X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
הגופים המוסדיים הישראלים מסרבים להשקיע בהיי-טק כבר שנים, בתירוצים מתירוצים שונים בימים אלה מתחדשת הקריאה להם שישנו את דעתם האם היא תיפול על אוזניים קשובות?
▪  ▪  ▪
כסף של המוסדיים הישראליים לא מושקע בהיי-טק הישראלי [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
הקטר של המשק
רשות ניירות ערך מציעה להקל על המוסדיים לקום מזרי הדפנה ולהשקיע בהיי-טק, שהוא הקטר של המשק, אחראי למחצית מהיצוא ומהווה מנוע תעסוקה גדול לכל החברה הישראלית. האם ב-2020 המציאות תשתנה?

אחת הקריאות של יו"רית רשות ניירות ערך, ענת גואטה, כפי שהתבטאה בכנס שערכה הרשות השבוע, הופנתה לגופים המוסדיים וקראה להם להשקיע בענף ההיי-טק בישראל. הקריאה הזאת היא חלק מהמגמה של הרשות לקדם את ההשקעות הישראליות בטכנולוגיה ישראלית, ובאה על-רקע העובדה שמשקיעים מוסדיים ממדינות אחרות כן שמים את כספם כאן.
סוגיית השקעות המוסדיים בהיי-טק, או, יותר נכון, הדרת ההיי-טק מפורטפוליו ההשקעות שלהם, אינה חדשה, ומזה שנים מנסים להתמודד איתה ללא הצלחה. שורה של ועדות, דוחות, המלצות והחלטות ממשלה התקבלו בקול תרועה רמה, אבל מצאו את עצמם מהר מאוד נתחבים אל תוך המגירה, או נזרקים לפח הזבל. לא במקרה נהוג להתייחס לתופעת ההדרה של המוסדיים מההיי-טק כאחד הכישלונות הגדולים של המשק בכלל ושל הענף בפרט.
הגופים המוסדיים, שחלקם הם הבנקים, הגופים הפיננסיים וחברות הביטוח, מנהלים מיליארדי שקלים, שהם כספים של כל אחד ואחד מאיתנו - כספי פנסיה, פיצויים, ביטוחים והשקעות מניבות אחרות. אלה הם כספים שאנחנו חוסכים ושייכים קודם כל לנו. בענף ההיי-טק עובדים כ-300 אלף עובדים. גם הכספים שלהם, הלא מעטים במקרים רבים, מושקעים אצל הגופים המוסדיים, בדיוק כמו הכספים של עובדים במגזרים אחרים במשק.
למוסדיים הישראלים יש חובת נאמנות לחוסכים - ולאלה מחו"ל לא?
נשאלת השאלה מדוע עובד בחברת נדל"ן נהנה, גם אם בעקיפין, מהשקעות של מוסדיים, ואילו עובד בחברת היי-טק לא? התשובות השגרתיות של מנהלי הגופים המוסדיים הן: רמת הסיכון בענף ההיי-טק גדולה יחסית, ויש להם חובת נאמנות לחוסכים. זהו תירוץ, שאף שהוא נכון בחלקו, לא יכול להיות סיבה מוצדקת להתעלמות טוטאלית של המוסדיים מההיי-טק. ההוכחה לסתירה שבטיעון זה היא העובדה שגופים מוסדיים מחו"ל משקיעים לא מעט בהיי-טק הישראלי - ישירות או דרך קרנות הון-סיכון. האם לחברות אלה אין חובת נאמנות לחוסכים?
בנוסף, המוסדיים הישראלים משקיעים גם בפרויקטים שמרכיב ההימור בהם גבוה לא פחות מאשר בהשקעות בהיי-טק. האם השקעה בנדל"ן ברומניה היא פחות מסוכנת מאשר בחברת היי-טק צעירה תוצרת כחול לבן, שעברה סינון דרך גופים כמו רשות החדשנות וקרנות הון-סיכון פרטיות? התשובה ברורה.
B>פרופ' ירון זליכה, שהיה החשב הכללי במשרד האוצר, נהג לספר שבכל פעם שהוא היה נוסע לגייס אגרות חוב בחו"ל, בדרך כלל מגופים מוסדיים, נהגו "לעקוץ" אותו ולשאול: "מדוע הגמלאים של איגוד הכבאים בארצות הברית משקיעים בחברות היי-טק בישראל ואילו הגופים שלכם לא מאמינים בו"? מאז המציאות קצת השתנתה, הפנסיונרים הכבאים כבר לא משקיעים יותר מדי בישראל, אבל הסוגיה נותרה פתוחה.
התשובה השנייה ששגורה בפי מנהלי המוסדיים היא: רגולציה ומס גבוה מדי, שפוגע בכדאיות הכלכלית של ההשקעה בהיי-טק. אלא שבשנה האחרונה, שרי האוצר והכלכלה גילו הקשבה לנושא והחלו בצעדים שנועדו לתת להם רשת ביטחון. רשות החדשנות, שפועלת תחת משרד הכלכלה, הודיעה שתקצה 15 מיליון שקלים בעידוד גופים מוסדיים להשקיע בהיי-טק. אהרון אהרון, מנכ"ל הרשות, אמר בראיון לאנשים ומחשבים כי אחת הסיבות להחלטה זו של הרשות היא מפני שהמוסדיים לא מבינים בהיי-טק ולא מכירים היטב את השוק. כדי לעשות זאת, ציין, הם צריכים להעסיק מומחים, אנשי היי-טק, ולהקים מחלקות שלמות שיטפלו בזה, בדומה למבנה הארגוני של פירמות רואי החשבון הגדולות.
היזם הוותיק דב מורן הגדיר זאת יפה באחד הראיונות שנתן: "חברות ביטוח זרות השקיעו במודו (חברה שהקים - י"ק) בקלות רבה יותר מאשר חברות ביטוח ופיננסים ישראליות שפנינו אליהן". הוא טען אז כי "הרגולציה הישראלית יצרה מצב שבו לחברות ענקיות ישראליות אין אינטרס להשקיע בהיי-טק, אלא באגרות חוב".
ההיי-טק הישראלי הוא לא קזינו בלאס וגאס
הגופים המוסדיים במדינת ישראל יצרו במשך השנים נרטיב שלפיו השקעה בהיי-טק זו השקעה מסוכנת, משל היה הענף קזינו בלאס וגאס, ולא היה גורם ממשלתי כלשהו שטרח להעמיד אותם על טעותם, שלא לומר לגרום להם לזרוק את סל התירוצים שלהם ולהשקיע בחברות הטכנולוגיות שלנו.
צריך לומר את המובן מאליו: החשיבות שמוסדיים ישקיעו בהיי-טק לא מצויה רק בהיבט הפיננסי-כלכלי. השקעות שלהם יגדילו עד מאוד את ההשקעות בחברות ישראליות בצמיחה, מה שיביא להטמעת טכנולוגיות ישראליות בין היתר בשוק הישראלי - הן במגזר הציבורי והן בזה הפרטי. הדבר הזה חסר כיום מאוד.
השורה התחתונה: רשות ניירות ערך מציעה להקל על המוסדיים לקום מזרי הדפנה שעליהם הם נחים ולהשקיע בענף ההיי-טק, שהוא הקטר של המשק, אחראי למחצית מהיצוא ומהווה מנוע תעסוקה גדול ביותר לכל החברה הישראלית. האם ב-2020 המציאות תשתנה? יש לקוות שכן, אבל, כמו בכל מקרה, ימים יגידו.

תאריך:  26/01/2020   |   עודכן:  26/01/2020
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מדוע המוסדיים לא משקיעים בהיי-טק
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יהודה קונפורטס
הכלים הטכנולוגיים יכולים לסייע למגר את השחיתות; השאלה היא האם ועד כמה משתמשים בהם, ומהו המעמד של מי שמטמיע אותם בארגונים - המנמ"ר
עו"ד אברהם הלל
השליחות שהטיל הקב"ה על משה - להוציא את בני ישראל ממצרים, לא הייתה משימה קלה וכפי שעולה מן האמור, חלק מבני ישראל לא רצו לצאת ממצרים למרות השעבוד והעבדות
יצחק מאיר
כך, פֶּה אֶל פֶּה, מול האדירה במעצמות החמושות, הוליכה המילה שרוח יוצרת אותה פיזית ורוח הורה אותה ממעמקים, את עם העבדים המוכה והמושפל קוממיות
אלי אלון
מעט נכתב וידוע לציבור הרחב אודות אחיו ואחיותיו של בן-גוריון    אב המשפחה אביגדור גרין היה איש משכיל מראשי הקהילה בפלונסק שבפולין, ופעיל בתנועת "חובבי ציון"
אליעזר שרגורודסקי
כיצד הצליח האינטרנציונל האנטישמי לתקוע לו יתד בארץ היהודים? הרי ידוע לכל מי שקצת למד על שנאה זו או שחווה אותה, שהאספסוף האנטישמי הוא אחד הזנים הפחדניים ביותר במין האנושי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il