X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מיוחדים ברשת
המגפה תעודד מגמות הקיימות ממילא, לצד האפשרות לשינויים משמעותיים באזור, באירופה ובארה"ב לממשלתה החדשה של ישראל יש הזדמנות לבחון את מדיניות העבר ולהתאים אותה לנסיבות החדשות
▪  ▪  ▪
להחזיר לו את מעמדו [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

התבוננות בהתנהלות הזירה הבינלאומית והשחקנים המרכזיים בה בעת הנוכחית מחזקת את ההערכה, לפיה תהליכים ומגמות שנצפו בשנים האחרונות יואצו ויעמיקו על-רקע משבר הקורונה. מכאן המסקנה, כי יש להתאים את מדיניות החוץ של ישראל לנסיבות המתהוות, שעיקרן העמקתן של מגמות נמשכות, ולהיערך לכך שחלקן אף עלולות לקבל תפנית דרמטית-פרדיגמטית.
הסכסוך הישראלי-פלשתיני. ברי שהשלכות "האביב הערבי" ברחבי המזרח התיכון צמצמו את השפעתו של הסכסוך הישראלי-פלשתיני כגורם מעצב במדיניות החוץ של הגורמים האזוריים והבינלאומיים הרלוונטיים. משבר הקורונה כשלעצמו לא צפוי לשנות מגמה זו.
בהנחה שמצב זה עדיף בעיני הממשלה החדשה בישראל על פני עיסוק מדיני וביטחוני מוגבר בסוגית הסכסוך, ישראל תיטיב לעשות אם תימנע משינויים במצב הקיים, דוגמת החלטה לספח שטח ביהודה ושומרון, שתעלה את הנושא למקום גבוה על סדר היום האזורי ותחייב התייחסות, שעיקרה התנגדות וביקורת חריפה מצד מדינות ערב. עניין זה קשור גם למעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית, ובפרט ליחסים בינה לבין המדינות החברות באיחוד האירופי.
הזירה האזורית ואנרגיה. ירידת מחירי הנפט החלה לפני פרוץ משבר הקורונה, שאף הצניח את הביקושים ועימם את המחירים לרמה שנצפתה בסוף המאה הקודמת. המגפה פוגעת קשה בכל כלכלות האזור ובמיוחד בשכנותיה של ישראל (וכמובן בה עצמה) וגם תהליך ההתאוששות יהיה מורכב, ממושך ויותיר צלקות.
במצב זה עומדים בפני ישראל סיכונים שמקורם בערעור אפשרי של היציבות בסביבה המיידית, ובה בעת מצב זה מזמן לה הזדמנויות לחזק שיתופי פעולה. מול כל אחת משכנותיה יכולה ישראל להציע שיתופי פעולה העשויים להקל עליהן את ההתמודדות עם המצוקות הכלכליות (אמנם תוך התחשבות בכך, שהאתגרים הכלכליים שעימם יהיה על ישראל עצמה להתמודד עקב משבר הקורונה, יצמצמו את מרחב התמרון שלה מול שכנותיה). על-אף ההתכווצות הצפויה במשאבים הפיננסיים שיעמדו לרשותן, ניתן לצפות כי פנייה משותפת ישראלית-ערבית לסיוע במימון פרויקטים, שניתן לבסס טיעונים בזכות כדאיותם הכלכלית, תזכה לתמיכה בינלאומית. כאמור, החלטה ישראלית לספח חלקים ביהודה ושומרון תשים לאל נכונות ערבית לשיתוף פעולה עימה.
ישראל-ארה"ב. גם אם ייבחר דונלד טראמפ לכהונה שניה, אפשר שהדמוקרטים ישתלטו על הסנאט. ישראל תזדקק אז להתאמות מול קונגרס אמריקני, שאת הצבעותיו והחלטותיו בנושאים החיוניים לה אין לקחת כמובטחות מראש לטובתה. אם ייבחר ג'ו ביידן, ממשלת ישראל תצטרך להיערך לשינויי מדיניות - בעיקר בקשר לסוגיה האירנית ובזירה הישראלית-פלשתינית.
חשיבותה האסטרטגית של ארה"ב לישראל מרוכזת בשני נושאים - וטו אמריקני על החלטות של מועצת הביטחון של האו"ם, העלולות לפגוע משמעותית בישראל; איכותו וזמינותו של הסיוע הביטחוני. לשני מובנים אלה של היחסים אין מבחינת ישראל תחליף נראה לעין לעת הזאת. מדיניותה של מדינת ישראל חייבת להתעצב כך, שבכל מצב נתון יהיו מובטחים הן הווטו והן הסיוע.
לכאורה, עליונותו של שיקול זה גוברת על יוזמה ופעולה ישראליות שלא יזכו לברכתה של וושינגטון. הדברים אמורים במיוחד לגבי יחסי ישראל-סין. עוד לפני כניסת הנשיא טראמפ לבית הלבן, הגדירה ארצות הברית את סין כבת-פלוגתא ומתחרה. התמקדותה של ארצות הברית בענייני פנים בעת משבר הקורונה תוך ריכוז מדיניות החוץ בהאשמת סין בהתפרצות המגפה, שחקה עוד יותר את מעמדה הבינלאומי שנחלש ממילא בשנים האחרונות. כך לדוגמה, במקום לנצל את פורום G7 להתוויית תוכנית פעולה לחילוץ הכלכלה העולמית, ניסתה ארצות הברית ובהצלחה חלקית בלבד לנצלו כדי לתקוף את סין.
דילמת היחסים עם סין. הרבה לפני התפרצות מגפת הקורונה, ארצות הברית לחצה על שותפותיה בזירה הבינלאומית לאמץ צעדי הגנה מחמירים נגד השקעות ומעורבות סיניות בתחומים רגישים, כמו דור התקשורת העתידי והבינה המלאכותית. לחצים בכיוון זה קיבלו משנה תוקף ודחיפות בחודשים האחרונים.
לצד מדינות אחרות, ישראל ניצבת בפני דילמה בהקשר זה. גם כלכלות חזקות משלה - גרמניה, אוסטרליה וקנדה - נאלצות להתמודד עם לחץ אמריקני להימנע מיחסים כלכליים עם סין. אך במקרה הישראלי, הדילמה חדה וברורה יותר. האיחוד האירופי החל לגבש מדיניות הבנויה על שילוב בין הגנה בפני סיכונים ביחסים עם סין מחד-גיסא, לבין מימוש ההזדמנויות להעמקת היחסים הכלכליים והטכנולוגיים עימה מאידך-גיסא.
גם ישראל גיבשה מנגנון האמור לבחון פגיעה אפשרית באינטרסים חיוניים כתוצאה מהתקשרות בין גורם ישראלי לגורם חיצוני. הצורך לשמור על דיאלוג קבוע עם הממשל האמריקני בנושא זה, כמו גם בנושאים אחרים, הוא חיוני.
ישראל והאיחוד האירופי. גם בהקשר הדילמה של היחסים עם ארצות הברית ועם סין, חשוב שישראל תמצא קבוצת התייחסות של מדינות, ובפרט האיחוד האירופי, אם זה יצליח לגבש מדיניות משותפת. עם זאת יש לזכור, כי האיחוד האירופי מתמודד כבר שני עשורים עם משמעויותיה השליליות של התרחבותו על לכידותו הפנימית ועליית כוחן של תנועות לאומניות-בדלניות בחלק ממדינות החברות. סוגיית הרלוונטיות של האיחוד במסגרת התחרות הבין-מעצמתית תתעורר ביתר שאת, אם את היציאה מהקיפאון הכלכלי שכפה המאבק בקורונה תלווה תחרות שלוחת רסן בסחר העולמי או במחירי חומרי גלם חיוניים.
פרשת היחסים העכורים בין ישראל לבין האיחוד האירופי טעונה עיון מחודש. אחרי הכל, אירופה היא עדיין השותף הכלכלי הגדול ביותר של ישראל וזו סיבה מספקת למאמץ לבלום את הסחף ביחסים. יתר על כן: היחלשות מעמדה של ארצות הברית במזרח התיכון ותהליך נסיגתה מהאזור (שמשבר הקורונה צפוי להאיץ אותו עקב שינוי בסדרי עדיפות) וכפועל יוצא בהקצאת משאבים, מול התנגדותן של השותפות האירופיות להסכם הגרעין ולמדיניות "מקסימום הלחץ" שמפעילה ארצות הברית על אירן, וזאת בנוסף לעניינן של מדינות אירופה במציאת דרך לצמצם את ההגירה מהמזרח התיכון ליבשת - כל אלה מחזקים צורך בחידוש הדיאלוג עם אירופה, ובדרג בכיר.
יש להניח שחילופי נשיאים בארצות הברית ישפרו את הדיאלוג הטרנס-אטלנטי במספר נושאים, שלישראל עניין ישיר בהם (סוגיית הסכסוך הישראלי-פלשתיני והנושא האירני), ומוטב לישראל לשדרג את יחסיה עם אירופה כדי לנסות ולהשפיע על קבלת החלטות ומדיניות. הימנעות מצעדים שיערערו את הסטטוס-קוו בזירה הישראלית-פלשתינית תועיל גם בהקשר זה: שרי החוץ של מספר חברות באיחוד מבקשות להודיע, עוד בטרם נפלה בממשלת ישראל החלטה לממש כוונות סיפוח, על סנקציות שיינקטו אם ימומש המהלך.
הזירה הבינלאומית. בין המגמות שהואצו על-רקע משבר הקורונה מצויה היחלשותם של מוסדות וארגונים בינלאומיים. סין וארצות הברית ניהלו את עיקר המאבק ביניהן מחוץ לכותלי ארגון הסחר הבינלאומי. למרות ניסיונות של מערכות בינלאומיות, ביניהן ארגון הבריאות העולמי, קרן המטבע הבינלאומית, האיחוד האירופי וגם G7, לגבש מדיניות מתואמת בנושאים שונים, ההתמודדות עם ההשלכות ארוכות הטווח של משבר הקורונה, בפרט במישור הכלכלי, נותרה (בשלב זה) ברמת המדינה.
ואולם, משום שמדינות בודדות יתקשו להתמודד בכוחות עצמן עם קשייהן הכלכליים ועם האתגרים הבריאותיים (וכן עם נושאים סביבתיים), סביר להניח, כי בשלב השיקום ישובו המוסדות הרב-לאומיים למלא תפקיד חשוב. לפיכך על ישראל לנסות ולהשתלב בפעילותם של אותם מוסדות, בכלל זאת תוך הצעת סיוע טכנולוגי ובריאותי, וכך לקדם אינטרסים שלה בזירה הבינלאומית. בהקשר זה, יהיה על ישראל להתחשב במדיניותה של ארצות הברית, השרויה במאבקים ומתחים עם מוסדות בינלאומיים כאלה ואחרים.
הקמתה של ממשלה חדשה היא תמיד הזדמנות לבחינה מחודשת של המדיניות שננקטה בעבר והתאמתה לנסיבות החדשות, במיוחד תוך שקלול בין סיכונים והזדמנויות שנוצרו סמוך לכינונה. בעת הנוכחית, אמירה כללית זו משמעותה פנייה למימוש מיידי. גם כניסתו של שר חדש למשרד החוץ היא הזדמנות להשיב למשרד חשוב זה את מקומו המרכזי בהתוויית מדיניות החוץ ובמימושה, לאחר שנים ארוכות של פיחות במעמדו.

תאריך:  16/05/20   |   עודכן:  16/05/20
+חמישה ימאים חלו שוב בקורונה
21:59 16/05/20  |  אביתר בן-צדף   |   לרשימה המלאה

הפנטגון דיווח בשבוע שעבר, כי 5,472 נדבקים בקורונה נמצאו בכוחות המזוינים, ושניים מתו במחלה, כולל ימאי ברוזוולט. חיל-הים האמריקני מסר, כי 2,191 מאנשיו נדבקו במחלה עד סוף השבוע שעבר - יותר מכל זרוע צבאית אמריקנית  ▪  ברוזוולט יש כ-4,800 אנשי צוות, ימאים ואוויראים. כל אנשי צוותה נבדקו, דיווח חיל-הים, וכרבע מהם נמצאו מודבקים במחלה

[צילום: קייליאנה גניר / AP]
+הזדמנות לשינוי
11:04 16/05/20  |  גרשון הכהן, יותם הכהן   |   לרשימה המלאה

משבר הקורונה מאפשר שינוי מהותי מערכת בהחינוך הישראלית  ▪  במקום לראות במצב החירום תקופת ביניים שצריך לצולחה בציפייה לשוב לסדר היום החברתי המוכר, מומלץ לראות במצב הזדמנות לארגונה מחודש של מערכת החינוך שייוולד מתוך התארגנות החירום לקראת הימים שאחרי

זמן לארגון מחדש [צילום: דוד כהן/פלאש 90]

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
קורונה - ישראל ויחסי החוץ
תגובות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  כתוב תגובה 
1
אך טבעי הוא שכאשר
באום  |  16/05/20 13:43
2
מאמר אומלל: התבוסתנות הנצחית
משה, עורך-דין  |  16/05/20 14:01
 
- למרבה הצער התכונה "תבוסתנות
אל: העו"ד משה  |  17/05/20 05:22
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות מגיפת הקורונה
עמוס ידלין, איתי ברון
המכון למחקרי ביטחון לאומי מעדכן את הערכת המצב האסטרטגית שלו לנוכח אירועי הקורונה וההשלכות הצפויות של המגיפה, ומציג שורה של המלצות מדיניות וביטחוניות לממשלת החירום    בין המרכזיות שבהן: לשים לב לאירן ולחזית הצפון, להימנע מסיפוח ביהודה ושומרון, לפתח מומחיות בנוגע לסין ולהתכונן לאפשרות של זעזועים משטריים במדינות האיזור
איתמר לוין
עולם הספורט יעקוב בעניין אחרי חידוש המשחקים בגרמניה בסוף השבוע, לבחון את השפעת הפגרה הממושכת, האימונים החלקיים ובעיקר העדר הקהל    אקונומיסט מצביע גם על הנזק הכלכלי המשמעותי, העלול להביא לקריסה בענפים שגם כך מתקשים להגיע לאיזון
יצחק דנון
הוועד יבטל את הנחיתו לנהגים להעלות נוסעים רק מן הדלת האחורית, שניתנה מחשש להידבקות בקורונה    ההנהלה והוועד יפעלו להאיץ את התקנת המחיצות המפרידות בין הנהגים לנוסעים
איתמר לוין
גילויי האלימות המילוליים והפיזיים התרחבו עוד לפני המגיפה, והפחדים והתסכול במהלכה העצימו אותם עוד יותר    אקונומיסט מדווח על חששות מפני טראומות ארוכות טווח שייגרמו לרופאים ולאחיות, הניצבים מפני הכרעות מצפוניות קשות, רואים את עמיתיהם מתים וכורעים תחת הנטל
עידן יוסף
האירועים יורשו רק בשטח פתוח, וכפוף לעמידה בכללי הבריאות    מקרה מספר האנשים שישהו במקום לא יהיה ביחס העולה על אדם לכל 15 מ"ר    מתווה משרד הרווחה: מעונות היום יחזרו לפעילות מלאה ביום שני
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il