גם
בנימין נתניהו וגם
בני גנץ רוצים כל אחד לעצמו את המנדט להרכבת ה
ממשלה. הם גם תלויים האחד ברעהו. לגנץ אין ממש לאן לחזור, אבל אם נתניהו יעשה מהלך נגדו,
אביגדור ליברמן,
יאיר לפיד,
עמיר פרץ,
ניצן הורוביץ ו
איימן עודה ישתפו עימו פעולה בחקיקה כנגד ראש הממשלה על-מנת שלא יוכל להרכיב ממשלה בגין כתבי האישום העומדים כנגדו. הם יעדיפו שיתוף פעולה איתו על פני ישיבה בחיבוק ידיים בזמן שנתניהו מנסה להקים ממשלה לבדו. שיתוף פעולה שכזה יהיה צורם, עקב הדם הרע שעבר ביניהם, אך עדיין ישרת את האינטרסים של כלל הצדדים; האויב של האויב הוא חבר. גנץ, מתוקף היותו יו"ר הכנסת, יכול להרים מהלך שכזה, אך הוא צריך בנוסף את ראשות הוועדה המסדרת, תפקיד המתלווה למחזיק המנדט להרכבת הממשלה המתקבל מהנשיא, ובשביל זה הוא צריך ממנו ארכה.
מהצד השני, לנתניהו אין דרך להקים ממשלה ללא גנץ. הוא מאמין כי אם יחזיק במנדט הוא יכול לאיים כי ימשוך לחיקו את אורלי לוי אבקסיס,
יועז הנדל ו
צבי האוזר, אך יהיה זה איום סרק - לוי אבקסיס אומנם כבר הספיקה לבגוד במצביעיה ולהודיע כי תמליץ לנשיא על נתניהו, אך הנדל והאוזר הודיעו לבית לנשיא כי לא יתמכו בראש הממשלה, מה שהיה למעשה די צפוי:
עצם פרישתם ממפלגת תל"ם של בוגי יעלון והצטרפותם לכחול לבן של גנץ ו
גבי אשכנזי מלמדת כי הם רואים עצמם בקואליציה עם נתניהו, אך יש לזכור כי למרות שהם ימניים, הם רצו זה שלוש מערכות בחירות בתוך מפלגה אשר שמה לנגד עיניה להחליף את שלטון הליכוד, ואם בנוסף מביאים בחשבון את העבר שלהם עם נתניהו ואת העובדה כי הצטרפו לגנץ ואשכנזי ולא לליכוד, מגיעים לעומק ההבנה מאחורי החלטתם כי לא יגישו את הכתר לראש הממשלה. אם נתניהו יחזיק במנדט הוא עוד יכול תיאורטית להקים ממשלה, אך הסיכויים שלו כמעט ולא קיימים. הוא, מצידו, יעדיף סיכויים קלושים על פני אפס סיכויים; ובכל מקרה ירצה להעביר אליו את השליטה על הוועדה המסדרת, במה שישרוף לגנץ את קלף המיקוח העיקרי כלפיו.
אם יוצאים מנקודת הנחה כי שני הצדדים מבינים שממשלת אחדות זו האופציה הסבירה ביותר להקמת ממשלה, אפשר לחשוב שלכאורה אין זה משנה מי יקבל את המנדט, אך כל צד מבין שקבלתו מהווה מינוף משמעותי על הצד השני במשא-ומתן המסתמן, לפחות בכל הקשור להסכמות על מינויי שופטים.
רובי ריבלין יודע ומבין ואת כל זה. הוא רואה כי מחד-גיסא גנץ לקח סיכון, עזב את שותפיו הפוליטיים והקריב את כוחו האלקטורלי לטובת ממשלת אחדות עם נתניהו, נסוג מדרישתו לגבי תיק הבריאות המהווה דריסת רגל בניהול משבר הקורונה, ויתר על הווטו בנושא החלת הריבונות והסכים שנתניהו יקבל את הבכורה בראשות הממשלה; ומאידך-גיסא רואה איך נתניהו עושה סיבוב פרסה אחרי שכבר הגיע עם גנץ להסכמות בנוגע לוועדה למינוי שופטים ופתאום דורש לעצמו את הווטו בנושא זה בחזרה לאחר שכבר ויתר עליו, ובנוסף משחק אותה מופתע כאילו הוא לא ידע על הצעת החוק המופיעה בנספחי ההסכם בינו לבין יו"ר כחול לבן, לפיה גנץ יושבע יחד איתו לראשות הממשלה, במה שמספק לו תירוץ מושלם לסגת מהבטחה זו.
כאוס משפטי
רק שנתניהו לא גילה רק עכשיו על הצעת החוק - הליכוד הוא אשר הציע זאת מלכתחילה לגנץ בתחילת המגעים לממשלת האחדות. נתניהו גם התנקש בבקשתו של גנץ מהנשיא לקבל ארכה - ריבלין לא מסכים להיענות לבקשה זו בעקבות שיחה בינו לראש הממשלה, אשר גרמה לו להבין כי השניים אינם קרובים לחתימה על הסכם.
לאור ויתוריו המופלגים של גנץ וסיבובי הפרסה של נתניהו, ריבלין מודע לכך כי האחרון מנסה לגרור זמן על-מנת שהמנדט להרכבת הממשלה יעבור אליו, ולא מוכן לבלוע את הפיתיון; הוא אינו מוכן לתת את כל קלפי המיקוח לראש הממשלה. הוא גם לא יכול להשאיר את המנדט בידיו של גנץ, מכיוון שיש לו חוסר בממליצים, ומאיים כי יחזיר את המנדט לכנסת על-מנת להביא את הצדדים להגיע להבנה שהם צריכים להתייצב אצלו ביחד, מתוך תקווה כי מעשה שכזה יגרום להם, ובמיוחד לנתניהו, להפסיק את המשחקים הפוליטיים.
ראש הממשלה וגנץ יודעים היטב כי העברת המנדט לנתניהו יערים קשיים על הקמתה של ממשלה, כיוון שאם הדבר יקרה, יוגשו עתירות לבג"ץ על-מנת שיאסור על ח"כ אשר עומדים נגדו כתבי אישום לקבל את המנדט. לכן הפתרון היחיד הוא הליכה משותפת שלהם לריבלין והמלצה של שניהם על גנץ; אם שניהם ימליצו על נתניהו, העתירות יוגשו. ריבלין מכוון בדיוק לשם. הוא מבקש להכריח את נתניהו להמליץ על גנץ על-מנת למנוע כאוס משפטי ופוליטי.
אם המנדט יחזור לכנסת, כחול לבן תמשיך לשלוט בוועדה המסדרת, במסגרתה תוכל להחזיק בקלף נגד נתניהו בדמות איום עליו בחקיקת חוק אשר ימנע ממנו להרכיב ממשלה. איום שיתממש אך ורק אם נתניהו ימשיך להערים קשיים על המאמצים להקמת ממשלת אחדות.
בסופו של דבר, לא יכול להיות שגנץ יקריב את האיחוד עם לפיד ויעלון, ייתן את הבכורה על ראשות הממשלה לנתניהו, יוותר על הווטו בדבר הסיפוח וייסוג מדרישתו לגבי תיק הבריאות - ובנוסף לא יקבל בתמורה את הוועדה לבחירת שופטים, כפי שכבר סוכם, ואת הערבונות והבטוחות אשר הובטחו לו בדבר קיום הרוטציה, ובכלל זה את השבעתו לראשות הממשלה יחד עם נתניהו. אין ספק כי נתניהו מנסה למשוך זמן על-מנת לקבל את מבוקשו, וליצור תמונה בה הוא יוצא המנצח וגנץ המפסיד. גנץ בסך-הכל רוצה ליצור מצג בו שניהם התפשרו.
