גם השבוע הזה עמד בסימן הקורונה, בשני הצירים שהיא נעה: הבריאותי והכלכלי. בין לבין קיבלנו עידכונים על המו"מ להקמתה של ממשלה בישראל, לאחר יותר משנה. השיקום הכלכלי בעקבות המגיפה תלוי לא מעט בהצלחת המו"מ ובאיוש המשרדים השונים על-ידי שרים קבועים, עם תקציבים וסמכויות ביצוע.
למרבה הצער, גם הפעם אנחנו לא שומעים, או נכון יותר לא מקבלים הדלפות מחדרי הדיונים, ש
בני גנץ העלה דרישות להקמת משרד שר או משרד לענייני היי-טק. זאת, למרות שבשלוש מערכות הבחירות האחרונות הייתה הבטחה בנושא זה, שגם הופיע במצעי המפלגות.
משרד להיי-טק היא הרבה יותר מסתם עוד משרד. הוא גם לא חייב להיות משרד נוסף בממשלה המסורבלת שתקום, אלא להפך: משרד שיאחד בתוכו את כל תחום החדשנות בישראל, שמפוזר כיום בין משרדי הכלכלה, המדע, המשרד לשוויון חברתי ורשות התקשוב, שפועלת במסגרת משרד רה"מ.
הצבת שר למדע, להיי-טק ולחדשנות עם הסמכויות הנדרשות תהיה קודם כל בעלת השפעה סביבתית תדמיתית. היא תוכיח שישראל היא אומת החדשנות לא רק בכותרות העיתונים או בסרטי תדמית, אלא גם בסדרי העדיפות הלאומיות שלה. דווקא משבר הקורונה העצים את הצורך במינוי משרד שיטפל בחדשנות. ענף ההיי-טק, שבמשך שנים כונה הקטר של המשק, ספג מכה קשה ביותר במשבר העולמי הזה. בעיקר בגלל קריסת שווקים בחו"ל, סגירת קווי ייצור ופיטורי עובדים, שהם הנכס החשוב ביותר לחברות, וגיוסם אחר כך יהיה אתגר קשה.
הרלוונטיות של ההיי-טק חשובה לא רק לענף, שמעסיק באופן ישיר 300 אלף עובדים, אלא לכל המשק. 50% מסך כל הייצוא של ישראל מגיעים מייצוא ההיי-טק. המיתון העמוק שהקורונה יצרה, עם יותר ממיליון מובטלים, זקוק למימון כמו אוויר לנשימה ממכונת הנשמה, כדי לממן את כל ההוצאות של הממשלה והמיליארדים שהיא הבטיחה להזרים למשק כדי להניע מחדש את הגלגלים.
הכשרה מקצועית
לפני הקורונה, הענף סבל ממחסור חמור בכוח אדם, שנע בין 10 ל-15 אלף עובדים, ויש אומרים שהמספרים גדולים הרבה יותר. יותר ממיליון איש, שנפלטו ממסגרות העבודה שלהם ולא יודעים אם ישובו אליהם, יכולים לנצל את הפלטפורמות השונות שכבר קיימות כיום, המציעות הכשרה מקצועית וכן מרכזי הכשרה ייעודיים. זו יכולה להיות הזדמנות בלתי חוזרת של צמצום המחסור בכוח אדם בענף, ומצד שני הקטנת מספר דורשי העבודה וסיוע בהסבה מקצועית.
שר לענייני היי-טק יעסוק כמובן בכל מה שקשור לסיוע ותמיכה בחברות סטארט-אפ צעירות, פעילות מבורכת שנעשית היום על-ידי רשות החדשנות, שלא נהנית מתקציבים מספיקים המשקפים את חשיבותה. רק אמש הודיעה הרשות, כי האוצר הסכים לשחרר את הכספים שמיועדים לחברות הזנק צעירות, כספים שאושרו בשנה שעברה, הוקפאו בגלל שאין תקציב מאושר ונדחו עוד יותר בגלל הקורונה. שחרור הכספים הוא בשורה טובה לכל אותם חברות שהכסף בשבילן היה הדרך היחידה להמשיך לשרוד, אבל הוא עדיין מבטא את חוסר ההבנה של מקבלי ההחלטות ומשקף את המשך ההידרדרות שלנו בטבלת המדינות של ה-OCED, שמשקיעות הכי מעט במו"פ ובחדשנות.
אבל הסיכוי שבממשלה הזאת יהיה שר לענייני היי-טק קלוש ביותר. גם משרדים אחרים שנושקים בתחום, כמו, למשל, משרד המדע, המשרד לשוויון חברתי עם זרוע של ישראל דיגיטלית ומשרד הכלכלה אינם נמנים עם המשרדים שהצדדים רבים עליהם. יש חשש שכחלק מהרצון לצמצם את הביקורת הציבורית על גודל הממשלה, יהיו כאלו שיתפתו לחסל חלק מהפעילויות שקשורות בחדשנות או בהיי-טק.
היום צוין בישראל יום המדע הלאומי. הוא צוין באופן וירטואלי, על-ידי משרד המדע. הפעילות שלו מאירה זווית חשובה ביכולתה של ישראל להמשיך ולהיות אומת חדשנות: "המשרד מבצע עשרות פעולות להנגשת המדע וההיי-טק לכלל האוכלוסייה במסגרות לא פורמליות, בדגש על פריפריות, אוכלוסיות מודרות, בני מיעוטים ועוד. בצד האחר, המשרד מטפל בכל המו"פ האזרחי, ובעזרת התקציב הלא גדול שיש לו הוא מנסה לקדם מחקרים בתחומים שונים.
רן בר, מנכ"ל המשרד, השתתף היום במפגש פורום קורונה השני של
אנשים מחשבים, וסיפר כיצד המשרד מקדם מחקרים שקשורים לעולם הרפואה והקורונה.
שורה תחתונה: סיום המו"מ להרכבת הממשלה ללא שום שינוי במעמד ההיי-טק, התקציבים הלא ריאליים לרשות החדשנות ולמשרד המדע והעדר תוכנית לאומית להכשרה מקצועית לטיפול באבטלה מלמדים, שלמרות כל ההיערכות, גם אחרי הקורונה ישראל תמשיך להתהדר בתואר אומת החדשנות, אבל שריה ומנהיגיה לא יעשו שום דבר כדי לשמר את זה ולמנוע התרסקות.
