התעופה האזרחית אחרי הקורונה תהיה שונה לחלוטין מזו שאליה התרגל העולם בעשרות השנים האחרונות: המתנה של עד ארבע שעות לפני הטיסה, זינוק במחירי הכרטיסים וירידה חדה במגוון הטיסות – צופה טיימס הלונדוני.
חוויית הטיסה תהיה מאוד לא-נוחה, אומרים מומחי תעופה, וייתכן שיידרשו חמש שנים עד שהשירות יחזור לקדמותו בצורה מלאה. ההערכה היא, שצורה כלשהי של בדיקת בריאות תישאר לפני ואחרי כל טיסה, כדי למנוע את העברת הנגיף ממדינה למדינה. התוצאה תהיה כאמור המתנה ממושכת, העשויה להגיע לכדי ארבע שעות – לעומת שעה-שעתיים כיום – שכן בדיקות רפואיות יתווספו להליך הנוכחי של צ'ק-איש, ביטחון, ביקורת גבולות ועלייה למטוס. בדיקות הבריאות יהפכו לנורמה, בדיוק כמו הבדיקות הביטחוניות, לפחות עד שיימצא חיסון וניתן יהיה להניח שרוב הנוסעים קיבלו אותו; זה יקח לפחות שנתיים, אומרים מומחים בריטים, ואולי חמש שנים.
הריחוק החברתי יופעל במטוסים, מה שעלול להוביל לכך שניתן יהיה לאייש רק 20% מן המושבים. חברות לואו-קוסט זקוקות לתפוסה של 80% כדי להגיע לאיזון, כך שניתן לצפות לזינוק במחירים ולביטול של קווים שאינם רווחיים. חברת וויז-אייר הבריטית, הראשונה במדינה המחדשת את טיסותיה, הודיעה שהנוסעים יידרשו לעטות מסיכות ושלא יחולקו מגזינים בטיסות. לופטהאנזה, חברת התעופה הגדולה בעולם, מחייבת עטיית מסיכות או צעיפים הן במטוסים והן בשדות התעופה.
התעופה העולמית פסקה כמעט לחלוטין עם פרוץ המגיפה, וחברות תעופה רבות נאבקות על קיומן. וירג'ין אטלנטיק של ריצ'רד ברנסון ביקשה ולא קיבלה סיוע ממשלתי של 500 מיליון ליש"ט ועשויה להימכר. בריטיש איירווייס הודיעה שהיא עשויה לפטר עד 12,000 עובדים – רבע מכוח האדם שלה. ההתאוששות תהיה איטית מאוד, וכמובן תיפגע מן המגבלות הבריאותיות החמורות. בבריטניה אף שוקלים להטיל חובת בידוד של שבועיים לכל מי שייכנס למדינה – מה שיחסל כמעט לחלוטין את התיירות ונסיעות העסקים.
אחת ההצעות שעלו בבריטניה הייתה להותיר את המושבים האמצעיים ריקים, לצורך יצירת הריחוק החברתי – מה שאומר שמספר המושבים בכל טיסה יירד בשליש. אולם צעד שכזה ייצור מרחק של פחות ממטר בין הנוסעים, בעוד שכידוע המרחק הדרוש הוא שני מטרים. יש גם להביא בחשבון, שרוחב המעברים בין טורי המושבים הוא פחות ממטר – כך שלא ניתן יהיה לשבת משני צידיו. מכאן באה ההערכה, שמספר המושבים עשוי לצנוח ב-80%.
טים אלדרסדייל, מנכ"ל איגוד חברות התעופה הבריטיות, אמר לטיימס שהממשלה תהיה חייבת לסייע לענף לשרוד. "הסכנה היא שנבדק בהלך רוח לפיו השוק יעשה את שלו ושיש גבול למה שהשרים יכולים לעשות. במובן מסוים, אנחנו הקורבן של הצלחתנו: השמים הפתוחים והליברליזציה בתעבורה האווירית היו נהדרים ללקוחות ויש יותר חברות תעופה פעילות מאשר אי-פעם בעבר. אבל מגיעה נקודה זו צריך להגן על האינטרסים הבריטיים", הוא טוען.
