שאלת הסגר

מעניין אם כל אלו אשר התנגדו לסגר ועדיין מתנגדים לאסטרטגיית היציאה האיטית והזהירה ממנו, בין אם הם אנשי מקצוע ובן אם לאו, היו מחזיקים באותה דעה לא אחראית אם הם היו נמצאים בעמדות מפתח במשרד הבריאות או בממשלה. מעניין אם היו לוקחים את הסיכון ומכניסים לסגר רק את האוכלוסיות אשר נמצאות בסיכון, ונותנים לכל שאר הציבור להתרוצץ ברחובות בחופשיות רק על-מנת לא לפגוע בכלכלה ובמשק, אשר מושתת בראש ובראשונה על בני אדם חיים ונושמים, בעודם צופים בנעשה בממלכה המאוחדת, אשר פעלה כך תוך כדי השלכת כל יהבה לעבר אפקט חיסון העדר ואשר לא השכילה להפיק לקחים מהפרעות אשר התקיימו בסין, ולאחר שחטפה מנה אחת אפיים עקב מדיניות לא אחראית זו, הכניסה עצמה לסגר גם היא. מעניין אם היו נושאים עיניהם אל מעבר לים ולעבר זוועות ארץ המגף, אשר התרחשו בעקבות איחור בהחלת סגר, ופוטרים בהינד עפעף תרחיש דומה כאן בארץ הקודש; מעניין אם היו לוקחים בחשבון את ההאטה בקצב ההדבקה בסין אשר התרחשה בעקבות מדיניות סגר נוקשה; מעניין אם היו שמים לב כי בסינגפור, הונג קונג ודרום וקוריאה השתלטו על המגיפה בעזרת יישום השיטה הסינית הדוגלת בסגר קפדני; מעניין לתהות על קנקנם של המפקפקים במדיניות הסגר ולשאול איך לא צפו בקצב ההדבקה התלול שעלה על גבי הגרפים שתיארו את המתרחש במדינות אירופה שלא יישמו סגר במהירות ובנחישות; מעניין לחשוב איך עדיין הם חולקים על מדיניות הסגר ועל תמיכתם ביציאה מהירה, לא זהירה ולא אחראית ממנו, אחרי שחוו את הדיווחים מהמתרחש בארה"ב, אשר נהגה בשאננות ועד שביצעה סגר כבר היה מאוחר מידי עבורה, ואשר מניין המתים שם גואה ועולה על גדותיו. אם המושכות היו בידי מפקפקי מדיניות הסגר - האם ידיהם לא היו רועדות בעת שהיו מורים על תנועה חופשית ברחובות בזמן שהעולם גועש ורועש? הרי מדינות שביצעו סגר השתלטו על המגיפה, ומדינות עם יד רופפת על ההדק העלו ריח מבאיש של מוות. הניתן לחשוב שלא היו מרימים מבט על המתרחש בכדור העגול? אפשר בכלל לחשוב שהיו מחרישים כנגד החולי הרע והנורא ונותנים לו להתפשט במחוזותינו? הרי מדובר באנשים שלפחות חלקם אנושיים, נבונים, רגישים ובעלי חמלה. לא מן הנמנע להגיע למסקנה כי ברגע האמת, לא היו דוהרים בפראות, אלא נוהגים באחריות ובשיקול דעת. כעת, משאנחנו צופים בדיעבד איך ישראל התנהגה ובשיטוח העקומה אשר התבצע כאן, אין מנוס מלומר בקול רם וברור כי מדיניות הסגר פעלה. אך המצב הטוב בו אנו נמצאים מתעתע, כיוון שאנשים יכולים לחשוב שנגיף הקורונה לא כל כך רע כמו שהציגו אותו - עובדה, מניין המתים והמונשמים כאן נמוך לאין שיעור מהתחזיות הקודרות שהשמיעו כאן מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וראש הממשלה בנימין נתניהו; לכאורה, ניתן לחשוב, כי הנה, התחזיות הופרכו, וחבל, כביכול, שלא שמעו למתנגדי מדיניות הסגר. אך כל בר דעת הרואה את המתרחש בעולם בכלל ואת הגרפים המתארים את שהתרחש בישראל בפרט - איך שקצב ההדבקה ירד בעקבות הסגר בכל המדינה ובכל מקום בו התבצעו ומתבצעים סגרים נקודתיים על ערים או שכונות - יגיע למסקנה שדווקא המנכ"ל ורה"מ צדקו לכל אורך הדרך ומדיניות הסגר עבדה. אותם אלו שצדקו מבצעים כעת אסטרטגיית יציאה זהירה ואיטית. נכון, ההוראות מסובכות ואינן מובנות, אך אין לפקפק בעובדה כי לצאת בצורה איטית זהו הדבר החכם והנכון לעשותו. המתנגדים - אלו התומכים באסטרטגיית יציאה פרועה ומהירה - לא לוקחים בחשבון דבר אחד ופשוט: בתחילת המשבר, כאשר היינו עם אותו מניין נדבקים ליום כמו עכשיו, קצב ההכפלה הלך וגבר, עד אשר הגיע הסגר ועצר אותו; איך אנחנו אמורים לפתוח את המשק אם נהיה חייבים לחזור אל אותו סגר?