/2020   |   עודכן:  14/01/2020
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
חמלה קבלה ואהבה
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
קצת אור טוב מועיל לחברתנו...
איציק רייכר  |  14/01/20 20:55
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אלי אלון
שימור ושילוט אתרי היסטוריה ומורשת הם כנראה לא הצד החזק של העיר אילת    נכון לינואר 2020, בחלוף קרוב ל-70 שנה מאז נוסדה, לא שוקם ושומר בפועל וגם לא שולט אף לא אתר היסטורי אחד בעיר (למעט אתר אום רש-רש)    האם ישתנה המצב בשנים הקרובות?
יוני בן-מנחם
מתיחות חדשה ביחסי מצרים עם תנועת חמאס על-רקע ביקורה של משלחת בראשות איסמעיל הנייה בטהרן. המצרים אינם מעוניינים בנתק עם תנועת חמאס אך הם מאותתים על אי-שביעות רצונם מההתקרבות המחודשת של חמאס למשטר האייתולות
ציפי לידר
שמחתי להשתלב בקהילה החמה והייחודית של הקלאב, שהיה עבורי ועבור החברים קולומבוס, מעבדה לגילוי כישרונות
עו"ד יוסף פנדריך
זימון עדים איננו ענין של מה בכך    אם עד מסרב להגיע יש לתת לגורם שמזמן אותו סמכות לכפות עליו את ההתייצבות    סמכות כזאת לא ניתנה לוועדת הכנסת
ציפורה בראבי
דרוש מנהיג! כריזמטי, שלא ישב בכלא, שלא עזב את הפוליטיקה לאחר כישלון    למה אנו רואים שוב ושוב את אותם אנשים? האם זה מפני שהם כה מוצלחים או אולי הדור נכשל?
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il