הרוטציה כבר כאן

מפלגת השמאל/תקשורת אינה מפסיקה לשדר ספקות לגבי היושרה של ראש הממשלה, עד כדי פקפוק לגבי השאלה אם יקיים את חלקו ברוטציה בעוד שנה וחצי ויעביר את ראשות הממשלה לבני גנץ. במפלגת השמאל/תקשורת מעלימים עין מכך שעקב התנהגות תמוהה של ראש הממשלה, נכון לשעת כתיבתן של שורות אלה, הרוטציה כבר כאן, והשלטון כבר עובר בפועל לידי השמאל, היום ולא בעוד שנה וחצי. מפלגת השמאל/תקשורת גם מעלימה עין מבעיית (חוסר) היושרה של בני גנץ. האיש השליך לפח האשפה את כל הבטחותיו לבוחרי "כחול-לבן": הוא הבטיח שלא יישב תחת ראש הממשלה נתניהו, והנה הוא מצטרף לממשלת נתניהו; הוא הבטיח שלא יסתמך על חברי הכנסת של הרשימה המשותפת, וחיזר אחריהם במרצ; הוא ייעד את מאיר כהן לתפקיד יו"ר הכנסת, ונכנס לתפקיד במקומו. אבל, כל הזיגזגים הללו מקובלים על אנשי "רק לא נתניהו", כי המטרה מקדשת את האמצעים. לפני ימים אחדים העתיד, למעט הקורונה והכלכלה, נראה מבטיח. מפלגת הפלגנות התפלגה והתפרקה לגורמים, יו"ר הכנסת מטעם "יש לפיד" לא נבחר, "חוסן לישראל" נאלצה להיכנס לממשלה, והפלגים האחרים של "כחול-לבן" נותרו בחוץ. מחנה "האבודה" בראשות מרצ מתפורר אף הוא. לא חלפו אלא ימים אחדים והסחטנות של השמאל הרקיעה שחקים. כן, סחטנות! כאשר החרדים סוחטים, הכל נזעקים. כאשר השמאלנים סוחטים, זה למען הדמוקרטיה! במה דברים אמורים: בתחום המדיני: גנץ ואנשיו, שלפני הבחירות נראו כמי שעשויים לתמוך בסיפוח של לפחות בקעת הירדן וצפון ים המלח, נראים כמתכחשים לחבלי מולדת אלה. כלומר, לפני הבחירות הם קרצו לימין ואחרי הבחירות שוב נחשפת עובדת היותם שמאל. כמובן שאין להסכים לדרישה לתיאום עם "הקהילה הבינלאומית", שכמוה כביטול מראש של הסיפוח. בתחום הפוליטי: גנץ ואנשיו דורשים - ונתניהו ואנשיו נותנים! - שר לכל ח"כ, על משקל מכונית לכל פועל. גנץ מביא איתו מחלקת טירונים, וכל טירון יקבל משרד ממשלתי כדי להתגלח בו על זקנינו. זה לא רק עלות לשכותיהם הרבות של הטירונים אלא גם ובעיקר עלות שגיאותיהם הצפויות. אם ל-15 ח"כים של "כחול-לבן" מגיעים 15 תפקידי שר, ואם ל-2 ח"כים של המפלגה האבודה מגיעים 2 תפקידי שר, קל וחומר של-6 ח"כים נאמנים של "ימינה" מגיעים 6 תפקידי שר. ולהפך, אם ל"ימינה" מגיעים רק 2 תפקידי שר (שר מול כל 3 ח"כים) אז למפלגה האבודה לא מגיע יותר מ-1, ול"כחול-לבן" מגיעים 5, ולא 15! נדיבותו של ראש הממשלה תמוהה ומוגזמת: הוא נותן ל"כחול-לבן" המצומקת (15 ח"כים) תפקידי שר כאילו היו "כחול-לבן" שקיבלה בבחירות 33 ח"כים, פחות ממה שקיבל הליכוד. הנדיבות מול "כחול-לבן" והקמצנות כלפי "ימינה" צורמות ומקוממות. האם ייתכן שהנדיבות המופרזת כלפי "כחול-לבן" נועדה לפתות את יאיר לפיד ואנשיו לזחול אף הם פנימה ולקבל חלק מתוך 15 התיקים? ממשלה פריטטית (שוויון חצי-חצי) מוקמת כאשר המצב הוא תיק"ו פוליטי, אבל לא כאשר כוחו של הימין בכנסת גדול פי שלושה ויותר מגודלו של פלג השמאל שמצטרף לקואליציה. בתחום המשפטי: גנץ ואנשיו, שעשו תרגיל מסריח לחברם מאיר כהן ומנעו את בחירתו לתפקיד יו"ר הכנסת, מנסים להכתיב את גחמותיהם לגבי התפקידים של יו"ר הכנסת ושל שר המשפטים, עד כדי פסילתם של יולי אדלשטיין ויריב לוין, ונתניהו נראה כמי שמקבל את התכתיב, מוותר על משרד המשפטים (למועמד הפחות רצוי מתוך "כחול-לבן") ונדרש לוותר גם על המשרד לביטחון פנים. סחטנות ותכתיבים של מי שלמעשה אין לו קלפי מיקוח! בתחום הכלכלי: ראה לעיל, ממשלה מנופחת עם שר לכל ח"כ של השמאל. בתחום הבריאותי: מי שמצטרף למאבק בקורונה אמור להצטרף לממשלת חירום, בלי טריקים ובלי שטיקים, בלי סחבת ובלי סחטנות, וגם לדרוש ולקבל בראש ובראשונה את תיק הבריאות, ובוודאי לא להכתיב את עריצות המיעוט. כאמור, תמונת המצב בשעת כתיבת שורות אלה נראית כהתקפלות תמוהה ומיותרת של נתניהו מול גנץ - רוטציה כאן ועכשיו - אלא אם כן מי שמוצג כקוסם יבלום את הסחטנות של "כחול-לבן", יצליח לבסוף להקים ממשלה ללא גנץ (למשל עם צבי האוזר ועם יועז הנדל), ואף יותיר את השמאל חסר-כל, לקראת העתיד.