גנץ פעל נכון כשלא הסכים לשבת תחת נתניהו אחרי מערכות הבחירות הראשונה והשנייה. הוא גם פעל נכון כשכן הסכים לשבת תחתיו עכשיו, בצל משבר הקורונה. מי שנטשו אותו ואת המדינה כולה הם דווקא לפיד ויעלון, שלא השכילו לראות את כל חלקי התמונה המלאה
נכון עשה
בני גנץ כשלא נכנס ל
ממשלה תחת
בנימין נתניהו אחרי מערכות הבחירות הראשונה והשנייה בשנה שעברה. לא נכון היה לשבת תחת ראש ממשלה מושחת וגרוע, אשר הרס את המדינה בשיטתיות, ולתת לו לגיטימציה להמשיך ולעשות ככל העולה על רוחו.
למרות, ואולי דווקא בגלל, שנתניהו אחז בכיסאו וגרר אותנו לשלוש מערכות בחירות מיותרות פעם אחר פעם, גנץ לא נכנע ולא ויתר על עקרונותיו ועקרונות בוחריו. הוא לא היה אמור להציל את המדינה מבחירות נוספות מכיוון שנתניהו הוא זה שגרר אליהן ובוחריו של הרמטכ"ל לשעבר הצביעו עבורו על-מנת שיהווה אלטרנטיבה, ולא זה שיזחל לממשלה במטרה למנוע בחירות; תפקידו של הגורר לבחירות לדאוג לכך שלא יהיו נוספות.
כל זה היה נכון עד לפני בוא הקורונה. משנכנסנו למשבר היה ברור כי צריכה לקום ממשלה. לא סתם ממשלה, כי אם ממשלת אחדות, וגנץ הבין זאת. לאחר שהיה ברור כי דרכו לממשלה, הוא אמר כי עשה זאת מכיוון שישראל לפני הכל - והוא צדק. בוחריו הצביעו לו, כמו במערכות הבחירות הקודמות, בכדי שלא יישב תחת נתניהו ועל-מנת שיחליף אותו, אך בשעת חירום דברים משתנים. גם המצביעים שלו, או לפחות רובם, הבינו את זה ואת העובדה שהגענו לזמן אשר בו לא משנה פוליטיקה ושיש צורך למנוע בחירות רביעיות, ליצור אחדות בכנסת ובעם ולאפשר לאיש עם הניסיון וקשרי החוץ לכהן כראש ממשלה בשעת משבר.
אם נתניהו היה מטפל במשבר בצורה גרועה זה כבר היה עניין אחר, אך הוא מנהל אותו בצורה נפלאה, שקולה ואחראית. בסופו של דבר, בעתים כאלו, אפילו נתניהו יודע כי צריך לפעול ללא התחשבות בסקרים. ולמרות זאת, הוא כן ניצל את המשבר בשביל להשבית את הכנסת בצורה לא דמוקרטית ועל-מנת למנוע את החלפתו של יולי אדלשטיין, עד כדי רמיסת החוק בכלל ובג"ץ בפרט, שזה למעשה מבוא לאנרכיה. אך בדיוק בגלל זה כניסתו של גנץ מתחת לאלונקה מבורכת - כי הוא יוכל למנוע הישנות של מקרים דומים.
התמונה השלמה
להיכנס מתחת לאלונקה זה המונח הכי מדויק שיכול לתאר את כניסתו של גנץ לממשלת נתניהו, כי:
א: גנץ יודע כי הסיכויים שנתניהו יעביר לו את המושכות בעוד שנה וחצי קטנים עד לא קיימים. הוא הבין כי תוצאות הבחירות, למרות הרוב שקיבל, לא היו חד-משמעיות, ואולי הוא לא נבחר להיות ראש ממשלה, או יותר נכון אינו צריך ללכת על זה באמוק נוכח המשבר. יכול להיות שאם לא הייתה קורונה היה מקום להקים ממשלת מיעוט, אך לא בזמן משבר שכזה. בנוסף, הוא יודע כי יכול להיות שהוא ביצע התאבדות פוליטית, אך הוא גם יודע כי עשה את הדבר הנכון לזמן זה, והוא מקווה כי ההיסטוריה וציבור מצביעיו יזכרו לו את זה.
ב: הוא נחלץ לעזרת עם ישראל למרות שהוא לכאורה שובר הבטחת בחירות שלו ובוגד במצביעיו; לכאורה, מכיוון שפקטור הקורונה לא היה ידוע כאשר נכנסו המעטפות לקלפיות, ומשנודע פקטור זה במלוא עוצמתו נוצרה ההבנה כי חלקים גדולים מהתמונה השלמה היו נסתרים בזמן ההצבעה, ואם היו גלויים היו מצביעיו אומרים לו בקול ברור שילך ויקים ממשלה עם נתניהו. ולמרות זאת מדובר בהפרת הבטחת בחירות, רק שגנץ השכיל לראות את התמונה המלאה.
מי שלא השכילו לראות את התמונה המלאה הם
יאיר לפיד ומשה בוגי יעלון. הם נטשו את גנץ ו
גבי אשכנזי להיות לבדם במערכה עם ממשלת ימין, ובכך נטשו מדינה שלמה. כי בזמן משבר לאומי וכלל עולמי, יש צורך בממשלת אחדות - זהו צורך העם; החלטתם שלא להמשיך את השותפות עם גנץ ואשכנזי תמוהה לנוכח המצב. חוץ מזה, כניסתם לממשלה הייתה יכולה לקבוע את גורל הרכב הקואליציה; הקמת ממשלת נתניהו היא אינה העניין היחידי על סדר היום, אלא גם איך תיראה הקואליציה בממשלה שכזאת.
גנץ ואשכנזי יגיעו לכנסת עם 17 אצבעות במקום 33 - זהו הבדל עצום; ממשלה פריטטית זה טוב ויפה, אך גם מספר הח"כים משחק תפקיד משמעותי. למעשה, ההבדל בין 17 ל-33, בנוסף עם מפלגת העבודה, הוא ההבדל בין קואליציית ימין לקואליציית אחדות אמיתית ומאוזנת, במיוחד לאור העובדה כי ניתן היה לשנות לחלוטין לא רק את הרכב הקואליציה, אלא גם את הרכב הממשלה; תיאורטית, ניתן היה להקים ממשלה המורכבת מכחול לבן, הליכוד, העבודה ו
ישראל ביתנו, ללא החרדים וימינה. במצב כזה, אפשר לשער כי גם מרצ הייתה נכנסת לממשלה ולא רק העבודה, אשר נראה כי כרגע תיכנס לבדה. אך גם אם זה לא היה קורה והממשלה הייתה מורכבת רק מבלוק הימין, העבודה וכחול לבן, ומפלגתם של הקוקפיט הייתה שלמה ומאוחדת - דיינו.
