X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  תחקירים
איום פנימי קיים תמיד והוא אויבה העיקרי של המערכת; מנהיגים מנצלים איומים חיצוניים, לעיתים מפוברקים, כדי ללכד את בני עמם ולשמר את שלטונם; המדינות בינן לבין עצמן נמצאות במצב של מלחמת הכל בכל; מטרת החינוך האידיאולוגי; האיום הפנימי על דת ישראל בפרשת קורח בספר "במדבר"; דת ישראל כדת צבאית; דוגמאות של השמדת איומים בימינו; מלחמות הפנימיות.
▪  ▪  ▪
חאפז אל אסד [צילום: בלאל חוסיין/AP]

איום פנימי קיים תמיד

מקבלי החלטות משתמשים בחלקים ואפילו מקריבים אותם כדי לנטרל איומים על השלם. יש מתאם חיובי בין חיסכון במקורות שרידות ובאנרגיית שרידות של גופים אנושיים ויעילות השימוש בהם, ובין סיכויי הגופים האלה לשרוד. כדי לשרוד, על הגופים האנושיים, ובייחוד מדינות וצבאות, לייעל את השימוש במקורות שרידות. מדינה שתצליח לעשות זאת תקדים את כל האחרות במעבר מן הציוויליזציה המיתולוגית הנוכחית לציוויליזציה הביקורתית הבאה, ותשפר את סיכוייה לשרוד
האיום הפנימי, הקיים תמיד, והאמצעים שיש לנקוט נגדו, מעסיקים את התודעה האנושית יותר מגורמים אחרים, וגם יותר מהאיומים החיצוניים. אם אינטרס השרידות של השלם חזק מכל אינטרס אחר, ואם האיום הפנימי חמור מכל איום אחר, אפשר לצפות לשימוש באיומים חיצוניים כדי לנטרל או להפחית איומים פנימיים, ולהפנות את תשומת הלב החוצה בעזרת מיתוסים, ממש כשם שרעלים, במינון מסוים, משמשים כתרופות, ואילו במינונים אחרים הם גורמי מחלות. מקבלי ההחלטות ימציאו לפעמים אויב כזה, כדי לבטל או להפחית איומים פנימיים.
טענה ידועה היא, שעמים אשר סבלו מקשיים פנימיים, התלכדו מול אויב חיצוני. מנהיגים ניצלו את האויבים החיצוניים האלה לצורכיהם, במודע. הפילוסוף האנגלי תומס הובס, גרס, שהיחיד, עם היותו לאזרח של חברה מדינית, מוותר על מצב של מלחמה כללית בינו לבין יתר האזרחים, אך החברות עצמן שרויות עדיין במצב הטבעי. הווה אומר, שהיחסים ביניהן מושתתים עדיין על מלחמת הכל בכול. לדעתו של הפילוסוף הגרמני עמנואל קאנט, לא ייתכן שהמצב הטבעי ביחסי הממשלות יימשך לאורך זמן, שכן ההרס והחורבן שהמלחמות הבלתי פוסקות גורמות להן, ידחפו את המדינות להתאחד לבסוף וליצור ארגון בינלאומי. גם הובס וגם קאנט הבחינו בתופעה הקבועה של מלחמה ביחסים הבינלאומיים, אך לא הבינו את מקורותיה. במאה העשרים פעלו שני ארגונים בינלאומיים שמטרתם העיקרית הייתה למנוע מלחמות, אף-על-פי-כן התחוללו במאה הקודמת שהיו איומות יותר מכל מאה שקדמה לה.
השימוש במלחמה כדי להפנות את תשומת הלב של התושבים לעבר אויב חיצוני, קרה בגרמניה של היטלר, במצרים של גמאל עבד אל נאצר, בסוריה של חאפז אל אסד ובעירק של צדאם חוסיין, וזה קרה גם בישראל (פעולת עזה בפברואר 1955).1 כשמשה שרת, היונה הפוליטית, היה ראש ממשלה ודוד בן-גוריון היה שר הביטחון, במחצית הראשונה של שנות החמישים. מכאן שמקבלי ההחלטות מגדירים כשרידותו של השלם שהיא, במקרים רבים, שרידותם שלהם.

2. חינוך אידאולוגי

אחד מיעדי דת הצבא והחינוך האידיאולוגי, ואחד מיעדי מיתוס הביטחון הוא, ביות האנשים להיות בשר תותחים, בדומה לכלים על לוח השחמט שמקריבים למען הצלת המלך. הביות הזה מנוגד לאינטרס השרידות של בשר התותחים, אך הוא מבטיח את שרידותם של השליטים. החינוך להקרבה למען הכלל הוא אחד מאבני היסוד של החינוך בכל התרבויות בציביליזציה הנוכחית והישגיו מוגבלים למדי. האנשים המעטים שמקריבים את חייהם במלחמה, לעתים קרובות בניגוד לרצונם או מבלי שבירר מישהו מהו רצונם, מקבלים אותות גבורה וציונים לשבח עבור תרומתם לכלל, דהיינו – חיזוק שרידותם של השליטים. קרובי משפחתם מקבלים את המדליות, ועליהם להיות מאושרים.
מיהו אויבו של אדם יחיד? כל מי שמאיים על שרידותו ועל אושרו; מיהו אויבה של מדינה? כל מי שמאיים על השרידות ועל האושר של מקבלי ההחלטות. האויב העיקרי הוא פנימי. מלחמה היא התנגשות אלימה בין שני גופים פוליטיים (בתוך המדינה או בין מדינות), שהאינטרסים של שרידותם סותרים זה את זה (לפחות לדעת אחד מהם). האנתרופולוג ר. דייווי: "מלחמה היא מאבק בין קבוצות פוליטיות על הישרדות".2
מכאן, מלחמה אפשרית תמיד, מפני שכל גוף סותר, במידה מסוימת, כל גוף אחר. רוב המלחמות הן פנימיות: מלחמות אחים, מלחמות שבטים, קהילות ועדות, מהפכות והפיכות. הגורם הפנימי נוכח, לעיתים במובלע, בכל המלחמות נגד אויב חיצוני.

פרשת קורח

מיתוס הביטחון, המזון התרבותי הבסיסי של רוב החברות האנושיות בציוויליזציה הנוכחית, מטשטש את התופעה הזאת ומצביע על אויב חיצוני בלבד. על החשיבות הרבה, שמייחסים מקבלי ההחלטות לאויביהם הפנימיים, אפשר ללמוד מפרשת קורח, דתן ואבירם, המתוארת בהרחבה בספר "במדבר". קורח, ממנהיגי שבט לוי ובן-דוד של משה ואהרון, וכן דתן ואבירם, ממנהיגי שבט ראובן, ערערו על מנהיגותו של משה, על מעמדו הבכיר של אהרון אחיו, על מטרותיהם ועל מדיניותם. הערעור הזה היה איום חמור יותר על גיבושם של השבטים לעם אחד בעזרת דת משה, מהאיום של פרעה מלך מצרים, ומן האיום של עמים אחדים שפגשו בני ישראל במדבר. תנאי הכרחי לקיומה של הדת החדשה היה, נכונותו של העם לקבלה מידי משה ללא ערעור, בבחינת נעשה ונשמע. על הנכונות הזאת איימו קורח, דתן ואבירם. כפי שאלוהים לא יכול היה לקבל את ערעורו של האדם הראשון על הוראתו לא לגעת בפרי עץ הדעת, כך משה לא יכול היה לקבל ערעור על סמכותו המוחלטת. זה היה מבחנה הגדול של דת ישראל בעת הינתנה כדת צבאית, במטרה להכשיר ולארגן את העם לכיבושה של ארץ-ישראל, וזה מבחנה הגדול מאז ועד היום.
העימות בשדה האימונים של העם במדבר סיני היה חריף מאוד, ולפי ספר "במדבר" החליט אלוהים (התבונה העליונה) להשמיד בהקדם את המערערים ואת הנוהים אחריהם, כדי לבטל את האיום המיידי על שרידותם של הדת החדשה והעם המתגבש, וכדי להרתיע אחרים בעתיד. וכך היה: "ותיבקע האדמה אשר תחתיהם, ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקורח ואת כל הרכוש. וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה ותכס עליהם הארץ... ואש יצאה מאת ה' ותאכל את החמישים ומאתיים איש מקריבי הקטורת" (במדבר, ט"ז, ל"א ל"ה).
מקרה זה מלמד שבקונפליקט בין אינטרס השרידות של המערכת, כפי שייצגו אותו אלוהים ומשה, לבין אינטרס השרידות של תת-המערכות ושל היחידים, השמידה המערכת הכוללת את תת-המערכת שלה כדי לבטל את האיום. מבחינת אלוהים ומשה, הייתה זאת מלחמת אין ברירה.

טבח בימינו למען שרידות המערכת

דוגמאות מימינו אלה: טבח המפגינים בכיכר טיינאנמן בבייג'ין, ביוני 1989, ודיכוי התסיסה למען הדמוקרטיה במוקדים אחרים בסין, שהעיקרי שבהם היה קנטון הונאן, שם נעצרו יותר מאלף איש; טבח המפגינים באלבניה ביולי 1990; דיכוי בני העם הרומני בימי שלטונו של ניקולאי צ'אושסקו; הדיכוי ומעשי הטבח הממושכים בכורדים בעירק. בשנה שאחרי הטבח בבייג'ין, גדלו בחמישה עשר אחוזים הוצאותיה הצבאיות של סין, אף כי אויביה החיצוניים לא התחזקו, מלחמה גדולה לא איימה עליה, והייתה זאת שנה של הפגת המתיחות בעולם. לפי דוח של הסניף האסייאני של הארגון הבין לאומי לזכויות האדם, עונו חברי התנועה למען הדמוקרטיה בסין, הוחזקו במעצר מבודד ואושפזו בבתי חולים לחולי נפש. לפי דוח של הסי.איי.איי., נפגעה היציבות החברתית בסין עקב דיכוי התנועה הדמוקרטית.
שנתיים אחרי הטבח, הודיע ארגון "אמנסטי" הבין לאומי, על המשך הוצאות להורג ועונשי מאסר ממושכים בסין, שהופעלו נגד פעילים למען הדמוקרטיה: "לא נדיר שאנשים המצויים מחוץ לאור הזרקורים – פעילים מן השורה או כאלה שנשפטו מחוץ לבייג'ין – נשלחים לעשר עד עשרים שנות מאסר, כמה מהם רק משום שנשאו נאום". אלפי פעילים למען הדמוקרטיה מוחזקים במחנות ריכוז בלא משפט, ואיש מקרוביהם אינו יודע היכן הם, ומה תנאי מעצרם. ביום השנה השני לטבח בבייג’ין השגיחו כוחות משטרה גדולים על האוניברסיטה בעיר, כדי למנוע מהומות. ראשי האוניברסיטה הודיעו שהמרצים יבדקו את מעונות הסטודנטים במפקד לילה, כדי לוודא שהתלמידים לא עזבו את חדריהם.
מלחמת האזרחי בסוריה בין כוחות הנאמנים לממשל מפלגת הבעת' בראשות הנשיא בשאר אל אסד המסתייעת ברוסיה ובאירן ובין אלה המבקשי להדיחה החל ב-2011 ונמשך עד כתיבת שורות אלה נהרגו למעלה מארבע מאות אלף נפש, ברחו מסוריה או עקרו מבתיהם כ-15 מיליון נפש
ינסה נא הקורא לציין לפניו את המלחמות הגלויות בין מדינות, שהתנהלו בשנים 1989 עד 1994. הוא כמעט ולא ימצא כאלה, ואולם מספר הסכסוכים האלימים שהיו באותה תקופה בעולם הוא רב. מישהו חישב ומצא כי בשנת 1990 היו שבעים ושמונה מלחמות, מהן שבעים ושש מלחמות פנימיות, ושתיים בלבד חיצוניות. פירוט של מספר מלחמות פנימיות כאלה: בליבריה, בין נאמני הנשיא סמואל דו-למורדים שבפיקודו של צ'ארלס טיילר (מלחמה זו נמשכה כמעט שנה); מרד הקומוניסטים בפיליפינים; ניסיונות ההפיכה החוזרים בפיליפינים נגד ממשלת קוראסון אקינו; המלחמה הפנימית הממושכת באתיופיה; מאבק הדמים נגד האפרטהייד בדרום אפריקה; מלחמת הסמים בקולומביה (שבמהלכה נרצח המועמד לנשיאות לואיס קארלוס גאלאן, באוגוסט 1989); מרד הטמילים בסרי לנקה; התקוממות המוסלמים ההודים בעמק קשמיר; ניסיונות הפיכה צבאיים בארגנטינה; מלחמת אזרחים בסודן, שתחילתה ב-1983. הפעלת צבא ברית המועצות נגד הרפובליקות הבלטיות.
________________________
בשבוע הבא: הצבא הסרבי נלחם נגד בני עמו כדי לשמור על זכויות היתר שלו; תבוסת ישראל באינתיפאדה הראשונה, הסבר על מלחמת המפרץ ב-1991; המניע למלחמות הוא כוונה לארגן מחדש את מקורות אנרגית השרידות; המלחמות של יהושע בן נון, אלכסנדר מוקדון, נפוליון, היטלר, סימון בוליבר; המלחמה בין אירן וחיזבאללה לבין ישראל על קביעת סדר חדש בסוריה.

1. ראה, אורי מילשטיין, "ההיסטוריה של הצנחנים", כרך א', הוצאת שרידות, 2017
2. Davie, The Evolution of War, New-york, 1929
תאריך:  01/05/2020   |   עודכן:  01/05/2020
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 דוד בן-גוריון
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מלחמות אפשריות תמיד - ביחוד פנימיות
תגובות  [ 12 ] מוצגות  [ 12 ]  כתוב תגובה 
1
}}}מ4.11.1995ישראל מפולגת
איש אחד מוביל.  |  1/05/20 09:35
 
- כך פועלות רוב המערכות
אורי מילשטיין  |  1/05/20 17:01
2
למה אין זהוי של המנוולים שגרמו
בן נאמן  |  1/05/20 12:04
 
- זה הרבה לפרט
מ.  |  1/05/20 15:50
 
- "היופי" באנרכיזם הוא בכך
בן נאמן  |  3/05/20 07:38
 
- נראה לי שטעית בשם
מ.  |  7/05/20 23:05
 
- נראה לי שטעית בשם
מ.  |  7/05/20 23:05
 
- אני בכל אופם מאוד לא
אורי מילשטיין  |  1/05/20 17:04
 
- אורי, אני מחסידיך, ואל תכעס על
בן נאמן  |  3/05/20 14:17
3
אויב על-מדינתי
מ.  |  1/05/20 16:02
4
האיומים הפנימיים הם הכי
בת האיכר  |  2/05/20 17:20
5
קורח היום
משה מיכאל  |  4/05/20 10:33
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות הפסיכולוגיה של הביטחון
אורי מילשטיין
במציאות האנושית יש רק מערכות המורכבות מחלקים; איומים פנימיים משפיעים על אנשים יותר מאיומים חיצוניים; תפקיד האידיאולוגיה הוא לשכנע את האנשים לסכן את שרידותם למען שרידות העם והמדינה; אידיאליזם ומיתוסים; אי-הסדר בכל מערכת נוטה לגדול; צבירת אנרגית שרידות.
אורי מילשטיין
מגלומנים שרידותיים: נפוליון, היטלר, סטלין; צבירת נכסים כדי להבטיח שרידות בעת משבר כמו מגפת הקורונה; יתרונה של הדמוקרטיה הביקורתית שבה נחשפים ליקויים וניתן להפיק לקחים ולתקן את המעוות; אלטרואיזם בקרב בעלי חיים; בעימות בין צדק לשרידות, יד השרידות גוברת
אורי מילשטיין
המציאות האנושית פועלת על-פי חוקי כליה וחוקי מרד בכליה; שרידות והתאבדות; הפילוסופיה הדאואיסטית הסינית; מרד חסר סיכוי; במלחמות, גם של מדינות "הומניסטיות", נהרגים יותר אנשים שנהרגו בעבר הלא הומניסטי
אורי מילשטיין
הכוח המניע את הקיום נובע מן ההכרח לנטרל איומים דהיינו - להילחם, אבל הפרדוקס הוא שכוח זה מהווה את האיום הגדול ביותר על הקיום עצמו, דהיינו - שהמלחמה בכל תחום פוגעת בכל הלוחמים. משום כך מתנהלת במציאות מלחמת-נצח בכל התחומים ובכל הרבדים. בממד האנושי כולם עוסקים במשימה איך להבטיח את ביטחונם הפיזי, הכלכלי, הלאומי, המדיני, ומה לא, ומאמצי הביטחון האלה גם מאפשרים לשרוד וגם מניעים תהליכי קריסה?!
אורי מילשטיין
בני אדם מתבוננים במציאות כדי לאתר איומים ומעבירים זה לזה מסרים על המידע שאבחנו ופיתחו כדי לתכנן את נטרולם. זה מותר האדם. אך המסרים לעולם אינם מדויקים ואמצעי הנטרול מהווים כבומרנג איום על המפתחים; התפיסה היהודית: ניטרול איומים הוא יסוד אלוהי; התפיסה היוונית של אלטון, אריסטו וארכימדס; הלאמת ההתבוננות על-ידי הרומאים; אנטיתזה הומניסטית בעקבות שתי מלחמות העולם במאה העשרים
רשימות נוספות
למציאות יש תכלית - לשרוד (א)  /  אורי מילשטיין
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il