אנו עדים למהפכה במרחב האווירי. עד לפני מספר שנים המרחב האווירי היה בלתי נגיש, הרחפנים הם מחוללי השינוי. לרחפנים תכונות וחיישנים ההופכות את הרחפן לאמצעי יעיל למגוון יישומים, אך גם ככלי אשר עלול לפגוע בפרטיות. הולכים לצפות בנו מלמעלה באופן גובר והולך.
הקדמה
כלי טיס זעירים, בלתי מאויישים הנשלטים מרחוק (כטב"מים) זמינים מזה מספר שנים לשימוש רחב במגוון תחומים ולמגוון מטרות בהן ציבוריות, מסחריות ופרטיות ובכלל זה לפנאי וספורט. השימוש בכלים אלה (להלן - רחפנים) הופך נפוץ יותר ויותר ביחס ישר לירידה במחירם וקלות רכישתם.
בשנים האחרונות, גידול בחדירת רחפנים לענפי תעשיה שונים ובהם: אבטחה, אכיפה, בנייה ושיווק נדל"ן, מדידה ומיפוי, חקלאות, ניטור תשתיות, מחקר סביבתי, קולנוע, צילום אירועים ועוד. עד סוף 2020 יפעלו בעולם מעל ל-5.5 מיליון רחפנים. ב-2019 היקף מכירת הרחפנים היה כ-1 מיליארד דולר. ב-2023 צפי למכירות בהיקף של שני מיליארד דולר.
בארה"ב השינוי בשימוש ברחפנים היה ב-2016, כשרשות התעופה הפדרלית (FAA) פישטה את תהליך הענקת רישיון הפעלת רחפן. בארצות הברית קיימת חובת רישום של כטב"מים קטנים עד 25 ק"ג באמצעות מערכת רישום ממוחשבת ברשת האינטרנט כשעלות הרישום היא חמישה דולרים בלבד.
על-פי נתונים שפרסם ה-FAA, עד סוף 2018 נרשמו מעל 900 אלף בעלי רחפנים לא מסחריים, והרשות מעריכה שישנם כ-1.25 מיליון רחפנים לא מסחריים, כאשר קצב הצמיחה השנתי עומד על 13%. בנוגע לרחפנים מסחריים, בשנים הקרובות רחפנים מסחריים יכסו את השמיים -
אמזון, אובר וגוגל מתכננות להכניס רחפנים לטובת ביצוע משלוחים. על-פי ה-FAA, ב-2020 יפעלו בארה"ב כ-650 אלף רחפנים מסחריים, לעומת כ-280 אלף ב-2019 וב-2023 יהיו מעל ל-830 אלף רחפנים מסחריים בארה"ב.
בישראל פועלים כ-25,000 רחפנים ללא פיקוח, רובם משמשים למטרות פנאי ומפעיליהם לא עברו הסמכות או תהליכי הכשרה מתאימים. רשות תעופה אזרחית (רת"א) במשרד התחבורה, אחראית על בטיחות הטייס ואחראית גם על הסמכה ורישוי מטיסי רחפנים וחברות מטיסות. באתר רת"א ניתן למצוא שרק כ-100 חברות מטיסות הוסמכו עד-כה. רת"א אחראית גם על אישורי הייבוא של רחפנים.
כלי הטיס הבלתי מאויש כאמצעי לניטור מקיף וחודרני
בכל רחפן מוטמעת מערכת שליטה מרחוק המאפשרת קליטה ושידור של אותות דיגיטליים. ניתן להתקין על רחפנים חיישנים נוספים הקולטים סוגים שונים של אינפורמציה, אוגרים אותם ומשדרים אותה. הנפוץ בחיישנים המותקנים ברחפנים הוא מצלמת RGB לצילום וידאו ולצילום Frames. כיום נעשה שימוש בחיישנים נוספים, כגון: מצלמה תרמית, מצלמת אינפרה-אדום IR, סורקי לייזר, חיישנים קוליים, GPS ועוד.
רחפן מסוגל לנטר שטחים גדולים ולצלם מתחמים פרטיים, כגון: חצרות מגודרות וכן לצלם תאי שטח שאינם חשופים למצלמות קרקעיות ולמצלמות רחוב. הרחפן בשל גודלו ומשקלו ניתנים לרמת תמרון גבוהה ובזכות גובה הטיסה הנמוך מאפשרים לקבל תצלומי אוויר איכותיים ברזולוציה גבוהה ביותר (1 ס"מ לפיקסל).
תכונות אלה של הרחפן ושל ההתקנים שעליו הופכות את הרחפן לאמצעי אשר עלול לפגוע בפרטיות. יש להדגיש, בשל גודלו הזעיר של הרחפן והגובה בו הוא טס, אין הציבור יכול לדעת היכן ומתי הוא מתועד. גם כאשר מבחינים ברחפן, אין לדעת מה תחום הכיסוי שלו ואלו טכנולוגיות מותקנות עליו, לאיזה מטרה ובידי מי. בנסיבות אלה, ככל שתגדל תפוצת הרחפנים, תלך ותרווח בציבור התחושה כי פוטנציאלית הכל נתונים למעקב בכל מקום ובכל שעה.
הנחיות בנושא היבטי פרטיות בשימוש ברחפנים
הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים פועלת להתאמת יישום דיני הגנת המידע לעידן בו אנו מצויים של ניטור מקיף וחודרני מן האוויר. בסוף 2018, הרשות פרסמה טיוטת הנחיות בנושא היבטי פרטיות בשימוש ברחפנים. במטרה להגן על פרטיות הציבור, הרשות קובעת את הדרישות הבאות בעת שימוש ברחפני צילום:
1. שימוש מושכל ברחפן בהתחשב בצרכים ובחלופות לביצוע:
- כתנאי לשימוש ברחפן צילום, במקרים בהם תתכן פגיעה בפרטיות, יש לבדוק האם הרחפן מהווה אמצעי מתאים ובלעדי להשגת המטרה המבוקשת? האם אפשר להשיג את המטרה באמצעי אחר שפגיעתו בפרטיות פחותה?
- ביצוע תסקיר השפעה על פרטיות טרם קבלת ההחלטה על הפעלת רחפן הצילום ובכלל זה בחינת הדרך לצמצם את הפגיעה בפרטיות למינימום.
2. שימוש מידתי ברחפני צילום:
- את הרחפן יש להפעיל באופן מידתי אשר יצמצם למינימום ההכרחי את היקף המידע האישי הנאסף. יש להימנע מהקלטה ושמירה של מידע אם אין צורך בכך. יש להימנע מאיסוף מידע עודף שאיננו נדרש למטרת ההפעלה. יש להתאים את רזולוציית הצילום כך שלא ניתן יהיה לזהות בני-אדם, לוחיות רישוי של רכבים ועוד אם הזיהוי לא דרוש למטרת ההפעלה.
- ככל שניתן יש לצמצם צילום מעל מתחמי מגורים ואזורים מיושבים וכן מעל מתחמים רגישים בשל סוג האוכלוסייה השוהה בהם, כגון: מוסדות לחינוך קטינים, מתקנים רפואיים.
- על חברה שמפעילה רחפנים לקבוע נהלים ברורים להפעלתם ולקיים לעובדים הדרכות להגברת המודעות לנושא הפרטיות.
3. עיצוב לפרטיות:
- מייצרניות הרחפנים יידרש להתאים את המערכות והתוכנות לצמצום הפגיעה בפרטיות, ובכלל זה: טשטוש אוטומטי - של פנים ולוחות רישוי של רכבים, הפחתת רזולוציית הצילום באופן אוטומטי מעל לאזורי מגורים, הגבלת גובה הטיסה מעל לשטחים שאינם נכללים באזור העבודה.
- על מפעיל רחפן לוודא כי הטכנולוגיה שהוא רוכש מאפשרת מענה הולם לדינים החלים עליו כמי שינהל או יעבד את מאגר הצילומים.
- דרישות אלה יש לשלב כתנאים מהותיים בהתקשרויות לרכישת רחפנים ו/או לאספקת שירותים בהתבסס על רחפני צילום, במיוחד במכרזים של רשויות ציבוריות המחויבות בהגנה נרחבת יותר על הזכות לפרטיות.
4. שקיפות ויידוע הציבור בעת שימוש ברחפן:
חובת יידוע הציבור והשקיפות בעת שימוש במצלמות מעקב ואבטחה קרקעיות (מצלמות רחוב) חלה גם כשמדובר במצלמות מוטסות מרחפנים. טיוטת ההנחיה כוללת מספר דוגמאות ועקרונות לדרכים באמצעותן ניתן לקיים זאת, לדוגמה: פרסום באינטרנט של האזורים הגאוגרפיים המכוסים או שיצולמו במצלמות רחפן. בנוסף, ציון מטרת איסוף המידע, סוג החיישנים המורכבים על הרחפן ורזולוציית הצילום.
5. אבטחת מידע אישי:
במאי 2018 נכנסו לתוקף תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) חדשות והן מפרטות את אופן יישומה של חובת אבטחת המידע המוטלת בחוק הגנת הפרטיות על כל גורם המנהל או מעבד מאגר של מידע אישי. חובת אבטחת המידע על-פי תקנות אלה, חלה גם על כל תהליך איסוף והעיבוד של מידע אישי באמצעות רחפן.
לסיכום, לענף הרחפנים יש פוטנציאל עצום. ככל שהרחפנים יהפכו ליעילים ובטוחים יותר, בעלי חיי סוללה ארוכים יותר, כך יתרחב השימוש בהם ויפותחו יישומים נוספים ומודלים עסקיים המתבססים על רחפנים. אולם קיימים גם אתגרים, ובכלל זה ניווט בטוח במרחב האווירי העמוס, סכנה לפרצת אבטחה והשתלטות על הרחפן ועוד. בנוסף, קיים חשש לפגיעה בפרטיות בשל הניטור המקיף והחודרני מן האוויר שרחפני הצילום מאפשרים.
