לאחר כיבוש צרפת וכחלק מההכנות לתוכניתו לפלוש לבריטניה, הורה
אדולף היטלר לחיל-האוויר שלו (לופטוואפה) לנסות להשמיד את חיל-האוויר הבריטי (RAF). כך החל הקרב על בריטניה, שהישרדותה של האחרונה היה תלוי במידה רבה בהישרדות בו.
ב-20 באוגוסט, כאשר הקרב היה בשיאו, נשא
וינסטון צ'רצ'יל בפרלמנט נאום על מצב המלחמה. המשפט המפורסם ביותר בו היה בחלקו האחרון, אך לא בסופו כמו ברוב נאומיו הידועים ביותר האחרים: "מעולם בתולדות המלחמות האנושיות לא חבו רבים כל כך הרבה כל כך למעטים כל כך", אמר בהתייחסו לטייסי הקרב. זמן קצר לאחר מכן הורה היטלר להפסיק את המאבק מול ה-RAF ולעבור להפצצות שיטתיות של בריטניה ובמיוחד של לונדון (ה"בליץ"). הייתה זו טעות קשה, שאמנם עתידה הייתה לעלות לבריטניה בחייהם של אלפים - אך הצילה את חיל-האוויר שלה, על כל המשמעויות הנובעות מכך.
