X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
ערן לרמן סגן נשיא מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
יחסי ישראל-ארה"ב אחרי הקורונה

הנגיף, וושינגטון וירושלים: היכונו לשינויים

המגיפה תשפיע על המערכת הפוליטית האמריקנית, על סדרי העדיפות התקציביים של הממשל, על המדיניות של ארה"ב במזרח התיכון, על הקהילה היהודית במדינה ועל ההתנהלות מול אירן ישראל צריכה להתארגן כבר כעת ולהבין שמה שהיה - הוא לא בהכרח מה שיהיה
▪  ▪  ▪
בסיס דו-מפלגתי [צילום: עמוד הפייסבוק של ג'ו זבולוני]

משבר הקורונה צובר תאוצה בארה"ב - בהיקפים העולים בהרבה על אלו שהיינו עדים להם בסין - ומדביקים במהירות אף את מה שאירע באירופה. גם אם מסתמנת תפנית חיובית באופק, הזעזוע יהיה עמוק. את ממדי השינוי הכלכלי קשה עדיין להעריך, כאשר מיליונים מצטרפים מדי שבוע למעגל האבטלה. בכמה היבטים משמעותיים, השלכותיו של המשבר מטילות את צילן לא רק על עתיד המערכת הפוליטית האמריקנית, על תפיסות היסוד האסטרטגיות של ארה"ב ועל מרכיבים מבניים של כלכלתה (ושל המערכת הגלובלית), אלא גם על עמודי התווך של היחסים המיוחדים בין ארה"ב לישראל.
הממד התקציבי: העלות מרחיקת הלכת של ההשבתה המשקית הנרחבת כבר תורגמה לחבילת תמריץ בהיקף חסר תקדים (2.5 טריליון דולר), ועוד היד נטויה. קשה לדעת מה תגרום הגדלה ניכרת בחוב הלאומי לכלכלה שעודנה הגדולה בעולם. הממשל הפדרלי התמודד עוד קודם לכן עם יחס חוב-תוצר שהגיע לרמה מסוכנת (107% ברבעון האחרון של 2019). בין היתר, פירוש הדבר הוא שגם בשיעורי ריבית נמוכים מאוד, חלק עצום של התקציב הפדרלי יוקדש לפירעון חובות קודמים, והמרחב הנתון לשיקול דעתם של הממשל והקונגרס הולך ומצטמצם.
בנסיבות אלה, אין להוציא מכלל חשבון, כי במסגרת הניסיונות לייצב את המערכת הכלכלית בחלוף המשבר, יסתמן לחץ גובר ברמת השטח על הממשל והקונגרס לקצץ - בשנות התקציב הקרובות - "בכל מה שאינו הכרחי". סיוע החוץ, שלהוציא את ישראל וידידיה אין לו בסיס תמיכה פוליטי בציבור, אינו סעיף גדול מאוד. כלל ההוצאה על מדיניות החוץ ("פרק 150" בתקציב), שכמחציתה היא בדמות כספי סיוע, היא פחות מ-1% של התקציב הפדרלי (הצעת הנשיא דונלד טראמפ לתקציב 2021 הייתה כמעט חמישה טריליון דולר, מהם כ-40 מיליארד דולר למדיניות חוץ).
עם זאת, הוא עלול להיות טרף ללחצים פוליטיים, ועל ישראל יהיה לצאת מתחום הנוחות שבו פעלה בשנים האחרונות ולהיאבק, על בסיס דו-מפלגתי איתן, לשימור הסיוע הביטחוני (3.8 מיליארד בממוצע שנתי). הסיכויים לכך טובים, בשל ההתחייבות הרב-שנתית של הממשל (הקודם!) בנושא; אך לא יהיה זה נכון להתייחס לכך כמובן מאליו. ייתכן שידידי ישראל יידרשו למאמץ לאשר זאת, באווירה פוליטית מקוטבת, גם אם דעת הקהל בארה"ב עדיין נוטה ברובה לטובת ישראל.
סדר היום של הבחירות
מעמד הנשיא: קשה לומר דברים ברורים, בשלב זה (מעבר לסברות כרס ו"תחושות"), באשר להשפעת המשבר על הלכי הרוח הציבוריים בארה"ב לקראת בחירות 2020. מחד-גיסא, בחוגים רחבים - ומטבע הדברים ב"בסיס" הציבורי הרחב שהנשיא טראמפ עדיין נשען עליו - הנטייה הטבעית היא "לא להחליף מפקד בעיצומו של הקרב", והקרב עדיין רחוק מסיומו, הן בהיבט הרפואי ובוודאי בהיבט הכלכלי. מאידך-גיסא, נשמעת - במיוחד בתקשורת הממוסדת, הרוחשת לנשיא איבה - ביקורת חריפה על התנהלותו, בייחוד בשלבים הראשונים של המשבר, ועל נכונותו להסתמך על עצתם של גורמים לא מקצועיים בסוגיות כמו הטיפול התרופתי בסימפטומים של המחלה.
למאורעות השבועות הקרובים תהיה אפוא השפעה פוליטית שקשה לחזותה מראש באשר ליחס כלפי הנשיא, שיקרין הן על הבחירות לנשיאות עצמן והן על הרכב הקונגרס ה-117, שייבחר גם הוא ב-3 בנובמבר 2020 (דחייה של מועד הבחירות - דבר שלא אירע מעולם, גם בעת מלחמת האזרחים ומלחמת העולם השנייה - מחייבת תיקון חוקתי שקשה לראות כיצד ניתן ליישמו).
מה ישפיע בנובמבר? מעבר לשאלות הנוגעות לטראמפ אישית, מתחדדות כבר עתה השאלות לגבי סדר היום של הבחירות. ראוי לזכור שלסוגיות הנוגעות לאזורנו, על-אף האהדה העמוקה של חוגים רחבים בארה"ב כלפי ישראל (ומנגד, עוינותו של מיעוט רדיקלי אך קולני) תהיה השפעה זעומה בלבד על תוצאות הבחירות, בוודאי הפעם. המצביעים האמריקנים יפנו מבטם פנימה. לא (רק) ההתבוננות לאחור על הטיפול במגפה היא שתעצב את השיח הפוליטי, אלא גם - ואף בעיקר - הצורך הדוחק לחלץ את הכלכלה האמריקנית (והעולמית, שגם למצבה יש השלכה מרחיקת לכת על עתיד התעשיה והמגזר הפיננסי בארה"ב) מן השפל העמוק ביותר מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת. משקל מכריע עשוי להיות לציפיותיהם ודרישותיהם של מיליוני מובטלים, המבקשים לחזור לשוק העבודה.
בנסיבות אלה, תיתכן פנייה למנהיגות שתיתפס כבעלת יכולת ועתירת ניסיון - בהעדפה על פני דמויות פופוליסטיות וכריזמטיות. שיקול זה כבר נתן את אותותיו בתפנית המפתיעה שחולל משבר הקורונה במרוץ למועמדות המפלגה הדמוקרטית. נראה, כי זו הסיבה העיקרית לכך שסגן הנשיא לשעבר, ג'ו ביידן, הבטיח בפועל את מועמדותו לנשיאות, ומסע הבחירות של המועמד הרדיקלי, ברני סנדרס, קרס מוקדם מן הצפוי. ביידן מוכר בישראל כידיד, אך יש בסיס לחשש, כי אף על-פי שגבר בצורה משכנעת על נציגי המחנה הפרוגרסיבי - הוא ימצא את עצמו נתון ללחצים גוברים מצד זה של המפה הפנים-מפלגתית, כולל בהקשר הישראלי (והאירני). כבר עתה צריכה עמדתו של ביידן בשאלת ההקלה בסנקציות על אירן להיות אות אזהרה באשר לאוריינטציה של הדמוקרטים, וכך גם ההצהרות על כוונתו להגיע למצע משותף עם סנדרס ומחנהו.
לא להמר על צד אחד
שמירה על איזון: נדרש אפוא ניווט זהיר, שקול ואחראי של מדיניות ישראל מול הזירה האמריקנית, ועין פקוחה לא רק לבחירות לנשיאות אלא גם מול המאזן המפלגתי והפנים-סיעתי בשני בתי הקונגרס. יש אומנם סיבות טובות לאהדה שרבים מאוד בישראל חשים כלפי הממשל הנוכחי, שתמיכתו בעמדות היסוד של ישראל בסוגיות קריטיות, כולל ירושלים, הגולן, המתווה למו"מ עם הצד הפלשתיני ומעל לכל העמידה מול אירן, הייתה בגדר תרומה חיונית לעתידנו. עם זאת, הימור ישראלי ברור ובוטה מדי על צד אחד בדרמה הפוליטית, בנסיבות של חוסר ודאות קיצונית, עלול להתברר כמיקח טעות. בנסיבות אלה נדרשת הכנה קפדנית - הן מול הממשל והן מול בסיס התמיכה הפוליטי של ישראל בציבור ובקונגרס - של הצעדים שבכוונת ממשלת ישראל לנקוט ברוח תוכנית טראמפ, כולל החלת ריבונות בבקעת הירדן.
אחים מעבר לים: בין היתר, זה הזמן לשוב ולתת את הדעת על הלכי הרוח ארוכי הטווח בקרב יהדות ארה"ב. חותמו של המשבר ניכר בה היטב: שיעור הקורבנות בשורותיה גבוה מן הממוצע הארצי, ובתוך כך היא נחשפת לגילויים של אנטישמיות בוטה על-רקע המשבר, ולתאוריות קונספירציה שונות ומשונות הנלוות לו (נכון לציין, כי הקהילות הסיניות והאסייניות נפגעו עוד יותר; אך יש בארה"ב אלמנטים נאציים קיצוניים שבעידן של פכפוך רעל ברשתות החברתיות שבים ונותנים ביטוי לטענות אנטישמיות של "הרעלת בארות", שלכאורה כבר היו אמורות לעבור מן העולם).
המתח ביחסים בין ישראל לבין חלקים גדולים מן הקהילה עלול, בנסיבות אלה, לגרום נזק של ממש. עוד לפני המשבר, ניכר היה ששכבה רחבה בקהילה היהודית נרגזת ונסערת נוכח ההזדהות הישראלית עם הנשיא, ויש להניח, כי מאז הזעם רק גבר (בייחוד בחוגים ליברליים, הפוסלים מכל וכל את עמדותיו של טראמפ ואת התנהלותו). גם אם לא כל מחלוקת עם חוגים רחבים אלה ביהדות ארה"ב ניתנת לפתרון, יש לעשות ככל הניתן להימנע מהעמקת הקרע. עומדת בעינה חשיבותו של מאמץ יזום - משני הצדדים - להתמודדות עם סיבות היסוד המבניות המבדילות בין יהדות ארה"ב לישראל, כולל מעמד החרדים בארץ, סיבות שרק הובלטו הן במשבר הקורונה עצמו והן במאבק הפוליטי החריף שישראל עדיין נתונה בו.
בהעדר טיפול אינטנסיבי וממוקד בנושא יש יסוד לחשש מפני התרחקות גוברת, ולצד פגיעה מסוימת בהיענות של תורמים אמריקניים לצרכיה הספציפיים של ישראל, הצפויה ממילא בעידן של חוסר ודאות כלכלית, יתעורר גם קושי בבניית הגשרים הנדרשים עם צידה השני של המפה הפוליטית האמריקנית. יידרשו מאמצים שיטתיים, בדרג העליון, להקהות מעוקצה של מתיחות זו, לכונן אפיקי הידברות, ולשקם את התחושה של שותפות גורל.
סין, האנרגיה ואירן
סדרי עדיפות: יש להביא בחשבון שסדרי העדיפות האסטרטגיים של ארה"ב ישתנו גם הם, אולי באורח דרמטי. המשבר המחיש את מרכזיותם של איומים גלובליים - מגפות, שינויי אקלים, תנועות אוכלוסין חוצות גבולות ועוד - שמילאו עד כה תפקיד משני במפת האינטרסים הלאומיים. האפשרות של מגפה פנדמית אומנם הוזכרה במסמכי אסטרטגיית הביטחון הלאומי (NSS) של ברק אובמה ב-2015 ושל טראמפ ב-2017, אך לא יוחסה לה חשיבות מספקת; מקומן של משימות אלה בסדר העדיפות צפוי לעלות כעת בתלילות רבה ביחס לאיומי הייחוס המסורתיים. בה בעת יתעצמו גם מגמות שכבר הסתמנו לפני המשבר, ונראה, כי לצד קולות הקוראים להעמקת שיתוף הפעולה הבינלאומי תגברנה בעיקר הקריאות להסתגרות ולהשבת יכולות ייצור "הביתה".
גם למערכת היחסים המורכבת עם סין - שבמהלך המשבר רק התחדדה חשיבותה, בין אם היא נתפסת כאיום אסטרטגי הפועל ממניעים זדוניים ובין אם היא מצטיירת כשותפה חיונית במאבק נגד המגפה, ולמעשה בו-בזמן גם זה וגם זו - תהיה בעתיד הנראה לעין עדיפות ברורה על פני שיקולים הנובעים מנוכחות ארה"ב במפרץ הפרסי או במזרח הים התיכון, ואף מיחסיה עם ישראל. התכנסות פנימה של ארה"ב ויציאה הדרגתית מהמזרח התיכון אומנם הופכת את ישראל לבעלת ברית חשובה יותר, ועשויה לתת לה חופש פעולה רב יותר, אך גם לכך יש להיערך בראייה צופה פני עתיד.
שינוי אוריינטציה מול תמורות במשק האנרגיה: משבר הקורונה הוליד צניחה דרמטית במחירי האנרגיה, שסעודיה רק תרמה להחרפתה בשל מאבק על השווקים (ומשיקולים נוספים, כמו הגברת הלחץ על אירן). הייתה לכך השפעה ישירה על יחסי ארה"ב עם הסעודים. טראמפ אומנם הביע תקווה שרוסיה וסעודיה, שנקלעו לעימות חזיתי, ימצאו דרך ליישב את המחלוקת שפגעה משמעותית גם בכלכלת ארה"ב (שהפכה בעשור האחרון ליצרנית האנרגיה הגדולה ביותר בעולם ויצואנית משמעותית). בדרג שמתחתיו, משרד האנרגיה של ארה"ב היה בוטה הרבה יותר ולא הסתיר את תסכולו מן ההתנהלות הסעודית.
בסופו של דבר, לעמדות ארה"ב היה כנראה משקל מכריע בהחלטת מדינות אופ"ק+ להקטין את התפוקה ב-10 מיליון חביות ביום - החלטה שהניבה גם שינוי חיובי בשוק המניות. עם זאת, המשקעים שהותיר האירוע לא ייעלמו במהרה. כאשר האמריקנים מיישרים קו עם רוסיה מול סעודיה בסוגיה אסטרטגית (ושר האנרגיה, דן ברואייט, מתאם מהלכים עם עמיתו הרוסי, אלכסנדר נובאק), יש בכך כדי להעיד שהמשבר שינה במידת מה את כללי המשחק, שבמסגרתם נתן טראמפ מקום של כבוד לאינטרסים של בעלי בריתו הסעודים (לאחר שנים של מתח גלוי בין וושינגטון לריאד בימי אובמה). נותר לראות מה תהיה השפעתם של שינויים אלה על מדיניותה הכוללת של ארה"ב באזור, ועל הנטייה - שהסתמנה בעשור האחרון - לצמצם התחייבויות במזה"ת.
אירן: לא ברור גם אם בצל המשבר תמשיך להחריף המתיחות בין וושינגטון לטהרן, על-רקע הפיגועים הנקודתיים אך המדממים בעירק, או שמא תגרום המצוקה ההומניטרית באירן, והקריסה הכלכלית עקב הסנקציות ונפילת המחירים, דווקא לחיפוש אחר נקודות מפגש. בעידן של טלטלות פוטנציאליות (וניהול משברים הנושא לעיתים אופי בלתי עקבי), חשוב לישראל לבנות כלים מדיניים מתאימים, מול הממשל והקונגרס גם יחד, כדי לוודא שהתמורות במדיניות ארה"ב לא יפגעו באינטרסים חיוניים שלה, ולשמר גם את החופש לפעול עצמאית בעת הצורך - אם תסתמן תפנית מסוכנת בארה"ב לעבר הידברות עם המשטר בטהרן.
מערכה רב-ממדית
סיכום. לא יהיה זה נכון, בשלב זה של ההתפתחויות, לתרגם דאגות והתבוננויות כלליות אלה לכדי המלצות קונקרטיות ומפורטות לפעולה, מול מציאות דינמית המשתנה במהירות. עיקר מאמציה של כל ממשלה בישראל, בשבועות שלאחר הקמתה, יוקדש ממילא להתמודדות חזיתית עם השלכותיו הכלכליות והחברתיות של המשבר מבית. היא תצטרך להיות דרוכה גם לאפשרות של עלייה במתיחות האזורית, לאחר תקופה של שקט יחסי, ובעיקר להיערך לאפשרות של עימות חזיתי עם תוכנית הגרעין האירנית, כשלא מסתמנת כל נכונות בטהרן לבלום אותה.
עם זאת, על הנהגת המדינה לגלות ערנות ורגישות מיוחדות גם לנוכח ההתפתחויות בארה"ב. לא יהיה זה נכון להמשיך ולהניח כי מה שהיה הוא שיהיה. הדרג המדיני העליון, בעזרת משרדי הממשלה הרלוונטיים ובניהול שוטף של המל"ל, צריך להכין בהקדם את הקרקע למערכה רב-ממדית ומורכבת לשימור היחסים המיוחדים ולביצור יסודותיהם, הן מול האתגרים המיידיים והן בראייה ארוכת הטווח. מטבע הדברים משימה זו חייבת להיות בין העדיפות הראשונות בשלבי היציאה המדורגת מן המיקוד המשברי, וההיערכות לקראת היום שאחרי.

המאמר פורסם בידי מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS). סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר. www.jiss.org.il.
ערן לרמן הוא סגן נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. רוברט יואל סילברמן הוא לשעבר דיפלומט אמריקני. מרצה במרכז האקדמי שלם.
תאריך:  26/04/2020   |   עודכן:  26/04/2020
+בית קפה ונרגילות בנגב נסגר ל-5 ימים
21:26 26/04/20  |  עידן יוסף

משטרת ישראל הוציאה צו סגירה לבית קפה ועישון נרגילות בישוב ערבי בנגב שפעל בניגוד לצו. בהודעת המשטרה לא נמסר שם הישוב. בבית העסק הייתה התקהלות אסורה של לקוחות, שישבו סביב שולחנות ועישנו נרגילות. הנוכחים פוזרו ללא קנסות, ואילו הבעלים נקנס ב-5,000 שקל.

+נשיא מועצת החכמים: "אל תתנו לבניכם להתבטל"
20:47 26/04/20  |  עידן יוסף

נשיא מועצת חכמי התורה, חכם שלום כהן, פתח בשידור מרחוק את סמסטר ("זמן") הקיץ בישיבות, בשיעור שנמשך כשעה והועבר בשידור חזותי ובמערכות הטלפוניות לעשרות אלפי אברכים ובחורים ברחבי הארץ והעולם.
לקראת סיום דבריו נאנח מספר פעמים ואמר: ״לא לוותר, כמה זמן שיש לך, ספר פתוח. הורים בכל מקום, תשמרו על בניכם. לא לתת להם להתבטל. כמה שאפשר, שיישבו ללמוד אפילו בבית. בעוונותינו הרבים, היום [כ]שהקב"ה הביא אותנו למצבים כאלה, איך אנחנו יכולים לחיות? תשמרו על בניכם, הבנים שלכם פיקדון בידכם, לשמור עליהם. מסכן בן אדם שמועל בפיקדון שלו, הוא חושב לו מה אעשה והבן שלי... תשתדל. תביא לו מישהו שילמד איתו. עד שהקדוש ברוך הוא יתן לנו את האפשרויות לחזור לשיעורי תורה ללמוד וללמד בצוותא. כשקיבלו את התורה קיבלו אותה כולם כאיש אחד, היום בעוונות אנחנו גם כן כאיש אחד, אין שני אנשים יחד! צריך כל אדם להשתדל כמה שאפשר".

חכם שלום כהן. נפגש עם ראשי ישיבות וכוללים
+תמונת הכבישים בשעת השיא: אין גודש תנועה
20:25 26/04/20  |  עידן יוסף

עם שחרור חלק מן ההגבלות על העסקים, נרשמת יותר תנועה בכבישים, אך התנועה זורמת.

[צילום מהשעה 18:30: נתיבי ישראל]
+מסתמן ניצחון לפרץ ולשמולי בוועידת העבודה
20:18 26/04/20  |  עידן יוסף

הסתיימה ההצבעה בוועידת העבודה. נרשמו מעל 90 אחוזי הצבעה. מסתמן ניצחון עמדתם של עמיר פרץ ואיציק שמולי לכניסה לממשלה. תוצאות סופיות צפויות להתפרסם בסביבות 21:00.

+הסרת מגבלת 500 מטר - רק אחרי יום העצמאות
20:13 26/04/20  |  עידן יוסף

הסרת מגבלת טווח 500 המטר לפעילויות ספורטיביות יחידניות תוסר רק לאחר יום העצמאות. כך הבהיר מהכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב לשרי הממשלה רגע לאחר שהצביעו בעדה בווטסאפ, ונאמר להם כי ישום ההחלטה מוקפא בכמה ימים.

+נתניהו ישוחח עם נציגי השווקים במטרה לשחרר חלק מההגבלות
19:53 26/04/20  |  עידן יוסף

ראש הממשלה נתניהו יקיים מחר שיחת זום עם יו"ר ועד הסוחרים של שוק מחנה יהודה טלי פרידמן ונציגי שווקים נוספים. זאת במטרה לקדם מתווה שיאפשר לשחרר במידה מסוימת את השווקים מההגבלות. בשיחה ישתתפו גם הפרופסור אבי שמחון ונציגים ממשרד האוצר.
ח"כ איציק שמולי הגיב לאירוע שבו שם סוחר במחנה יהודה קץ לחייו, ואמר: "זו אזעקת חרום. המשבר הכלכלי מביא רבים אל סף ייאוש ומתחיל לעלות בחיי אדם. המחיר כבד וכואב מאוד. הממשלה חייבת להחליף דיסקט ולהרחיב משמעותית את רשת הביטחון הכלכלית לעצמאיים ולמובטלים-שכירים. לא יהיה פתרון אם המדינה לא תגדיל משמעותית את חבילת הסיוע, כפי שעושות מרבית המדינות. אין ספק שהצורך במענה חרום מיידי כאן זו המשימה החשובה והדחופה ביותר שאדרש לה במשרד הרווחה״.

+כישלון רב-לאומי מול הנגיף
18:18 26/04/20  |  ד"ר יגיל הנקין   |   לרשימה המלאה

ארגון הבריאות העולמי איחר להכיר בחומרת המגיפה, האיחוד האירופי הוכח כמסגרת שחברותיה חזקות ממנה, ואילו הבדלנות הלאומית מתחזקת

ג'ורג' אורוול צדק [צילום: מרכוס שרייבר, AP]
+קלאב הוטל: גידול בהזמנות נופש משפחות
18:11 26/04/20  |  איציק וולף   |   לרשימה המלאה

הנהלת המלון מסרה, כי דווקא בימים אלו חל גידול בהזמנות של משפחות מכל רחבי הארץ שהיו "נצורות" בביתן במהלך הסגר ומחפשות לשנות אווירה לצד שמירה על כללי הזהירות

[צילום: קלאב הוטל]
+בנט: רחוקים 2000% מרף הקריסה
17:48 26/04/20  |  איציק וולף   |   לרשימה המלאה

שר הביטחון קורא לפתיחה מחודשת מהירה של המסחר, החינוך והאירועים  ▪  "מבוגרים וקשישים צריכים לזכור שקורונה הייתה ונשארה קטלנית ועליהם להישמר מכיוון שהיקף ההדבקה יגבר בימים ובשבועות הקרובים עם פתיחתה מחדש של ישראל"

[צילום: אריאל חרמוני]
+השר בנט: "צריך לפתוח את ישראל עם מנגנוני הגנה"
15:57 26/04/20  |  מירב ארד

שר הביטחון, נפתלי בנט, במסיבת העיתונאים: ״הגיע הזמן לפתוח את מדינת ישראל מחדש, זו המערכה הגדולה. המערכה הגדולה חייבת לעבור מהמערכה מול מגיפת הקורונה למערכה לחידוש ושיקום הפרנסה בישראל מבלי לאבד שליטה על המגיפה. אני שומע ביקורת על ״חרדתיות יתר״ כביכול של משרד הבריאות בתחילת המשבר, אני דוחה את הביקורת. אני מגבה לגמרי את ההחלטות שהתקבלו בתחילת המשבר לסגירת ישראל מהסיבה הפשוטה - המידע שהיה לנו אז הוביל להחלטה הנכונה. היום אנחנו יודעים הרבה יותר על תכונות הנגיף והיקפי ההידבקות, ולכן באותה נחישות שסגרנו את ישראל צריך לפתוח את ישראל עם מנגנוני הגנה. נכון, אנחנו נראה עליה מסוימת בהידבקות ובאשפוזים הקשים אבל על בסיס כל המידע שיש נוכל בהחלט להכיל את אותה עלייה״.

+נתניהו יקיים מחר דיון על החזרה המדורגת של מערכת החינוך
15:28 26/04/20  |  מירב ארד

ראש הממשלה בנימין נתניהו יקיים מחר דיון בראשותו בו ידונו בחלופות השונות לחזרה מדורגת של מערכת החינוך. היום מקיימים מנכ"ל משרד רה"מ רונן פרץ והמשנה לראש המל"ל איתן בן דוד סדרת דיונים מקדימים לקראת דיון רה"מ. בדיונים משתתפים שר החינוך רפי פרץ, מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב, נציגי המל"ל, משרד הבריאות, האוצר וגורמים נוספים.

+3,000 גננות במכתב עצומה: לא נפתח את הגנים ללא רשת ביטחון כלכלית ובריאותית
15:09 26/04/20  |  מירב ארד

למעלה מ-3000 גננות חתמו על עצומה שמצהירה כי לא יפתחו את הגנים, המשפחתונים והצהרונים עד לקבלת רשת ביטחון כלכלית ובריאותית. ״עד כה לא הוצגו לנו פתרונות פיצוי על ההפסדים הגדולים והכואבים שלנו עד כה. משרד האוצר המליץ לנו לגבות יותר כסף מההורים על מנת להשלים את ההפסדים. במקום להיכנס מתחת לאלונקה, משרד האוצר שולח אותנו לחפש את הכסף בחוץ ולהילחם בהורים שקורסים תחת נטל האבטלה. לא ניתן לזה יד״, לשון ההודעה.

+אל מול תלתליה השחורים של מיה
14:43 26/04/20  |  עמנואל בן-סבו   |   לרשימה המלאה

טקס הזיכרון לחללי מערכות ישראל, כפי שהוכרה מיה ז"ל, היה מהאירועים המעניקים צורי לנפשם הדואבת של משפחת אלהרר  ▪  הטקסים הצבאיים בוטלו, הביחד של משפחות השכול נסדק, ויפה? ספונה בביתה, עטופה ביגונה, עיניה נחלי געגוע ובארות של ריק

מיה אלהרר[צילום: אתר יזכור]
+"גאה בתפקוד הנוכחי של מערכת הבריאות במשבר הקורונה"
14:41 26/04/20  |  מירב ארד   |   לרשימה המלאה

ציין: "חש סיפוק מהמדיניות שהובלנו במשבר הקורונה, בזכותה ובעזרת השם, הגענו עד כה להישגים רבים, לשליטה בנתוני החולים והנפטרים, לגידול במספרי הבדיקות"  ▪  קרא לקדם את הקמת שני בתי החולים בדרום ובצפון ובירך על את נתניהו וגנץ על מאמציהם להקמת ממשלת אחדות

ליצמן. עובר לטפל במצוקת הדיור [צילום: פלאש 90]
ליצמן ובר סימן טוב. לא חוזר בפעם הרביעית [צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90]
+מועצת הגיל השלישי חיונית דווקא עכשיו
14:27 26/04/20  |  רות רזניק   |   לרשימה המלאה

בהרצליה אחוז הגיל השלישי מגיעה עד לכ-20% מהתושבים  ▪  הובהר לנו כי אגף הרווחה פועל רבות למען הגיל המדובר בו  ▪  אולם תביעתי הייתה שקולנו חייב להישמע רק אנו יודעים באמת מה חסר, מה ניתן לשנות ולהרחיב

בדידות [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
+התפרצות חוזרת
14:05 26/04/20  |  טל בן-יעקב   |   לרשימה המלאה

תוצאה של בדיקת קורונה מגיעה כשבוע לאחר דגימת המטוש, כך שתמונת המצב כיום משקפת נתון שקרי אשר מי שרואה אותו יכול בטעות לחשוב כי ההקלות לא הובילו לשום קפיצה בקצב ההכפלה, מה שכנראה גורם לאופוריה מלאכותית ולהתרופפות במשמעת  ▪  יש לקוות כי יכולת הנגיף להגיע לקצב הכפלה של טור גאומטרי נפגמה עקב חיסון העדר שכבר החל

אופוריה [צילום: יוסי אלוני/פלאש 90]
+הכרמלית שבה לפעול; הרכבת עדיין לא
13:23 26/04/20  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה

פעילות התחבורה הציבורית מתחדשת במתכונת מורחבת כדי לאפשר לעובדים להגיע לעבודתם  ▪  למרות הסכנה עליה התריעה הנהלת הכרמלית בהימצאות נוסעים בחלל סגור מתחת לקרקע, התחדש השירות  ▪  נהגים מלינים על לחץ בנסיעות האחרונות בימי חמישי ובראשון בבוקר

צפיפות בתחנה המרכזית טבריה
דרגנועים שוממים בתחנת הרכבת נבון בירושלים [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
+סין יצאה למתקפת תעמולה
12:49 26/04/20  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה

לאחר שמנעה מידע מלא על התפרצות הקורונה בתחומה, סין ממצבת את עצמה כמודל מוצלח למאבק במגיפה  ▪  Foreign Affairs: המערב חייב להגיב במידע משלו, שיהיה שקוף ואמין

בייג'ינג נגד וושינגטון [צילום: מארק שיפלביין, AP]
+אל-על האריכה השעיית הטיסות עד 9 במאי
11:55 26/04/20  |  איציק וולף   |   לרשימה המלאה

הודיעה על טיסות חילוץ לישראלים לשלושה יעדים - פריז, לונדון ומיאמי - ב-30 באפריל

טיסות חילוץ ולא סדירות [צילום: איציק וולף]
+השפעת הקורונה על העסקות במשק
11:01 26/04/20  |  עו"ד יוסף פנדריך   |   לרשימה המלאה

על פניו נראה שמגיפת הקורונה היא אירוע שניתן בגללו להשתחרר מחוזה, בהתקיים התנאים הקבועים בחוק

+ברנסון ימכור את וירג'ין אטלנטיק
10:50 26/04/20  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה

המיליארדר הבריטי ייאלץ לוותר על החברה הידועה ביותר באימפריה העסקית שלו, לאחר שהפסדיה הקודמים של חברת התעופה גרמו לכך שאינה עומדת בקני המידה לקבלת סיוע ממשלתי

42 מטוסים, 10,000 עובדים [צילום: קונסטנטין פון-וולדשטאט]
+בחזרה לנורמליות
10:22 26/04/20  |  דן מרגלית   |   לרשימה המלאה

יש לפתוח מיד את כל בתי הספר; ולחדש את הפעילות הספורטיבית תחת כיפת השמיים, ולהפסיק עם התבהלה וההחמרה

תבהלה [צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90]
+קריאה למחאה על-מפלגתית נגד בזבוב כספי הציבור
10:09 26/04/20  |  ד"ר רבקה שפק ליסק   |   לרשימה המלאה

אנו נמצאים במשבר כלכלי חמור  ▪  הגרעון הממשלתי עומד להרקיע שחקים  ▪  השפעת מגיפת הקורונה והמשבר הכלכלי על הרזרבות הכספיות היא הרסנית

לצאת להפגין [צילום: תומר נויברג, פלאש 90]
+מלחמת המפרץ והקורונה
09:21 26/04/20  |  יורם דורי   |   לרשימה המלאה

כאשר אני בוחן את התנהלות הנשיא ריבלין, רה"מ נתניהו השר גלנט, בכירים במשרד הבריאות ומי יודע מי עוד שפשוט לא תפסו חורג מההנחיות אני שוב אומר לעצמי אולי "הם יודעים יותר טוב ממני מה יעיל"

"עניין האיסור" [צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90]
+קשר בין ליצמן לאיקיאה? מידע כוזב
09:06 26/04/20  |  איציק וולף   |   לרשימה המלאה

משרד הבריאות מכחיש את הדיווח על קשר בין בעלי רשת איקיאה לבין שר הבריאות, יעקב ליצמן, המשתייך לחסידות גור  ▪  "ההחלטות - של אנשי המקצוע הרלוונטיים ועל-פי בקשת האוצר ללא כל זיקה לשר ליצמן, הדיווחים אינם שווים התייחסות"

"החלטה של גורמי המקצוע" [צילום: מט רורקה/AP]
+הקורונה תוביל לפריצות דרך מדעיות
08:19 26/04/20  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה

גייטס צופה שחיסון ייוצר בכמויות במחצית השנייה של 2021, ושהמחקר על הקורונה יאפשר בקרוב לבצע בדיקות ביתיות - ואפילו יקדם את מציאת החיסון למחלת הסרטן  ▪  לדעת גייטס, כשם שב-1945 הוקמו מוסדות נגד מלחמות, בשנה הבאה יוקמו מוסדות נגד מגיפות

חיסון במהירות שיא [צילום: חורחה סאנז, AP]
יהיו תרופות לנגיפים [צילום: פרנסואה מורי, AP]

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
הנגיף, וושינגטון וירושלים: היכונו לשינויים
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
הקורונה היא מזימה של הגלובליסט
חשדנית  |  26/04/20 09:50
 
- עשו עלינו קומבינה,חפשו ביוטיוב
ליניקר  |  30/04/20 02:39
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות מגיפת הקורונה
איתמר לוין
גייטס צופה שחיסון ייוצר בכמויות במחצית השנייה של 2021, ושהמחקר על הקורונה יאפשר בקרוב לבצע בדיקות ביתיות - ואפילו יקדם את מציאת החיסון למחלת הסרטן    לדעת גייטס, כשם שב-1945 הוקמו מוסדות נגד מלחמות, בשנה הבאה יוקמו מוסדות נגד מגיפות
עידן יוסף
משעה שש בבוקר ביום א' עד יום ו' בבוקר תוגבל כניסה ויציאה מכמה שכונות ורחובות בערים אלה    פיקוד העורף יספק מזון, מצרכים ושירותים קיומיים ויסייע לתושבים    משרדי הפנים והאוצר יפעלו לתת מענה וסיוע, וכך גם המשטרה
עודד ערן
מדינות ערב נפגעו קשות בחמישה מקורות הכנסה; התאוששותן תלויה בגורמי חוץ ולכן אינה מובטחת    המשבר הכלכלי עלול להיות מתורגם לחוסר יציבות פוליטי    ישראל עלולה להיחשף לסכנות חדשות-ישנות, אך אולי ניתן יהיה גם לבחון יוזמות לשיפור יחסיה עם שכנותיה
ד"ר אופיר וינטר, צבי לב
הנתונים הרשמיים מדברים על שיעור הידבקות נמוך במצרים, אך רק מעטים מאמינים להם    ההשלכות העיקריות של הקורונה הן כלכליות ועלולות להיות קשות וארוכות טווח    ישראל יכולה לסייע לנוכח האינטרסים המשותפים לשתי המדינות
מרדכי איש שלום
המצב החדש מחייב הסקת מסקנות כדלהלן: יש לעדכן את תרחישי היחוס ולהגדיל משמעותית את המלאים,לא רק בגין תרחישי אסונות מקומיים / עולמיים, אלא גם בגין חוסר מסתמן של מזון ועליה במחירים היחסיים, פועל יוצא לגידול האוכלוסייה העולמית, עליה ברמת החיים במדינות מתפתחות, והקטנת שטחי החקלאות בעולם כתוצאה מפיתוח מואץ
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il