אילו הממשלה קנתה מכונות נשימה (אינהלציה) ל-100,000 מבוגרים ב-400 מיליון שקל במקום לבזבז מילארדים על מילארדים ולהשבית את החיים בארץ; אילו נוכח הבעיה האמיתית של הקורונה, שאיני מזלזל בה, הייתה נוהגת כמו קוריאה מזה או גרמניה מזה, לא היה צורך בכל הצעדים המבוהלים וחסרי הכבוד שאנו נוקטים עתה. אגע דווקא בתחום הדתי.
הייתם מאמינים שהרבנות הראשית קוראת ליהודים לא להתפלל ליד הכותל המערבי (אגב, מקום פתוח ויותר מוגן מהנגיף הקורונה מאשר בית כנסת דחוס)? מילא, להגביל את מספר המתפללים ולגרום למרווח ביניהם, אבל הרבנות האורתודוקסית קוראת לא להתפלל ליד הכותל? שומו שמים.
נעמי שמר כתבה את "ירושלים של זהב" כשבועיים לפני מלחמת ששת הימים, ואז - כשעיר הנצח הייתה עדיין בידי נוכרים - רשמה את השורות הבאות:
"איכה יבשו בורות המים/ כיכר השוק ריקה./ ואין פוקד את הר-הבית/ בעיר העתיקה..." האם אנו חוזרים לשם? ל"במערות אשר בסלע/ מייללות רוחות"?
ממשלה בנסיגה. רבנות בנסיגה. מבחינה סמלית אסור לפרסם קריאה כזאת. זאת קריאה של קריעה למאמינים.
