הזמן הממוצע למציאת חיסון למחלה הוא 18-12 חודשים; הממשל האמריקני רוצה להגיע למצב בו יהיו מאות מיליוני מנות נגד הקורונה כבר בינואר הקרוב. לפחות 115 פרויקטים למציאת חיסון מתנהלים כיום ברחבי ארה"ב, במהירות כה גבוהה ותוך דילוג על שלבים כה רבים, עד שאפילו מומחי החיסון המובילים אינם יודעים למה לצפות – מדווח וושינגטון פוסט.
שלבים שבדרך כלל נמשכים שנים – ניסויים בבעלי חיים, בדיקות רעלים, ניסויים במעבדה, ניסויים נרחבים בבני אדם, תכנון הייצור – מתקדמים כעת במהירות עצומה ובמקביל, בצורה חסרת תקדים. זהו עידן מרגש למדע החיסונים, אך גם אתגר למאסדרים האמריקנים – שיצטרכו להבטיח שהמהירות אינה באה על חשבון הבריאות – ומקור לחששות אתיים. פול אופיט, שפיתח חיסון נגד מחלת מעיים קטלנית בתינוקות ובילדים, משיב: "זה מסוכן? כן, אבל כך גם הקורונה".
מדענים בחברת הביוטק אינוביו שליד פילדלפיה החלו בסוף ינואר לפתח חיסון נגד הנגיף, שאז אפילו עוד לא היה לו שם. כמו עמיתיהם ברחבי העולם, הם התבססו על מידע בנוגע לגנום של הנגיף שהתקבל ממדענים בסין. תכנון החיסון נמשך שלוש שעות. חברת מודרנה ממסצ'וסטס תכננה חיסון נוסף, ובסוף ינואר החל ייצורו במפעל בבוסטון. אבל זה החלק הקל. להוכיח שהוא יעיל ובטוח – זה יכול לקחת שנים, אפילו עשורים.
זהו החלק אותו מנסים כעת המדענים לדחוס ללוח זמנים חסר תקדים, לפעמים תוך שימוש בטכנולוגיות שמעולם לא נעשה בהן שימוש באישור חיסונים. במצב המתקדם ביותר נמצאים מדענים מאוניברסיטת אוקספורד, המקווים שיהיה להם חיסון מוכן לפעולה כבר בסתיו הקרוב. מודרנה ואינובו מפתחות חיסונים המבוססים על שני סוגים שונים של חומר גנטי, המוזרק לגוף כדי לגרום למערכת החיסון שלו לזהות את החלבון ההרסני של הקורונה ולפעול נגדו. ואילו חברות פארמה ענקיות, מגובות במימון ממשלתי, מתאימות אף הם את פלטפורמות החיסונים שלהן למאבק בקורונה.
הפוסט מציין, כי המשימה קשה עוד יותר משום שגם המעבדות והמדענים כפופים לכללי הריחוק החברתי. מרכז גרהאם לחקר חיסונים עובד עם 10% בלבד ממצבת כוח האדם שלו, והמעבדה שלו יכולה להכיל כעת שני עובדים בלבד לעומת 20 בשגרה. ובינתיים, השלב של ניסויים בבעלי חיים מבוצע במהירות או לעיתים כלל לא, תוך מעבר מהיר ואף מיידי לניסויים בבני אדם.
מדענים רבים יכולים להסביר כיצד מפתחים חיסונים, אבל הם אינם יכולים לומר כיצד יפותח בסופו של דבר החיסון לקורונה. הרבה מאוד תלוי לא רק במדע, אלא גם בהתפתחות המגיפה, במידת הגמישות של המאסדרים ובידע שיצטבר בזמן אמת.
ביל גייטס טוען שהעולם לא יוכל לחזור לשגרה מלאה לפני שכל 7 מיליארד תושביו יחוסנו – וזה עלול להימשך שנים. יהיה צורך ביותר מאשר חיסון אחד, משום שהראשון לא בהכרח יהיה יעיל כמו הבאים אחריו. סיבוך נוסף: ייתכן שיהיה צורך בשתי מנות של החיסון. כל אלו הם אתגרים שמעולם לא היו כמותם.
באופן שגרתי, הניסויים בבני אדם מתחילים לאחר ניסויים נרחבים בבעלי חיים. מספר קטן של בני אדם מקבלים את החיסון בשלב הראשון, המיועד לבחון את בטיחותו. לאחר ניתוח קפדני של התוצאות, ניתן לעבור לשלב השני ולתת את החיסון לכמה מאות חולים. רק אם גם שלב זה מסתיים בהצלחה, ניתן לנסות את החיסון על רבבות בני אדם המקבלים את החיסון או זריקת דמה (פלצבו) – המבחן הסופי של הבטיחות והיעילות, העשוי לבדו להימשך מספר שנים.
איש אינו מדבר על שלבים אלו בחיסון נגד הקורונה, מדגיש הפוסט. מודרנה מתכוונת להתחיל בקרוב בניסוי על 600-500 בני אדם, ולעבור לשלב השני מיד כאשר ייקבע שהחיסון בטוח. החברה מקווה שהממשל יאפשר לה להתחיל לייצר את החיסון עוד לפני אישורו, כך שאם וכאשר יאושר – ניתן יהיה לשווק 100 מיליון מנות בעוד שנה.
המאסדרים מבטיחים, שהבטיחות תישמר גם בנהלים המזורזים, אשר פשוט ייעשו מהר בהרבה מן הרגיל. עם זאת, מומחים לחיסון מזהירים שבעלות בטיחות נדירות יכולות להיחשף רק בניסויים רחבי היקף או באמצעות בקרה הדוקה בזמן השימוש בחיסון. הדאגה העיקרית שלהם היא שמא החיסון יחמיר את הקורונה בקרב מקצת מן החולים, כפי שהראו מספר ניסויים בבעלי חיים בחיסונים נגד הסארס. בריאותו של הציבור ואמונו בחיסונים בכלל, מופקדים בידי המאסדרים שיצטרכו לשמור עליהם אל מול לחצים פוליטיים לזרז את ההליך.
אחת הדרכים להאיץ את הפיתוח היא להדביק בקורונה את המתנדבים שקיבלו את החיסון. התמיכה ברעיון צוברת תנופה בקרב מדענים, אך מומחי אתיקה מרגישים שלא בנוח עם צעד חסר תקדים שכזה. כרגע המדע עוד לא שם, אבל יגיע הרגע בו יהיה צורך להכריע האם לעשות זאת; מתנדבים אפשריים כבר נרשמים און-ליין.