יוסף ארנפלד, "אין לנו חיסונים, יש לנו חוסן", באתר ערוץ 7, 12 למרס 2020.
עיתון "
בשבע" כולל כמה אמירות שלי בכתבה על נזקי הקורונה: "הגבלת כניסת זרים לישראל, והכנסת עשרות אלפים להסגר ביתי, גורמות למחיר כלכלי כבד", קובע פרופ'
עומר מואב, מומחה לכלכלה מהמרכז הבינתחומי בהרצליה ומרצה באוניברסיטת וורוויק באנגליה. "זה לא הקורונה שפוגעת בכלכלה, אלא ההנחיות. הגבלות שהטיל משרד הבריאות משפיעות באופן ישיר על הכלכלה, היות שהן גורמות למשרדי
ממשלה אחרים, החל מראש הממשלה דרך משרד האוצר ומשרד הכלכלה, להגיב. התגובות הן מאוד מסוכנות.
לדבריו, יש לחץ אדיר מכיוון התעשיינים וההסתדרות על המדינה להכניס יד עמוק לכיס ולפזר כסף לעזור לעסקים. "מטבע הדברים, מי שלוחץ מייצג אינטרסים צרים. יש עובדה מתמטית ברורה: אין לממשלה כסף. כל שקל שהיא נותנת למישהו בא על חשבון מישהו אחר. אין מקורות שהם לא הציבור הרחב. נשאלת השאלה האם במצב של האטה כלכלית, מוצדק לקחת כסף מאנשים מסוימים כדי לתת לאנשים אחרים. החברה הבולטת ביותר שדורשת הצלה מהממשלה היא כמובן אל-על. האם זה מוצדק שאנשים שהשכר הממוצע שלהם הוא 10,000 שקלים בחודש, יצילו חברה שמשלמת משכורות פי חמישה או פי עשרה מזה, כדי שיוכלו להמשיך ולשלם את המשכורות הללו? לדעתי לא. ואם מצילים את אל-על, איפה זה עוצר? איך אפשר בכלל לעשות קריטריונים בלי לעשות איפה ואיפה על חשבון הציבור"?
פרופ' מואב מבקר גם את ההצהרות הממשלתיות. "אני מתנגד לכל הקריאות הפופוליסטיות שהגיעו גם מנתניהו וגם בהתקפה הגסה של
ניר ברקת על מנכ"ל משרד האוצר
שי באב"ד. שר הכלכלה גם אמר שיש עודפים בקופה של משרד האוצר. זו טענה מגוחכת. הכי חשוב להסתכל בפרספקטיבה היסטורית. במשבר 2000 נכנסו למשבר בגירעון מאוד קטן, מה שאפשר למשבר להגדיל את הגרעון ללא השפעות חמורות. במקום לעשות מהלכים פופוליסטיים ולשפוך כסף ציבורי לבעלי אינטרס, ניהלו מדיניות נכונה. במשבר של 2009-2008, הייתי יועצו הכלכלי של שר האוצר דאז
יובל שטייניץ, בלמנו את כל הדרישות הפופוליסטיות ולא פתחנו את הקופה הציבורית. כתוצאה מכך, מדינת ישראל חוותה את המשבר הכלכלי בצורה מצוינת לעומת מדינות אחרות".
לדעת פרופ' מואב, הענקת הלוואות מדינה מסובסדות היא סוג של סיוע שרק מחריף את המשבר. "כך זה בכל תחום. כשמחליטים על הגדלת קצבאות הנכות, יש יותר נכים. כשמחליטים לסייע לעסקים במצוקה, יש יותר עסקים במצוקה. המחשבה שניתן וחייבים לעשות משהו היא שגויה. יש כוח עליון שמכה בנו ולא ברור שצריך לעשות משהו. לפעמים כדאי שלא לעשות, אם מדובר במהלכים מזיקים. חלק מהעסקים יקרסו, מה לעשות. זה טבע העולם. אנחנו חיים במדינה קפיטליסטית, וטבע העולם הוא שחברות שאינן תחרותיות קורסות. חברות טובות שהן רווחיות בימים כתיקונם, וחוות תקופה קשה, אין סיבה שלא יקבלו אשראי בשוק הפרטי, יחד עם העמדת נכסים לערבות. לחלופין אפשר להנפיק מניות. אבל אם היא החברה היא לא יעילה וממילא עומדת על סף פשיטת רגל ומשלמת שכר מופרז, עדיף שתפשוט את הרגל. לגבי העסקים הקטנים, על מעט מאוד תיגזר גזרת כליה. ייתכן שאפשר להציל עסקים קטנים, אבל כתוצאה מכך יקרסו עסקים קטנים אחרים".
ההערכה של פרופ' מואב היא שהמצב הנוכחי לא יימשך לנצח, ולדעתו מדובר דווקא בהזדמנות מצוינת לרענון ושיפור של המערכת הכלכלית. "אם זה יימשך לנצח, בוודאי שהממשלה תצטרך להחזיק עסקים קורסים בהנשמה מלאכותית. אם לא ימצאו פתרון מהיר יחסית, תהיה מכה כלכלית ונסבול ממיתון. אבל יכול להיות שההתערבות של הממשלה רק תחריף את המצב, לכן צריך להתנהל בצורה נבונה. נכון לעכשיו יש רק מעט דברים מועילים שאפשר לעשות, כמו לאפשר לבעלי עסקים שלא לשלם מקדמות למס הכנסה. אם צפוי הפסד, זה בהחלט סביר. מעבר לכך חשוב לזכור שמשבר הוא הזדמנות, כדי לבטל רגולציה מזיקה ולהקל על העסקים או לפשט את מערכת המס. אם הייתה ממשלה מתפקדת, היה אפשר לעשות הרבה דברים נכונים".
