|
1 |
|
|
שופט הוא אולי שעון מקולקל שצריך להעיר אותו אבל הבעיה ששופטי בג"צ הם כבר לא שופטים,הם פוליטיקאים לכל דבר ועניין כך שלא צריך להעיר אותם וכמו פוליטיקאי מן השורה הם עסוקים בקידום האג'נדה של עצמם ושל הציבור אותו הם מייצגים.לכל שופט בעליון ישנם עוזרים,סטאז'רים,מזכירות ומזכירים המעורים היטב בסצנה המשפטית הצעירה ובמוקדי הבילוי של אירגוני השמאל והמסרים בין העותרים הבאים בדיוק מאותה סצנה לבין שופטי העליון עוברים דרך אותם עוזרים/סטאז'רים וזו השיטה בה מקדמים שופטי העליון את השקפת עולמם מאחורי גבו של הציבור שבחר בכלל מישהו אחר וכל זה במסווה של שלטון החוק,הדמוקרטיה ומלחמה בשחיתות.על כל פעולה או מהלך שהממשלה רוצה לעשות בכל תחום שהוא ששופטי העליון והקליקה שהם מייצגים לא רוצים שהיא תתבצע,תגיע מיד עתירה מצד מישהו שקיבל אור ירוק או הוראה מפורשת מצד בג"צ להגיש את העתירה ובג"צ מיד יקפיא את המהלך ויכניס אותו לסחבת ארוכת שנים.ואם בג"צ החליט שהמסתננים ישארו בארץ בגלל לחצים מצד מוסדות שונים באיחוד האירופי,אז בג"צ ידאג כבר לעתירות שבעזרתן הוא ישאיר את המסתננים בארץ,ככה זה עובד.שלא לדבר על טובות הנאה שיכולים לקבל שופטי בג"צ כדי שיקפיאו,יבטלו או יחסלו פרויקט כזה או אחר ואני לא אומר שזה קיים אבל הפוטנציאל כן קיים והיו דברים מעולם.אז אהרון ברק אולי המציא את המשל על השעון המקולקל שצריך להעיר אותו אבל אצל אהרון ברק מילים תמיד היו הסוואה למעשים שהיו ההיפך מהמילים שהוא אמר,כי בדיוק באותו הזמן שהוא סיפר לנו על השופט שהוא כמו שעון מקולקל שצריך להעיר אותו,הוא יצר שופט חדש שאין שום צורך להעיר אותו,שופט שפועל כל הזמן כמו פוליטיקאי על מנת לקדם ולהשפיע,לקבוע ולנתב,לנווט ולהוביל מבלי שהוא קיבל הרשאה לכך מהציבור.אהרון ברק עצמו יצר את חוק כבוד האדם וחירותו ואפילו הסתובב בכנסת ועשה לובינג לאותו חוק שהוא ידע בדיוק איזה כח הוא יתן לבג"צ.זה כבר לא שעון מקולקל,זה שעון על סטרואידים. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
באום |
|
|
|
|
|
את כולם. רציתי לשאול אותו מה הוא עשה בחייו, מה הרקע שלו, איפה שרת בצבא, ואיך הוא תורם למדינה? |
|
כתובת IP: |
162.158.158.214 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שמחה חן |
|
|
|
|
|
ומה אתה עשית בחייך שכל כך אתה מסרב לאמת הפשוטה?? ברור שאתה צבוע מצביעות וזה גם אמור למי שמסכים אתך מטה. |
|
כתובת IP: |
162.158.158.250 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
נגעלת |
|
|
|
|
|
|
|
2 |
|
|
תודה על הזווית החשובה שהכתבה מאירה ושלא הוקדשה לה כל תשומת לב תקשורתית |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מודאגת |
|
|
3 |
|
|
שאיננו ראוי לה. שימו לב מה עשה הפוליטיקאי ?בדימוס? ממפלגת העבודה: הוא אישר בכנס רב משתתפים,שהזמין עתירה לבג"ץ מעותר סידרתי בשרות השמאל,ביקש מקהל הנוכחים מחיאות כפיים בשבח העותר הסדרתי ואח"כ כמדומני מצא לנכון לשבת בהרכבים שדנו בעתירות שהוזמנו על ידו,אכן דוגמה מאלפת לאתיקה מקצועית של מלצר,מי שפעמיים סירב כיושב ראש וועדת הבחירות לאפשר לימין לבדוק את כשרות הבחירות. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בני בנקר |
|
|
4 |
|
|
עם כל אי-קביעת הוצאות על עותר סידרתי שגנב אלפי שעות בית משפט עליון
עם כל ״פרשנות תכליתית״ היוצקת תוכן הפוך להוראות החוק
עם כל התערבות פוחזת במלאכת המחוקק
עם כל התערבות שלוחת רסן בעבודת בית המחוקקים הישראלי
עם כל אלה מתקתק בגצ את שעונו המקולקל לאחור -
אל היום הנכסף בו יבטל הריבון את קלקוליו של מוסד זה
ונזרוק מעלינו את עול הדיקטטור
ולאחי ורעי הישראלים - יש תקווה והיא גדולה ומוחשית.
דיקטטורות נופלות תמיד.
תמיד, וזה רק עניין של זמן |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
תיקתוק השעון |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
היה מפונה מזמן. בגץ זה רק זרוע של התמנון התשקורת המשטרע הצבא המוסד השב'כ כול אירגוני זכויות האזרח למינהם החמאס החזבאללה אשף והמערכת הפוליטית כולם זרועות של התמנון שהראש שלו אלה הגלובליסטים עובדי השטן רוטשילד ווקסנר וסורוס. רוטשילד הוא זה שמימן את המבנה של בית משפט עליון עם כול הסימבולים של השטן שמעטרים אותו שהפירמידה עם העין על גג המבנה צופה בנו. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בבר |
|
|
5 |
|
|
העתירות המוזמנות אינן עוד נחלתם הבלעדית של שופטי הבגצ, יש גורמים נוספים בחבורת שלטון החוק שנדבקו במחלה הזו, הם מבשלים את הגולים והשופטים מבקיעים עבורם. לדוגמא, במכתבו לנש"מ כתב היועץ המשפטי כי קיימת מניעה משפטית לכהונתו של ארבל כמ"מ פרקליט המדינה. ואם קיימת מניעה משפטית, מדוע פרסם את מכתבו לנש"ם? ואם הנש"מ לא היה משתכנע, מדוע לא היה עותר הוא בעצמו? כי זה הרבה יותר פשוט לפרסם את המכתב, ובכך לומר לעותרים הסדרתיים של בג"צ אוצו רוצו לעתור, להגיע לא בטעות לשופט מזוז, בית המשפט ודאי לא יתייחס בשלב הראשוני הזה שלא מוצו הליכים כי הנש"מ עדיין לא הביע דעתו, בית המשפט ודאי לא יתייחס בשלב צווי הביניים לזוטות כגון ניגודי עניינים ומדוע לא עותר הגורם הנפגע אלא עותרים אחרים, צווי הביניים מסכלים את המינוי לתמיד, ונסגר הסיפור. זה מזכיר לי עוד סיפור על עו"ד פורר (בוגר הפרקליטות) שעתר בעניין שביתת הרופאים והפרקליטים עתירתו נדונה בפני הנשיאה ביניש (בוגרת הפרקליטות) ונציגת ארגוני העובדים היתה עוד ארנה לין (בוגרת הפרקליטות) זאת על אף שעל פי המלצתו של עו"ד פורר בוטלו קודם לכן ההאשמות נגד עו"ד יחזקאל ביניש (אי העברת ניכויי פילהרמונית), על אף שלא היה צד לסכסוך והצדדים עצמם לא עתרו, על אף שפעל זמן רב לאחר שהחלו ההליכים (שיהוי כבד) ולמרות שהתיק היה אז בטיפול של בית הדין לעבודה וטרם נגמרו בו ההליכים (סעד חלופי שהתנהל במקביל). כאשר בית המשפט רוצה את המכה שתעיר אותו תמיד יימצאו חברים למדורת השבט או חברים של חברים למדורת השבט שיוציאו לו את הערמונים מן האש, וכאמור לא רק בית המשפט - גם מסביבו צמחו וצומחים הצמחים האלה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ה.א |
|
|
6 |
|
|
|
|
7 |
|
|
מאחר שהאימפריאליזם השיפוטי משתק את הפוליטיקאים באמצעות איום בתפירת תיקים למי שמעז להרים קול נגד החונטה השלטת, הדרך היחידה להילחם בהם היא באמצעות התקשורת החופשית, כמו אתר זה. תופעת העתירות המוזמנות היא שערוריה מתמשכת שלא זכתה עד היום לתשומת הלב המספקת. העותרים הסדרתיים הם למעשה שכירי חרב של בג"ץ, וחונטת הגלימות השחורות יודעת היטב לרמוז להם מה ואיך היא רוצה שהם יפעלו. לנוכח המציאות הבלתי נסבלת המינימום שהכנסת חייבת לעשות זה לחוקק את "חוק העותרים המקצועיים": כל עותר שיעתור לבג"ץ בנושא שבו לא הוכיח פגיעה אישית יוגדר בחוק כעותר מקצועי, ושיקול הדעת לגבי תשלום הוצאות משפט במקרה של דחיית העתירה יופקע מידי השופטים, והוא יחויב אוטמאטית בקנס (בסכום בן 6 ספרות) שיוגדר בחוק. אישית הייתי גם מגדיר בחוק כל דיון משפטי שנערך על פי הזמנת השופטים כאירוע שבו יושבים השופטים בניגוד עניינים. כמובן שבג"ץ יפסול את החוק, אבל זה עצמו יהווה כמובן ניגוד העניינים, וכבר מזמן הגענו למצב שבו כמה שהשופטים ישתגעו יותר ויוציאו פסקי דין אבסורדיים כך יהיה יותר טוב כי גם חסידי בג"ץ יבינו שצריך להפעיל סוף סוף את הבולדוזר. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
עובד 1 |
|
|
8 |
|
|
למה אין התייחסות לחשיפה של אילה חסון על תוכן השיחה של אביחי מנדלבליט בהיותו פצ"ר, ים מי שהיה רמטכ"ל, בעניין "מסמך הרפז", בגלל שזו לא חשיפה של בן כספית, או רביב דרוקר ?. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
תסבירו לי |
|
|
9 |
|
|
האזרח הפשוט מחכה זמן רב לדיון בבג"ץ הסמכות המשפטית העליונה בישראל.
הבג"ץ משלטט ומלהטט בכל מיני עתירות של אגודות שרלטניות(עטירות ממון מגופים בעלי כסף השפעה ויכולת - גם מימון ישיר מחו"ל). לכן, אין זמן לבג"ץ לטפל באזרח הקטן. האזרח הקטן משלם המיסים מממן משכורת עתק לשופטים רמי המעלה.האזרח הקטן נותר דפוק מכאן ומכאן. עליונים-תחתונים לגמרי. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
עוד סתם אחד |
|
|
10 |
|
|
שלטון המשפטנים איננו רק שלטון הפסיקות של בג"צ עם חוק ובלעדיו, לפי רצון המחוקק או נגדו, עם הבוחרים או בלעדיהם.
המערכת גידלה לעצמה מנגנוני התגברות על הנרפות האינהרנטית שבהולא במקרה. הפירוש של דר נכון, והוא מצביע גם על הפתרון (סעיף מחשבתי) שפיתחה המערכת המשפטית להתגברות על חוסר הגמישות המובנית בדרך עבודה - תנועות להפעלת בג"צ בנוסח התנועה לאיכות השלטון ושאר עמותות הקרן לישראל והקרנות האחרות נגד ישראל.
האגודה לאיכות השלטון היא "מחלה כרונית", והטיפול בה יהיה באמצעות דילול בחוק של זכויות העמידה שלה בעתירות לבג"ץ (דילול, משמע סיוג). במחלות אחרות מסוגו של עו"ד פלדמן, דרוש טיפול מסוג אחר.
מהערות אלה ואחרות, שאינן עוסקות ביסדות החוקתיים של סמכויות בג"צ ודרכי פעולתו, ניתן ללמוד על מלוא היקף הבעיתיות הקיימת כיום במערכת המשפטית.
הרה-אירגון הנחוץ בה הוא טוטאלי: מבני, עקרוני, חוקתי, אירגוני ונוהלי |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
רפי לאופרט |
|
|
|
|
|
של שופט העליון מלצר: באירוע רב נוכחים,אמר מלצר כי הוא מזמין עתירות מעו"ד שהוא עותר סדרתי בשירות השמאל,ביקש מהקהל למחוא כפיים לעידוד פעולותיו של השמאלן ונדמה לי שאח"כ,השופט מלצר לא פסל עצמו מלשבת בהרכבים שדנו בעתירות שהזמין. נזכור שמדובר בשופט,שבמסגרת תפקידיו בעבר כיושב ראש וועדת הבחירות לכנסת מנע בכל דרך אפשרית בירור של שיבוש תוצאות הבחירות,אולי נזכר בעברו כפוליטיקאי במפלגת שמאל ? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בני בנקר |
|
|
11 |
|
|
בית משפט מעוות מפקח על תקינות המדינה:::::-------------
שמגר עוד לפני אהרון ברק קיבע את האקטיביזם השיפוטי - בג"ץ הוקם על ידי שלטון המנדט הבריטי כך נהגו בכל המושבות שלהם. המטרה היתה להתנגד לפעולות או הוראות בלתי חוקיות של השלטון הבריטי כלפי ילידי המושבות. בבית משפט זה הורכב מששה עשר שופטים בריטים ושופט אחד מקומי. אל בג"ץ הוכפפו כל בתי הדין במדינה ואילו הוא עצמו היה פטור מכל סדרי דין תקינים. מה שנקרא "בית משפט גבוה לצדק" לא התחשב לא בחוק ולא בראיות. היות ולא רצו שנושאים אלו יידונו על ידי שופטים ילידים, הם נידונו רק בבית המשפט העליון. הערכאה עליונה לא דנה בראיות, הפסיקות נעשו על פי אומדן ואי לכך לא מתאים לקרא לזה בית משפט וודאי שלא גבוה וכמובן שלא על פי צדק. כזה היה המשפט במושבות השונה מאוד מזה הנהוג באנגליה עצמה. שופטיו גם לא היו משפטנים. לבריטים לא היו משפטנים להביא לבתי דין אלו. משפטנים אנגליים היו אנשי המעמד העליון אנשים מאוד עשירים אשר כלל לא אבו לעזוב את מולדתם ולחיות במרחקים. ברוב המדינות שהיו בעבר מושבות של הבריטים, ברגע שהאנגלים עזבו בטלו את בג"ץ כאחד המכשירים השפלים של השלטון האנגלי בו מחליטים ככל העולה על הרוח ועוד קוראים לזה משפט וצדק. לא רק שלא בטלו זאת אלא אף שכללו. הכלילוהו בחוק יסוד השפיטה. חוסר התיחסות לעובדות הוא כלל גם במשפטים אחרים, הרי לא יתכן שבמקום אחד כך יהיה מקובל ואילו בקרב אותם שופטים במקום אחר לא.
------------------------------------------------------
בציבור זכורה התערבותו הבוטה של אהרון ברק בנושאים מדיניים במיוחד בנוגע לחבלי עיו"ש. לעומתו זוכרים את מאיר שמגר כמי שלא התערב בנושאים מדיניים. לאמיתו של דבר היה זה דוקא מאיר שמגר עוד בהיותו הפרקליט הצבאי הראשי אשר טען שיש לאפשר לתושבי השטחים להביא עתירותיהם בפני בית המשפט העליון הישראלי. לפי בית המשפט שטחי עיו"ש הינם שטחים של תפיסה לוחמתית על כן הדין החל עליהם צריך להיות שילוב של הדין שהיה בתחוקף תחת שלטון ירדן, חקיקה צבאית עכשיוית וכללי משפט בינלאומי העוסקים בשטחים כבושים. לכן לשיטת בית המשפט כל הנעשה בשטחים אלו צריך להבחן לפי אמות מידה אלו האחרונים זאת ועוד הממשל הצבאי חייב לפעול על פי עקרונות המשפט המינהלי הישראלי.
------------------------------------------------------
הטענה היתה שכך יתקבל אישור משפטי לפעולות אשר קרא להם שנויות במחלוקת. ועוד בכך ניתן למנוע פיקוח בינלאומי. אך היכן ישנו פיקוח בינלאומי בשטח שהוא כבוש? בעת קבלת החלטה זו, לא היה תקדים לכך שבית משפט של מדינה יפקפק בחוקיות פעולותיה של המדינה בעת סכסוך מלחמתי. מה עוד ששטח זה על פי הסכם בינלאומי של חבר העמים צריך להיות שייך לעם היהודי והוא נכבש במלחמת השחרור על ידי ירדן. כלומר שטח זה כלל איננו כבוש אלא משוחרר. סמכות זו שבג"ץ לקח לעצמו גרמה להתעניינות בינלאומית בקביעתו הלכות לגבי השטחים. מדינאים זרים ציטטו את דברי בג"ץ בקביעות העוינות לישראל. כך תפס בית המשפט העליון מקום מרכזי במדיניות. מכאן שבג"ץ כלל לא מנע הרעה של יחסי ישראל עם שאר העולם אלא להפך נתן חומר בידי עוכרי ישראל. לגבי המתקראים "פלסטינאים",פעולות אלו ממלא כלל לא השביעו רצון. אלו טענו שבית המשפט נותן הכשר לפעולות בלתי חוקיות. |
|
כתובת IP: |
141.101.105.139 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שפרירית |
|
|
12 |
|
|
בית משפט מעוות מפקח על תקינות המדינה:::::-------------
שמגר עוד לפני אהרון ברק קיבע את האקטיביזם השיפוטי - בג"ץ הוקם על ידי שלטון המנדט הבריטי כך נהגו בכל המושבות שלהם. המטרה היתה להתנגד לפעולות או הוראות בלתי חוקיות של השלטון הבריטי כלפי ילידי המושבות. בבית משפט זה הורכב מששה עשר שופטים בריטים ושופט אחד מקומי. אל בג"ץ הוכפפו כל בתי הדין במדינה ואילו הוא עצמו היה פטור מכל סדרי דין תקינים. מה שנקרא "בית משפט גבוה לצדק" לא התחשב לא בחוק ולא בראיות. היות ולא רצו שנושאים אלו יידונו על ידי שופטים ילידים, הם נידונו רק בבית המשפט העליון. הערכאה עליונה לא דנה בראיות, הפסיקות נעשו על פי אומדן ואי לכך לא מתאים לקרא לזה בית משפט וודאי שלא גבוה וכמובן שלא על פי צדק. כזה היה המשפט במושבות השונה מאוד מזה הנהוג באנגליה עצמה. שופטיו גם לא היו משפטנים. לבריטים לא היו משפטנים להביא לבתי דין אלו. משפטנים אנגליים היו אנשי המעמד העליון אנשים מאוד עשירים אשר כלל לא אבו לעזוב את מולדתם ולחיות במרחקים. ברוב המדינות שהיו בעבר מושבות של הבריטים, ברגע שהאנגלים עזבו בטלו את בג"ץ כאחד המכשירים השפלים של השלטון האנגלי בו מחליטים ככל העולה על הרוח ועוד קוראים לזה משפט וצדק. לא רק שלא בטלו זאת אלא אף שכללו. הכלילוהו בחוק יסוד השפיטה. חוסר התיחסות לעובדות הוא כלל גם במשפטים אחרים, הרי לא יתכן שבמקום אחד כך יהיה מקובל ואילו בקרב אותם שופטים במקום אחר לא.
------------------------------------------------------
בציבור זכורה התערבותו הבוטה של אהרון ברק בנושאים מדיניים במיוחד בנוגע לחבלי עיו"ש. לעומתו זוכרים את מאיר שמגר כמי שלא התערב בנושאים מדיניים. לאמיתו של דבר היה זה דוקא מאיר שמגר עוד בהיותו הפרקליט הצבאי הראשי אשר טען שיש לאפשר לתושבי השטחים להביא עתירותיהם בפני בית המשפט העליון הישראלי. לפי בית המשפט שטחי עיו"ש הינם שטחים של תפיסה לוחמתית על כן הדין החל עליהם צריך להיות שילוב של הדין שהיה בתחוקף תחת שלטון ירדן, חקיקה צבאית עכשיוית וכללי משפט בינלאומי העוסקים בשטחים כבושים. לכן לשיטת בית המשפט כל הנעשה בשטחים אלו צריך להבחן לפי אמות מידה אלו האחרונים זאת ועוד הממשל הצבאי חייב לפעול על פי עקרונות המשפט המינהלי הישראלי.
------------------------------------------------------
הטענה היתה שכך יתקבל אישור משפטי לפעולות אשר קרא להם שנויות במחלוקת. ועוד בכך ניתן למנוע פיקוח בינלאומי. אך היכן ישנו פיקוח בינלאומי בשטח שהוא כבוש? בעת קבלת החלטה זו, לא היה תקדים לכך שבית משפט של מדינה יפקפק בחוקיות פעולותיה של המדינה בעת סכסוך מלחמתי. מה עוד ששטח זה על פי הסכם בינלאומי של חבר העמים צריך להיות שייך לעם היהודי והוא נכבש במלחמת השחרור על ידי ירדן. כלומר שטח זה כלל איננו כבוש אלא משוחרר. סמכות זו שבג"ץ לקח לעצמו גרמה להתעניינות בינלאומית בקביעתו הלכות לגבי השטחים. מדינאים זרים ציטטו את דברי בג"ץ בקביעות העוינות לישראל. כך תפס בית המשפט העליון מקום מרכזי במדיניות. מכאן שבג"ץ כלל לא מנע הרעה של יחסי ישראל עם שאר העולם אלא להפך נתן חומר בידי עוכרי ישראל. לגבי המתקראים "פלסטינאים",פעולות אלו ממלא כלל לא השביעו רצון. אלו טענו שבית המשפט נותן הכשר לפעולות בלתי חוקיות. |
|
כתובת IP: |
141.101.105.139 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שפרירית |
|
|
13 |
|
|
ישנם נושאים שכבר עברו לסמכות בתי משפט לעניינים מנהליים כדי לבטל את הכלל לפיו בג"ץ הוא הערכאה ראשונה ואחרונה. אלא שעדיין בנושאים אחרים עותרים אך ורק לערכאה העליונה שם יכולים לדרוש צווים ללא דיון משפטי בערכאות נמוכות. ללא חקירת עדים, ללא כל אפשרות לחקר העובדות כל הדיונים מסתמכים על תצהירים, וכערכאה עליונה שבה אין זכות ערעור. כך בג"ץ החליטו על צווים כמעט מידי יום ביומו. למשל שעל הממשלה לנמק תוך חמישה עשר ימים ועל היועץ המשפטי לנמק תוך חמישה ימים לגבי סוגיות שונות ומשונות. לפי הדגם המנדטורי שמו ששה עשר שופטים מהמשפחה כפי שהתבטא אהרון ברק וליתר דיוק מהמשפחה הסודית אלה השייכים ומזדהים עם הקרן לישראל חדשה. תוך גישה פוליטית מובהקת בג"ץ גם עוסק בנושאים מדיניים ואף אישיים שיש להם היבט מדיני כמו קנין אישי ביהודה ושומרון. כך מיעוט ההולך עם אויב מדיני בעזרת בית המשפט העריץ רומס את זכויות רוב העם.
------------------------------------------------------
בג"ץ ממשיך את השלטון הקולוניאלי הבריטי המופנה עתה נגד מדינת ישראל וגם אזרחיה. השלטון הבריטי החליט שעתירות נגד הנציב להיות נדונות בפני שופטים בריטים והם הרכיבו את הערכאה העליונה. צורה זו נשתמרה אך ורק בישראל. בעוד שבג"ץ אמור להגן על האזרח בפני מעצר ומאסר בלתי חוקיים, בהסתמך על תצהירים בלבד וללא חקירת עדים האזרח אינו יכול לגלות את האמת לגבי התנהגות הרשות. רוב רובן של העתירות שמגישים אזרחי אזרחי ישראל באופן פרטי כ- מהן 95% נדחות ועל העותרים מוטלים עליהם קנסות כבדים ביותר של עשרות אלפי שקלים.
-----------------------------------------------------
בית המשפט לא דן בשאלה האם פעולתו זו הינה חוקית, האם יש לו סמכות ומה מקורה? בית המשפט הסתמך רק על אי הבעת התנגדות מצד הרשויות. לקיחת סמכות זו על ידי בג"ץ הקנתה למשפטנים חשיבות יתרה במיוחד בעיני עצמם ובעיני רוצי טובתם. כך גם עלתה חשיבותם של יועצים משפטיים ועורכי דין עוד בשלבי קבלת החלטות. בג"ץ אף הרחיב וממשיך להרחיב את הסמכויות שהוא לוקח לעצמו. לא רק עתירות בנוע ליושבי עיו"ש שהיו שם ב- 1967 אלא כל עתירה המתנגדת להחלטות הממשלה. כך בנושא החזרתם של המסתננים האפריקאים שנוגעת רק לתוך גבולות 1967, וכך בנושא מתוה הגאז ואף התערבות בנושאי לומחה בעת מלחמה, או כל נושא שהוא פוגע במדינת ישראל ואזרחיה. עוד בשנת 1996 הוקמה ועדת אור למבנה בית המשפט, אהרון ברק שהופיע בה הודה כי מבנה בג"ץ הינו אנומליה מימי המנדט שיש לתקנה. לדבריו יש להוריד את העתירות לבית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה של בית משפט מנהלי ורק ערעור יהיה בבית המשפט העליון. רק תחומים מוגבלים הורדו למחוזיים. שופטי בית המשפט העליון אינם מוכנים לותר על הכוח שנטלו לעצמם.
------------------------------------------------------
נוכח הכעס המוצדק שבית המשפט העליון מעורר בקרב המדינאים וגם הסלידה הציבורית, שופטת בית המשפט העליון דליה דורנר כמבטאת הלך רוחם של שהשופטים, הציעה בציניות לחברי הכנסת לבטל את בג"ץ בתגובה להצעת חוק שהכנסת תבחר את נשיא בית המשפט העליון ומספר שופטי בית המשפט העליון בועדה לבחירת שופטים ירד לאחד. הטענה המושמעת היא שיש להזהר מפוליטיזציה של בית המשפט ואסור להפריע לו לשמור על זכויות המיעוט. זאת מבלי להתיחס לעובדה שבכך בית המשפט הוא פוליטי לחלוטין. החזרת הכוח לעם על ידי החזרת הכוח לנציגי הציבור היא לשיטת בית המשפטי ותומכיו "פגיעה בבית המשפט העליון". |
|
כתובת IP: |
141.101.105.139 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שפרירית |
|
|
14 |
|
|
ישנם נושאים שכבר עברו לסמכות בתי משפט לעניינים מנהליים כדי לבטל את הכלל לפיו בג"ץ הוא הערכאה ראשונה ואחרונה. אלא שעדיין בנושאים אחרים עותרים אך ורק לערכאה העליונה שם יכולים לדרוש צווים ללא דיון משפטי בערכאות נמוכות. ללא חקירת עדים, ללא כל אפשרות לחקר העובדות כל הדיונים מסתמכים על תצהירים, וכערכאה עליונה שבה אין זכות ערעור. כך בג"ץ החליטו על צווים כמעט מידי יום ביומו. למשל שעל הממשלה לנמק תוך חמישה עשר ימים ועל היועץ המשפטי לנמק תוך חמישה ימים לגבי סוגיות שונות ומשונות. לפי הדגם המנדטורי שמו ששה עשר שופטים מהמשפחה כפי שהתבטא אהרון ברק וליתר דיוק מהמשפחה הסודית אלה השייכים ומזדהים עם הקרן לישראל חדשה. תוך גישה פוליטית מובהקת בג"ץ גם עוסק בנושאים מדיניים ואף אישיים שיש להם היבט מדיני כמו קנין אישי ביהודה ושומרון. כך מיעוט ההולך עם אויב מדיני בעזרת בית המשפט העריץ רומס את זכויות רוב העם.
------------------------------------------------------
בג"ץ ממשיך את השלטון הקולוניאלי הבריטי המופנה עתה נגד מדינת ישראל וגם אזרחיה. השלטון הבריטי החליט שעתירות נגד הנציב להיות נדונות בפני שופטים בריטים והם הרכיבו את הערכאה העליונה. צורה זו נשתמרה אך ורק בישראל. בעוד שבג"ץ אמור להגן על האזרח בפני מעצר ומאסר בלתי חוקיים, בהסתמך על תצהירים בלבד וללא חקירת עדים האזרח אינו יכול לגלות את האמת לגבי התנהגות הרשות. רוב רובן של העתירות שמגישים אזרחי אזרחי ישראל באופן פרטי כ- מהן 95% נדחות ועל העותרים מוטלים עליהם קנסות כבדים ביותר של עשרות אלפי שקלים.
-----------------------------------------------------
בית המשפט לא דן בשאלה האם פעולתו זו הינה חוקית, האם יש לו סמכות ומה מקורה? בית המשפט הסתמך רק על אי הבעת התנגדות מצד הרשויות. לקיחת סמכות זו על ידי בג"ץ הקנתה למשפטנים חשיבות יתרה במיוחד בעיני עצמם ובעיני רוצי טובתם. כך גם עלתה חשיבותם של יועצים משפטיים ועורכי דין עוד בשלבי קבלת החלטות. בג"ץ אף הרחיב וממשיך להרחיב את הסמכויות שהוא לוקח לעצמו. לא רק עתירות בנוע ליושבי עיו"ש שהיו שם ב- 1967 אלא כל עתירה המתנגדת להחלטות הממשלה. כך בנושא החזרתם של המסתננים האפריקאים שנוגעת רק לתוך גבולות 1967, וכך בנושא מתוה הגאז ואף התערבות בנושאי לומחה בעת מלחמה, או כל נושא שהוא פוגע במדינת ישראל ואזרחיה. עוד בשנת 1996 הוקמה ועדת אור למבנה בית המשפט, אהרון ברק שהופיע בה הודה כי מבנה בג"ץ הינו אנומליה מימי המנדט שיש לתקנה. לדבריו יש להוריד את העתירות לבית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה של בית משפט מנהלי ורק ערעור יהיה בבית המשפט העליון. רק תחומים מוגבלים הורדו למחוזיים. שופטי בית המשפט העליון אינם מוכנים לותר על הכוח שנטלו לעצמם.
------------------------------------------------------
נוכח הכעס המוצדק שבית המשפט העליון מעורר בקרב המדינאים וגם הסלידה הציבורית, שופטת בית המשפט העליון דליה דורנר כמבטאת הלך רוחם של שהשופטים, הציעה בציניות לחברי הכנסת לבטל את בג"ץ בתגובה להצעת חוק שהכנסת תבחר את נשיא בית המשפט העליון ומספר שופטי בית המשפט העליון בועדה לבחירת שופטים ירד לאחד. הטענה המושמעת היא שיש להזהר מפוליטיזציה של בית המשפט ואסור להפריע לו לשמור על זכויות המיעוט. זאת מבלי להתיחס לעובדה שבכך בית המשפט הוא פוליטי לחלוטין. החזרת הכוח לעם על ידי החזרת הכוח לנציגי הציבור היא לשיטת בית המשפטי ותומכיו "פגיעה בבית המשפט העליון". |
|
כתובת IP: |
141.101.105.139 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שפרירית |
|
|
15 |
|
|
שופטת בית המשפט העליון לשעבר דליה דורנר מתלוננת על חוסר הדמוקרטיה של חברי כנסת ומצרה על שביכולת חברי הכנסת לבטל "אפילו" חוקי יסוד אשר לשיטתה הם החוקה של מדינת ישראל. היא כלל איננה מזכירה כי בעוד שלקבלת חוקה נדרש רוב מוחץ של שני שליש לפחות, רבים מחוקי היסוד נתקבלו על ידי מיעוט של חברי כנסת. למשל עבור חוק יסוד כבוד האדם הצביעו רבע מכנסת. חוק זה אף הוצע על ידי אהרון ברק כנשיא בית המשפט העליון לפני שסיים את תפקידו למען יוכל בית המשפט לעשות בו שימוש כראות עיניו למטרות שכלל אינן מוזכרות בחוק ולא לשמן הצביעו עבורו. בעוד שעבור חוקי יסוד הצביעו לעיתים מיעוט של חברי כנסת, בית המשפט מקבל התגברות על פסילתו רק אם רוב חברי הבית לפחות ששים ואחת חברי כנסת יצביעו עבור חקיקה מתגברת. החלטה זו שכלל איננה מעוגנת בחוק.
------------------------------------------------------
עוד טוענת שופטת לשעבר זו כי על הכנסת להגביל כוחה וכלל איננה מזכירה כי כל ארבע שנים לכל המאוחר ישנן בחירות ולכן כוחה של הכנסת ממילא מוגבל. מי שכוחו איננו מוגבל הוא בית המשפט אשר בהחלט עושה ככל העולה על דעתו. היא טוענת לחוסר תלות בית המשפט, וכי מה הטענה הזו שבית המשפט המתערב בסוגיות פוליטיות לחלוטין איננו פוליטי? וכלום אין לשופטים הבוחרים את עצמם לפי התאמתם להשקפה הפוליטית - כל השקפה פוליטית? בעוד שהיא מתנגדת לדוגמא של ארצות הברית בה השופטים נבחרים על ידי מדינאים אין היא כלל מתנגדת לפסילת חוקים בידי בית המשפט כדוגמאת ארצות הברית. היא רק איננה מזכירה ששם יש חוקה ושפסילה כזו נעשית נדירות ותוך הסכמה בחוק. שם שופטים מקפידים לבטא את המעוויים של הציבור. בישראל בית המשפט מנצל את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כדי לנגח את הכנסת ובעיקר לתת פרשונות משלו לחוק זה ולהחליט החלטות חסרות בסיס חוקי, ומעשית מתנגד לכל פיסקאת התגברות על פסילת חוקים על בסיס חוק זה .
------------------------------------------------------
בג"ץ שאופן פעילתו הינה עיוות, שם עצמו גם בלא לבקש הסכמה כשוטר על הרשויות האחרות. את זאת עשה בטוענה שקרית כאילו היות ומדינת ישראל אשמה בתפיסה לוחמתית של שטח יש לפקח על השטח ה"כבוש". בשם כך בית המשפט מרשה לעצמו פסיקות מוזרות והצידוק עצם ההתערבות במדיניות הינו שהרשויות לא הביעו התנגדות. אך בית המשפט אינו מספתק בכך, היות וכבר טעם שררה הוא גם מחליט לגבי נושאים אחרים שכלל אינם קשורים. בית משפט זה גם קבע חוקים שלא זה תפקידו ואף אסור לו, שלא ניתן לקיים כמו חוק ההתגברות לפיו רק ברוב של 61 חברי כנסת ניתן להתגבר על פסילת חוק. אין לקבל פסילות של בג"ץ לא על ידי התגברות ולא על ידי חקיקה מחודשת מתקנת. יש לבטל את פסילתו של בג"ץ. את בג"ץ יש לבטל ויפה שעה אחת קודם. שופטי בג"ץ שכך נוהגים הם למעשה עבריינים ויש לנהוג בהם ככאלה על כל המשתמע מכך. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שפרירית |
|
|
16 |
|
|
זכות העמידה ללא הגבול שהורחבה ,לתת למערכת המשפט יציבות מוחלטת
גם אם הטוענים אינם תמימים, אין להם שום קשר לנפגע ,והאג'נדה שלהם הרסני
לדמוקרטיה. הם חלק מהמנוף שנבנה כאן .
הזרוע הטלסקופית שגודלת ללא הגבלה, ללא משוב, וללא בקרה כשהיא חודרת לתחומי רשויות אחרות מפחידה כל בר דעת. אם הכל שפיט חוץ מהמערכת הזו,אז התיאבון מוביל אותה לבלוע הכל. כאשר גם השופטים ,שאמורים לייצג את העם, לא נבחרים מהעם,אלא מקבוצה הומוגנית ,ואפילו בשיבוט קשרי חברות ומשפחה... האסון כבר על הקיר. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אוליבר וונדל |
|
|
17 |
|
|
אין בכך דבר אם מדובר בעותרים מוזמנים או לא. הכל נובע מעצם האקטיביזם שנטל עליו בית המשפט.
עד כדי כמה אקטיבי? עד כדי שכבר אין לשופטים סבלנות לתהליך מתמשך או שהעם או הפוליטיקאים ידונו בנושא כזה או אחר כחלק משיח ציבורי (חו"ח). אם התקיים שיח ציבורי, כוחו אינו עומד בפני שלטון הבג"ץ כמובן.
כך למשל, לא הספיק להם שאדלטיין יפנה את מקומו והם אף קבעו מי יהיה ומתי יעמוד לו יו"ר כנסת חדש. כמה מביך שבכנסת לא ממש הקשיבו להם. הרי לא נדרשה הרבה מתינות - רק קצת. קצת צניעות.
מהצד השני, מדוע שבג"ץ ידחה על הסף את האפשרות לדון בחוק יסוד הלאום? הרי זה משנה שדיון ציבורי בחוק מתקיים מעל לעשור? האם זה משנה שהדיון הציבורי בכנסת משקף נאמנה יותר מכל דבר אחר את הדיון הציבורי של אזרחי המדינה - כן, לא הדיון של התקשורת מצביעת מרצ וחד"ש או לכל היותר לעבודה וכחול לבן, אלא של הציבור עצמו, על כל גווניו. בג"ץ הרי מייצג את קול ההגיון והיושרה, כלומר, הצדק, כלומר המוסר... לא משנה שכל אלו שייכים לחברה ונקבעים בשונה בכל חברה, בג"ץ אימץ לו סט כזה או אחר והחליט שהחברה הישראלית צריכה לעמוד בו, גם אם דמוקרטית החברה הישראלית פשוט רואה את הדברים אחרת.
אז האם הבעיה היא בהזמנת עתירות? לא. הבעיה היא קודם כל בכך שהכנסת ממשיכה לאפשר לבג"ץ להשתמש בזכות עמידה ששונה מהותית מהמוגדר בחוק וכך גם לפרש את החוק באופן ששונה מהותית מהחוק עצמו וגם להסתמך על סעיף מינורי בחוק יסוד אחד שהועבר במחטף כדי לבטל את כל חוקי הכנסת ובסוף גם להגיע לכדי התערבות פוליטית של ממש, במקום לאפשר לפוליטיקאים לפתור את ענייניהם כחלק מהפוליטיקה, קשה ומסואבת ככל שתהיה.
זה לא שעון מקולקל שצועד, זה שעון שבור שמכריח את כולם להמשיך להסתכל רק בו. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חגי |
|