אמרו

פלשתין אינה יקרה יותר מכויית [עיתון אלסיאסה, 10.2.2020]. בזו הכותרת יוצא הסופר הכוויתי, חסן עלי כרם נגד האחים המוסלמים והפלשתינים. "כויית מתנגדת לנירמול היחסים עם ישראל. בכך אנו מתעלמים מן העובדה שישראל תמכה בשחרורה של כוויית מהכיבוש של סדאם חוסיין בשנת 1990. בכך האינטרסים של כוויית וישראל נפגשו, כי לשתי המדינות יש אויב משותף. חייבים לזכור שבשני באוגוסט 1990 כשסאדם חוסיין כבש את כויית, הפלשתינים יצאו בהמוניהם לרחובות ורקדו על גופותינו והם עדיין מפארים את סדאם, מכנים אותו חלל וגיבור ומקימים לו אנדרטות ופסלים בכיכרותיהם ורחובותיהם. ולגבי עסקת המאה, יש לשאול את אלה שקוראים להשליך אותה לפח האשפה של ההיסטוריה, מה הקריאות שלהם שוות. כשלושת רבעי הערבים תומכים בגלוי ובסתר בעסקה ועומדים לצידו של טראמפ וחתנו קושניר. עד מתי נתעסק בדיבורי סרק? "מי שהביא את העם הפלשתיני הלום, למצב של יאוש ואומללות, הם המנהיגים הפלשתינים השולטים בגדה המערבית וברצועת עזה. יש להכיר בכך, שמצבם של הפלשתינים תחת הכיבוש, הוא הרבה טוב יותר ממצבם בשליטת הרשויות הפלשתיניות חסרות המצפן וחסרות היכולת לראות את יסודות השלטון ולממש אותם" [עדלי צאדק - סופר פלשתיני, עיתון אלערב, 5.2.2020]. "מספיק ודי. העם העירקי סבל במרוצת עשרות שנים ממלחמות, משברים וקשיים בצל המשטרים שחלפו וגם בצל המשטר הנוכחי. עירק חייבת להיות האדון לעצמה. אנשיה צריכים לשלוט בה ללא מעורבות של גורמים זרים" [המנהיג הדתי השיעי בעירק עלי חסיסתני, עיתון אלערב, 5.2.2020]. "נירמול היחסים עם ישראל יעזור לסודן להימחק מרשימת המדינות התומכות בטרור. הפלשתינים הקדימו את סודן בנירמול היחסים לפי הסכמי אוסלו. ישראל מדינה חשובה כדי להתנתק מרשימת המדינות הטרוריסטיות" [מובארק אלמהדי, מנהיג מפלגת האומה והריפורמה הסודאנית, עיתון אלשרק אלאוסט, 9.2.2020]. "בשנת 1970, נפתחה מלחמה פנימית בירדן ובשנת 1975 החלה מלחמה פנימית בלבנון. שתי המלחמות חתרו לשחרור פלשתין, אבל פלשתין לא שוחררה והארגונים הפלשתינים גורשו משתי המדינות" [חאזם סאג'יה, הוגה דעות לבנוני עיתון אלשרק אלאוסט 9.2.2020]. "בביקורי בארצות הברית, נדהמתי לראות שהאמריקנים סובלים מבדידות. לא כל כך מעניין אותם מה שקורה מחוץ לארצם. הם לא יודעים משהו מחוץ לעצמם ושפתם, ואין להם צורך להתמזג עם תרבויות אחרות, כשהם חשים עצמם די חזקים ומסופקים, לא חשים צורך להביט דרך החלון... פשוט אין להם עניין בזולת הזר. כך הבנתי" [המשוררת רניה ח'אלף]. "על הפלשתינים לשים קץ למחלוקת בינם לבין עצמם. עליהם ללמוד מהמנהיג הדגול סאדאת, שפתח עם ישראל אפיק של מו"מ ישיר. הזמן אינו פועל לטובת הפלשתינים, אלא לטובת ישראל. העולם תומך בישראל בגלל מה שהאיסלאמיסטים הקיצוניים מעוללים" [מוסטפא אלטויל, יועץ אסטרטגי מצרי, עיתון אלופד]. "הכעס נגד ארה"ב וישראל אינו מועיל. כיצד יועיל כשאנו מקבלים את שכרנו מארה"ב ומקבלים מהם את פת הלחם כתרומה? כיצד יועיל כשאנו מקבלים מישראל את הגז והמים? חייבים להבין שכל עוד איננו מספקים את צרכינו בעצמנו, לא יועילו ההפגנות. במרוצת המאה שחלפה העולם הערבי עסק בהפגנות ובמחאות, אבל ללא תוצאות" [מאהר אבו טיר, עיתונאי ירדני, עיתון אלע'ד, 8.2.2020]. "דוברי יותר משפה אחת עלולים לחלות באלצהיימר כמו אחרים, אבל מחלתם נדחית ב-4 עד 5 שנים. כנראה, המוח מתפקד טוב יותר כשהוא מעכל יותר מלים. כאילו המוח אומר: "אני חי יותר אם אתפקד ביותר משפה אחת" [היית'ם אלזוביידי, חוקר בתיפקוד המוח, עיתון אלערב, 9.2.2020]. "הסופר המצרי עלי סאלים שאחיו נפל במלחמת 1948, ביקר בישראל ותיעד את הביקור בספר. הוא הפתיע אותנו אחרי הביקור כשאמר לנו כי ישנה דרך אחרת להתמודד עם ישראל. דרך שונה מזו שהתרגלנו אליה. עוד לא היה סופר כמו עלי סאלים שסבל מרדיפות בגלל עמדותיו האמיצות. אפילו לא נג'יב מחפוד', שהסתפק בכך שתמך בשלום. רק עלי סאלים שהקדים את כולם כדי להראות לנו את דרך האמת" [חאליד אלברי, סופר מצרי]. "הערבים באזור כמוהם כמו ים סוער באוכלוסייתם המונה כ-500 מיליון, ואילו ישראל כמוה כמו נקודה בים של ערבים ופלשתינים. לכן, יש לשאוף לקירבה בין שלוש הדתות המונותיאיסטיות: היהדות, הנצרות והאיסלאם וכינון שלום" [מאריק האלתיר, הסופר היהודי צרפתי ממוצא פולני בספרו "הייתי חולם בשינוי העולם"].

עושים צחוק מהקורונה

הופצה שמועה שנסראללה נדבק בקורונה. זה Fake Mews. הלא מי שנכנס לבידוד לא נדבק. נסראללה בבידוד תחת האדמה מאז 2006. מישהו חשש שנדבק בקורונה. הוא ביקש בדיקה. הרופא בדק והודיע לו שאין לו קורונה. יש לו סרטן המוח. החולה השיב: נרגעתי. מדוע הקורונה לא התפשטה ברצועת עזה? רק שניים שהגיעו מפקיסטן, זה הודות לעוצר המוטל על הרצועה. לולא המצור, מי יודע כמה נדבקים היו מגיעים מאירן. העזתים חייבים תודה לישראל. שני רעולי פנים נכנסו לרכבת הקלה. הנוסעים הובהלו והתרחקו מהם. אחד מרעולי הפנים צעק: "אין לכם מה לחשוש, אנחנו בסך-הכל שודדים".

פסוקו של יום

העולם אחרי הקורונה לא יהיה כפי שהיה. מה שחוותה האנושות, כגון: איומי הנשק הגרעיני, המלחמות בין הצבאות האדירים ומשקעי המלחמה הקרה, הם כאין וכאפס, לעומת החרדה והפחד מאויב בלתי נראה שמאיים על כלל האנושות כמו הקורונה.