ישנן תקופות מכוננות בחיי האדם, בחיי האומה ובחיי העולם כולו. זמנים בהם יש לאירועים ההיסטוריים משמעות נצחית, ולהתרחשויות יש משקל רב מהתרחשויות דומות בזמנים אחרים. עם ישראל עבר במהלך ההיסטוריה אירועים קשים ביותר שנצרבו בלוח הזמנים היהודי לדורותיו. חורבן הבית הראשון והשני, פרעות וגזירות שמד.
אף עתה בא עלינו הנגיף הקטלני המשפיע על כל מדינות העולם כולל מדינת ישראל. יש מהחוקרים הטוענים כי מעולם לא חוותה האנושות את התחושה של גורל משותף, או סכנה משותפת באופן כה גלוי וברור. נגיף הקורונה הצליח לחצות את כל הגבולות והחומות. אויבים וידידים, שכנים ורחוקים נמצאים יחד באותה סירה. כל המדינות ממזרח וממערב מוצאים את עצמם בחשש משותף מפני האויב הקטלני הבלתי נראה.
במלאת שבעים ושתיים שנים לעצמאות מדינת ישראל חייבים אנו להתבונן בפלא האלוקי שבו אנו נמצאים, ומתוך כך להודות ולהלל לבורא העולם ולשיר שירה חדשה לפניו נוכח השפעתו מטובו על עם ישראל. מהו מקורו של ההלל? מובא בתלמוד מסכת פסחים (קי"ז ע"א): "הלל זה מי אמרו"? ודעת חז"ל: "נביאים שביניהם תיקנו להם לישראל שיהו אומרים אותו על כל פרק ופרק, ועל כל צרה וצרה שלא תבוא עליהם לישראל, ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן".
מסופר על הרב יעקב משה חרל"פ - ראש ישיבת מרכז - הרב ורבה של שכונת שערי חסד, בעת שהחליטה עצרת האו"ם על הקמת מדינת ישראל, לבש הרב את בגדי השבת שלו ויצא בריקוד של מצווה, ובמסיבה שהייתה בו ביום ישב בראש השולחן ודרש בענייני דיומא בנושא הגאולה. בעת הכרזת המדינה בירך "שהחיינו" בנימוק: "על סמרטוט חדש צריך לברך, ואילו עם שלם שזוכה אחרי אלפיים שנות גלות לא מן הדין ללבוש בגדי מלכות"?! ביום העצמאות לבש שטריימל וחלוק לבן ואמר הלל כי סבר שמדובר ביום טוב ויש ללבוש בו בגדים חגיגיים ולשמוח ולהודות בו לקב"ה. ביום העצמאות התש"ט הורה בבית כנסת הגר"א בשכונתו לומר "נשמת כל חי" (מתוך שירת הים, בית אל עמ' 29, 469, 484).
שלום לכל ישראל
רבני ארץ ישראל מיסוד המדינה, הראשון לציון הרב בן-ציון עוזיאל זצ"ל והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג תיקנו שיום העצמאות במדינת ישראל הוא אחד הימים הגדולים בתולדות ישראל משום שיש בו גאולת עם מסכנת כליה ודאית ועל כן יש לומר הלל ביום זה. וכך כותב הרב עוזיאל: "בקום על הישוב
הארץ ישראלי שהיה מצער בכמותו ודל בכוחותיו, כל תושבי הארץ הרבים והעצומים וממלכות ערב שמסביב לארץ בנשקם וחיילם, ולולא ה' שהיה לנו, כי אז חיים בלעונו אותנו היושבים בארץ...
ומצווה לנהוג בו פרסום של הודיה למושיעם של ישראל, בבתי הכנסת ובבתי הספר ותלמודי התורה... ומצווה על ההורים להביא את ילדיהם איתם בבתי הכנסת להודות לה' על חסדו ולהתפלל לביצורה ולשלומה של מדינת ישראל שבשלומה יהיה שלום לכול ישראל" (אתחלתא היא, חלק א' עמ' מ"ה). בהמשך לדברים אלו כותב הרב הרצוג: "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו, יום גדול הוא זה אשר בו כל ישראל מסוף העולם ועד סופו שמחים בהלל ובהודיה" (אתחלתא היא, חלק א' עמ' רכ"ג).
ביום העצמאות בשנה זו חובה עלינו להסתכל בעין טובה על המציאות המתרחשת מול עינינו, להתנער מתרבות הביקורת המתמדת המלווה אותנו לאורך השנה ולהודות ולהלל, לשבח ולפאר את בורא העולם על כל הטוב שגמלנו במדינת ישראל המתחדשת.
לסיום, ראוי לצטט את דברי הרב
אברהם שפירא זצ"ל - ראש ישיבת מרכז - הרב מי שהיה הרב הראשי לישראל על חשיבותו של יום העצמאות במדינת ישראל המתחדשת: "ביום העצמאות אנו חייבים להודות לקב"ה על שלושה דברים: על ביטול הגלות, על עצמאות ישראל ועל היכולת לקיים את מצוות יישוב הארץ" (אתחלתא היא, חלק ב' עמ' ת"ט).
