רוסיה מהללת את רופאיה כגיבורים, תמונותיהם מופיעות על לוחות מודעות וסיפוריהם מתפרסמים בטלוויזיה. אבל כאשר המדינה סובלת בצורה קשה במיוחד מן הקורונה, שיעור התחלואה והתמותה בצוותים הרפואיים גבוה בצורה יוצאת דופן – מדווח ניו-יורק טיימס. החשש הוא, שהגרוע ביותר עודנו לפניהם.
אתר המנציח את העובדים שנפטרו כבר מונה 180 שמות. בבית חולים מוביל במוסקבה חלו 75% מעובדי אחת המחלקות. בסנט פטרסבורג חלו 1,465 עובדי רפואה – שישית מכלל המקרים בעיר. מקרי קורונה התגלו ביותר מ-400 בתי חולים ברחבי רוסיה. בדומה לעמיתיהם ברוב העולם, הם סובלים ממחסור בציוד מגן – אך גם מביורוקרטיה קשוחה ואטומה אותה תפסה הקורונה מופתעת לחלוטין.
מסמך שהגיע לידי הטיימס מצביע על חוסר המוכנות של המדינה למגיפה. בסוף חודש מארס הזהירו פקידים ברמת המחוזות מפני מחסור קשה בציוד מגן ומבלבול בהנחיות להתמודדות עם הקורונה. הבעיות הללו טרם נפתרו במלואן. שישה שבועות מאוחר יותר, אפילו רופאים בבתי החולים המובילים במוסקבה ממשיכים לדווח על שיעור הידבקות איום בין עמיתיהם.
רופאים אומרים, שעבודתם נפגעת גם בשל מערכת ממשלתית המעודדת חוסר יצירתיות והימנעות מחשיבה עצמאית. הרשויות הפעילו לחצים על עובדים שהתריעו בפני הסכנה. פקידים יודעים כיצד למלא הוראות, לא כיצד לתת אותן – והתוצאה היא המשך של מתן הנחיות סותרות. הללו מתחילות בקרמלין: הנשיא
ולדימיר פוטין הורה בשבוע שעבר (12.5.20) להסיר את הסגר, למרות שמספר המקרים החדשים עודנו עומד על 10,000 ביום.
רוסיה דיווחה עד כה על 252,245 חולים (המספר השני בגובהו אחרי ארה"ב) ועל 2,305 מתים – נתון שאין ספק שהוא מוטה כלפי מטה. פקידים רוסים טוענים למרות זאת, כי המדינה ערוכה כעת, עם עתודה ניכרת של מיטות ומכונות הנשמה ועם מערכת בדיקות נרחבת. הם מתחו ביקורת על התקשורת המערבית, אשר הציגה באור שלילי את ההתמודדות המקומית עם המגיפה.
לאורך רוב המשבר נדמה היה שרוסיה נמצאת במצב טוב יותר מאשר מערב אירופה בנוגע לקורונה. הממשלה זיהתה בשלב מוקדם את הסכנה וכבר בחודש ינואר סגרה את הגבול בן 4,000 הק"מ עם סין. חודשיים מאוחר יותר, היא עדיין דיווחה על פחות מ-100 מקרים חדשים מדי יום, ופוטין הכריז שהנגיף נמצא בהכלה והמצב בשליטה.
ואולם, מאחורי הקלעים הבהירו פקידים מחוזיים לקרמלין שהמצב ממש אינו בשליטה, ושאין די ציוד רפואי למרות שהיו חודשיים להתארגנות. בסוף מארס דיווחו לפחות 28 מבין 85 המחוזות על מחסור כבד בציוד מגן, מכונות הנשמה ובדיקות – מלמד דוח מסכם מ-29 בחודש שמפרסם הטיימס. המסמך משקף גם בלבול בקרב הרשויות המחוזיות בנוגע למה שמותר ואסור להן לעשות כדי להילחם במגיפה, והנחיות סותרות של השלטון המרכזי בנוגע לקני המידה לפעולה. שלטונות מחוזיים דיווחו על איחורים בקבלת תוצאות הבדיקות והמידע על נוסעים מחו"ל, ועל בלבול בנוגע לסמכותם לסגור עסקים, להגביל את תנועת הרכבות ולהעניש את מפרי הבידוד. חלקם אמרו שאינם יודעים מהיכן ישיגו את הכסף למימון ההוצאות הרפואיות הנוספות.
מנהלת מחלקה באחד מבתי החולים אמרה לטיימס, כי סימנים מוקדמים להתפשטות המגיפה – כמו הריבוי של מקרי דלקת ריאות – היו ברורים עוד לפני הכנסת בית החולים לבידוד ב-6 באפריל. אבל בית החולים המשיכו לקבל מטופלים לטיפולים מתוכננים גם לאחר תאריך זה, והתוצאה הייתה חשיפתם של אנשי הצוות והחולים עצמם לסיכון מוגבר. יש הטוענים, כי צעד זה נבע מרצונה של ההנהלה שלא לפגוע בהכנסות.
ימים אחדים לאחר הטלת הבידוד, החלו רופאים ואחיות באותו בית חולים ללקות בקורונה. מיטות בקומה השנייה הוקצו לסגל הרפואי, אך לא היה בהן די. באחד המקרים הפגינו חולים במחאה כאשר רופאים ואחיות אושפזו בחדר הסמוך לשלהם. תגבורת הגיעה ממרפאות באיזור, ואנשי הצוות החולים העניקו לעמיתיהם קורס מזורז בטיפול בחולי הקורונה. חלק מהאחיות החולות טיפלו בחברותיהן וברופאים. "אתה לא מתאר לעצמך כמה זה גרוע כאשר לא יודעים מה לעשות איתך", אמר אחד מאנשי הסגל.
