X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
הודעה חדשה של נשיא לשכת מבקרי הפנים העולמית המגדיר כיצד מבקרי הפנים צריכים לפעול בנושא נגיף הקורונה ממחישv את הצורך בשינוי הגדרת האחריות של מבקרי הפנים בחוק
▪  ▪  ▪
השלכות ארוכות טווח [צילום: נאסר אישתייה/פלאש 90]

התפרצות נגיף הקורונה (COVID-19) הנה אחד הסיכונים העולמיים הגדולים ביותר בעשורים האחרונים. הופעתה המהירה ונפיצותה מעמידים בסכנת את בריאותם של אנשים רבים והיא אף מאיימת לפגוע בכלכלה העולמית, בפעילותם של עסקים ושווקים רבים, בכושר היצור וכן גורמת עקב כך להוצאות רבות. המצב הוא כה רע שיש כלכלנים החוזים כי הקורונה תביא כבר ב-2020 למיתון עולמי.
העולם שנחשף להתפרצויות נגיפיות ממשפחת הקורונה (SARS בשנת 2003 ו-MERS בשנת 2012) ראה את המגפה הזו כאיום גלובלי דינאמי רק לאחר שמספר הנדבקים עבר את ה-100,000 איש והנגיף התפשט לכ-90 מדינות.
הסיכונים הללו אינם רק נחלתם של מדינות, אלא נגיף הקורונה משפיע ועתיד אף לפגוע באופן דרסטי בארגונים ובחברות. הדוגמאות לכך רבות, ודי אם נזכיר את ההשפעה של המגפה הזו על חברות התעופה ובה חברת אל-על שפיטרה 1,000 איש. ואכן, COVID-19 מהווה סכנה ברורה, לא רק לבריאותם ורווחתה של אוכלוסיית העולם, אלא גם עבור ארגונים רבים ברחבי העולם.
ובכן, כיצד יכולים ארגונים לדעת שהחלטות שהם מקבלים הולמות למידת חשיפתם לסיכונים, והרי ברובם לא מונה קצין ניהול סיכונים (פונקציה שקיימת, על-פי רוב, עקב רגולציה, בבנקים ובגופים מוסדיים/ביטוח)?
כפי שנראה בהמשך, התשובה לכך צריכה להיות - 'מבקר הפנים', פונקציה שקיימת בכל גוף ציבורי (לרבות בחברות ציבוריות), זאת לאור הגדרת הביקורת הפנימית (לסייע "לארגון... הערכה... אפקטיביות של תהליכי ניהול סיכונים...") ומשימת הביקורת הפנימית ("מתן הבטחה ייעוץ ותובנה מבוססי סיכון"), והתקנים המקצועיים שמחייבים מבקרי פנים "להעריך את האפקטיביות, ולתרום לשיפור תהליכי ניהול סיכונים" (תקן 2120).
ומה באשר לנגיף הקורונה? ב-3.2.2020 פרסם נשיא לשכת המבקרים העולמית (IIA) רשימה לפיה על מבקרי פנים לפעול, על-מנת להבטיח כי הארגון בו הם עובדים נוקט צעדים הולמים לרמת החשיפה לסיכון, באופן הבא:
א. מבקרי פנים צריכים לבחון ולהעריך האם ההנהלה זיהתה את מכלול הסיכונים - הישירים והעקיפים - וכן את מגוון הפעולות שנקטה ההנהלה כדי לצמצם את ההשפעות הפוטנציאליות הללו, ובהם: הערכת הסיכונים הנוגעים לנסיעות עסקיות, וליכולותיהם של עובדים לעבוד מרחוק במשך תקופות ארוכות. כמו-כן לבחון האם ניתן להעביר פעולות עסקיות קריטיות למקומות שונים, לשקול הפרעות בשרשראות האספקה ולהבטיח תקשורת דו-כיוונית יעילה עם הצוות, ולבחון שיבושים פוטנציאליים בשירותי אחסון נתונים, וכיצד כל אלה יכולים להשפיע על התנהגות הצרכנים/לקוחות וכן על יכולת הארגון לספק ללקוחות תמיכה ושירות טכני.
ב. מבקרי פנים צריכים להעריך את האפקטיביות של תוכניות ניהול המשברים וההמשכיות העסקית הקיימות בארגון, וכן לעקוב אחר יישום תוכניות אלה כדי להבטיח שהתוכניות מתאימות.
ג. מבקרי פנים צריכים לייעץ להנהלת הארגון לא רק לגבי הסיכונים המיידיים אליהם חשוף הארגון אלא גם לגבי הסיכונים העקיפים שהארגון ייחשף אליהן בעתיד, כגון סיכוני מוניטין.
ד. מבקרי פנים צריכים לייעץ להנהלת הארגון על ההשלכות ארוכות הטווח. ההשפעה של COVID-19 עשויה להימשך חודשים ואף שנים. ארגונים צריכים לבדוק כיצד פגיעה זו יכולה להשפיע על שרשראות האספקה, על הפרודוקטיביות, על תחזיות הצמיחה העסקית, על תזרים המזומנים, על ציפיות הרווחים ועוד. ארגונים גם צריכים לחשוב כיצד הם ינהלו תרחישים לאחר שהמגיפה תעצר (האם לדוגמה יש להאיץ במהירות את הייצור או לנקוט בטקטיקה אחרת?).
ה. מבקרי פנים צריכים לקיים מעקב בנושאים אלה ולתת להנהלה משוב על ההשלכות וההתפתחויות. יש לזכור כי סיכונים באופן טבעי אינם בהכרח ניתנים לחיזוי. ההנהלה והביקורת הפנימית נדרשות לפקח ללא הרף על המתרחש בתוך הארגון ומחוצה לו, ולפעול בהתאם.
האם יש לצפות שגם בישראל מבקרי פנים יתנו ערך מוסף בתחום ההיערכות לנגיף הקורונה? ככלל התשובה לכך אמורה להיות חיובית, אולם דווקא לאור העובדה שבישראל הביקורת הפנימית מעוגנת בחקיקה, ייתכן שהתשובה לכך אינה חד-משמעית.
ב-9.4.1992, ימים ספורים לאחר שחוקקו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק, שהביאו למהפכה החוקתית של השופט אהרן ברק (פס"ד מזרחי), חוקק חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992 שבאבחה אחת הציב את מדינת ישראל בחזית העולמית של מדינות שהסדירו בחקיקה ראשית של מעמד הביקורת הפנימית. החקיקה שלוותה בניסיונות שכשלו להיווצרות גילדה, עיגנה את עקרונות המקצוע, מבלי להגדיר את הפרופיל של העוסקים בכך (החוק כונה בכוונת מכוון 'חוק הביקורת הפנימית' ולא 'חוק מבקרי הפנים').
חוק זה שללא ספק חולל מהפכה בתחום הביקורת הפנימית, בכך שהציע מסגרת נורמטיבית אחידה המסדירה את עקרונות היסוד של המקצוע, נשען על תפיסת הביקורת שהייתה קיימת באותם שנים. דא עקא כי כעשור לאחר כניסת החוק לתוקף התחוללה מהפכה בתחום הביקורת הפנימית שאותותיה לא ניכרים בחוק (ולא בחוקים השונים ששאבו מחוק הביקורת הפנימית את העקרונות האמורים).
לאור השינוי בהגדרת הביקורת הפנימית, כפי שמודגם במקרה של נגיף הקורונה, יש לתקן את החוק ולהטיל בו על מבקר הפנים גם את האחריות לקיום ביקורת פנימית מבוססת סיכונים. כך, בין היתר, לקבוע בחוק כי על מבקרי הפנים לבחון ולהעריך את האופן שבו הנהלה מנהלת את הסיכונים. יש להניח כי תיקון שכזה יעלה את קרנו של מבקר הפנים ויחייבו אותו להתמחות בתחום ניהול הסיכונים מחד-גיסא, ויצור מציאות בה הנהלות יפנימו כי יש בכוחה של פונקציה זו לסייע לה להיערך נכונה לסיכונים ולאתגרים שבפתח.

הכותב הנו עורך-דין ויועץ בתחום ניהול סיכונים, ציות וביקורת המכהן כיו"ר ועדת ציות, אכיפה מנהלית וביקורת בלשכת עורכי הדין; מרצה בקורס 'ניהול סיכונים' בתוכנית לביקורת ציבורית ופנימית באוניברסיטת חיפה, ומחבר הספר "ביקורת פנימית מבוססת סיכונים - ניהול סיכונים ככלי לעריכת ביקורת פנימית".
תאריך:  16/03/2020   |   עודכן:  16/03/2020
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
נגיף הקורנה מזמן מבחן לביקורת הפנימית
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות מגיפת הקורונה
יחיאל שבי
משבר הקורונה, שפרץ זה מכבר מגבולות סין, בה התגלתה המחלה, לרחבי תבל, כבר פגע בכלכלתה ובמצבה הפיננסי של סין ומאיים לפגוע בכלכלת העולם. התופעה מזכירה מגפה אחרת שפשטה לפני כ-700 שנים דרך נתיבי המסחר והתרבות מסין מערבה: הדבר השחור. ככל הנראה פרצה המגפה בדרום סין, בחיידק הנמצא בגופם של פרעושים שחיו על חולדות שעברו ממקום למקום בתוך משלוחי מזון כשקי חיטה ו/או סחורות שיוצאו מסין מערבה
עו"ד דפנה שמואלביץ
התמודדות עם משבר הקורונה - שאלות ותשובות למעסיקים: עבודה מהבית, תקופת בידוד, חל"ת ופיטורים, ועדים וצמצוצים, אמצעי הגנה והחזרי הוצאות
איתמר לוין
הפדרל ריזרב מפחית את הריבית בנקודת האחוז לטווח של 0%-0.25% במטרה להקל על עסקים לקבל אשראי כדי להתמודד עם השלכות הקורונה    יזרים 700 מיליארד דולר בחודשים הקרובים לרכישת איגרות חוב ממשלתיות ומגובות משכנתאות    שר האוצר יבקש מהקונגרס לאפשר לבנק המרכזי להעניק הלוואות לחברות מסוימות שנקלעו לקשיים
עידן יוסף
בנט מתח ביקורת חריפה על מדיניות המאבק בקורונה וטען שמתבצעות מעט מדי בדיקות מדי יום    "צריך להגדיר יעד של 10,000 עד 15,000 בדיקות ביום, אנחנו עורכים בדיקות מועטות ו'מועכים' את האוכלוסייה"    מנכ"ל משרד הבריאות: "לא צריך משטר צבאי בשביל בדיקות"
איציק וולף
החשב הכללי באוצר ומשרד השיכון הודיעו על הקלות בתשלומי הלוואות משכנתה לזכאים עד ארבעה חודשים הכוללות קבלת דחייה לתשלומי המשכנתה    התאחדות יועצי המשכנתאות: גרייס עלול להיות חרב פיפיות, דובר בהנשמה מלאכותית לחשבון הבנק, אבל את הכסף יצטרכו להחזיר
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il