X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
פתרון סוגיות המשטר הדמוקרטי והממשל בישראל, לא יושג ע"י מלחמות של אגודות סתרים בחדרי-חדרים, או העתקת שברי נוסחים ממשטרים זרים. הוא יושג על-ידי הכרעה דמוקרטית של העם, באמצעות בחירה גלויה וישירה בין חלופות, שיובאו לפניו על-ידי "פרקליטיהן"
▪  ▪  ▪
הככרעה דמוקרטית של העם [צילום: AP]

במאמר: "זה לא נגמר", כותב ברוך בינה, במענה לשאלה הרטורית: מה יקרה אם בג"ץ או בית הדין (באמירה כללית יותר) לא יפסוק לפי דרכנו, ועונה: "אין זה מדרכנו, התומכים בדמוקרטיה ובשלטון החוק לאיים כי אם לא יפסוק בית הדין לפי דרכנו, לא ישלים הציבור עם זאת. נכוף ראשנו מול פסיקת בג"ץ, אולי נפנה את מבטנו לארצות שמעבר לים, ללמוד מניסיונן. זו תחילתה של דרך הרמייה וההטעיה בה נוקט המאמר כולו. שהרי אם הרכנת ראשך לפני פסיקת בג"ץ, לשם מה תפנה למדינות אחרות?! ואם הפניה מכוונת ללמוד מאחרים באילו נימוקים זרים ניתן בכל זאת לערער על הפסיקה? אולי תחת מעטה של הליכה בדרכי חכמים זרים? מה פירוש: "...נכוף ראשנו בפני פסיקת בג"ץ...?"
עתה בוחר בינה כמודל לדיון שתי מדינות: הונגריה של אורבן וארה"ב של טראמפ. הונגריה, כנראה מפני שלדעתו היא ידועה כמדינה בעלת עבר לא-דמוקרטי (או דמוקרטי מפוקפק) והיא כזו גם כיום - האם זהו כבר רמז לבאות? לדעתי, כן. ארה"ב, מפני "שהיא חוקה שיש לה מדינה..." עם נשיא שאין לו דרך-ארץ, לדעתו. עד מהרה מסתבר שלא במקרה בחר בינה בצרוף זה, אעל-פי ששתי הדוגמאות רחוקות כמעט מכל בחינה שהיא מישראל, ומאופיים ותרבותם של היהודים והישראלים כאחד.
מכאן הוא לוקח אותנו שלב אחד גבוה יותר באוטוריטריות שהוא משית עלינו וגורס: "פול קרוגמן, חתן פרס נובל לכלכלה, (אילן גבוה...) התריע מהידרדרות הדמוקרטיה האמריקנית לאוטוקרטיה בחסות הקורונה". קרוגמן אולי אמר זאת, אבל כמה אמריקנים קיבלו את דבריו כתורה מסיני?! - סתם בינה ולא פירש. מכאן הוא ממשיך ומדבר על "הציבור"; אך כפי שנהוג במאמרים פולמוסניים שאינם מחפשים אמת אלא הטחת דברים סתומים, שיקשה להתמודד מולם לוגית, אין הוא מגדיר מי נמנה על "הציבור". שהרי כבר במשפט הבא הוא מסביר היכן טמונה כביכול הסכנה לדעתו - היא טמונה באפשרות שהחוקה ה"נפלאה" של ארה"ב, תאפשר לטראמפ, באמצעות "שלטון הרוב" של האלקטורים שבחרו בו לפי החוקה, לממש בה "תרגולי חקיקה" שינטרלו את החוקה, כפי שעשה אורבן בהונגריה; הנה הקשר בין שתי המדינות. כלומר: החוקה של הונגריה אינה טובה אבל גם החוקה "הנפלאה" של ארה"ב אינה טובה והמצב בישראל, ללא חוקה - הס מלהזכיר. מאחורי מבנה לוגי מפוקפק זה עומדת תפישה של "אני, ואפסי עוד" של בינה, שעוד בראשית מאמרו ביקש לשכנע שאין היא מאפיינת אותו ואת שכמותו.
ממה נפשך? - אם החוקה שיש לה מדינה אינה מגינה על הדמוקרטיה שהקימה מפני תרגילי השתלטות של "נוכלים" - לטעמו של בינה, לש מה נחוצה החוקה?! במה היא טובה מחוקי-היסוד שלנו, שגם הם מפחידים אותו? מובן שאין הוא מציע תשובה לשאלה זו, משום שתשובתו נמצאת בתפיסת היסוד של "אתה בחרתנו" בנוסח הפוסט-מודרני, שאליה הוא מכוון כבר מראשית דבריו. זהו אותו ציבור בלתי מוגדר שחושב כמוהו.
במשתמע מהרמזים שהביא בתחילת המאמר הוא מזכיר לנו שהמפסידים בבחירות בסיבוב האחרון מתוך שלושה (58:62) "נקטו פעולות שונות להמשיך ולשלוט...". בטענות שהוא מעלה בקונטקסט זה הוא טועה פעמיים ומטעה ארבע פעמים. אומנם היה בכנסת רוב של 61 מתנגדים במוצהר לרה"מ נתניהו (מול 59 תומכים, כולל אורלי לוי), אולם רוב זה היה חלוק בנושאים אחרים ולא הצליח להקים קואליציה וממשלה. ועל-פי החוק בישראל, המבחן האולטימטיבי לניצחון הוא הקמת קואליציה וממשלה שתקבל את אמון הכנסת. זו ההטעיה החמורה ביותר בכל הדיסרטציה המפוקפקת שהוא מציג. כחלק אחר ממסע ההטעיות שלו כותב בינה: "נזכיר שממשלת ישראל שולטת בשנה האחרונה באמצעות צווים וללא חקיקה וביקורת פרלמנטרית או ועדות כנסת מתפקדות". העובדה נכונה הקונוטציה שגוייה, שלא לומר מטעה במתכוון. ללא קואליציה, לא ניתן להקים את מוסדות הכנסת או לאשרר ממשלה חדשה שתחליף את ממשלת המעבר. אם מוסיפים לכך את הוראותיו ההזויות של היועץ המשפטי לממשלה שהתעלם ממשך הזמן של תקופת המעבר, התעלם מאיום הקורונה, התעלם מסוגיות כלכליות וביטחוניות בוערות ומשורה שלימה של צרכים לאומיים אחרים, ומתוקף ה"מוסכמה" המעניקה לו זכות וטו על החלטות הממשלה ועל סמכויותיה, אעל-פי שלפי חוק יסוד הממשלה, ממשלת מעבר היא ממשלה לכל דבר ועניין - נכפה על הממשלה להשתמש בסמכויותיה לשעת חירום ולפעול במסגרתן. (גם סמכויות אלה נגזרות מחוקים שבתוקף). הצביעות הרבה ביותר בכל הטיעונים הללו נגזרת מהפער העצום בין החוק או כוונות המחוקק המגדירים מצבי מעבר לבין האופן בו מפרשים אותם פרנסי בית המשפט. פערים אלה הפכו בשנים האחרונות למחלה ממשלית במדינה.
דמעות התנין שמזיל בינה על מספר השרים וסגני השרים בממשלת ביבי-גנץ המיועדת, חושפת את הצביעות בעמדתו. מספר זה הוא "התשלום" להקמת ממשלה דמוקרטית בישראל אחרי שלושה סיבובי בחירות בהם לא הצליח שום גורם בכנסת להקים ממשלה אחרת. על-רקע משבר הקורונה החליטו ראשי המפלגות הגדולות בישראל לשלם מחיר זה ובלבד שיוכלו לשקם את המערכת השלטונית ולהתחיל לפעול באופן מסודר על-פי חוקי המדינה. איזו חלופה מציע לנו בינה?
נתניהו וחוגים רחבים בימין הפוליטי בישראל, טוענים כבר זמן רב שהתערבות בג"ץ בפעילות הממשלה רחבה ועמוקה מדי, הוא הדין גם בפעילות הכנסת. חריגות רבות נעשות מחוץ למסגרת החוקים הקיימים על יסוד פרשנויות משפטיות שמקורן בבג"ץ עצמו. חריגות אחרות נשענות על תקדימים פסיקתיים מפוקפקים העושים שימוש בחוקי-יסוד, דוגמת חוק כבוד האדם וחירותו, שלא התכוונו להם מלכתחילה. בית המשפט חסר איזונים ובלמים בחקיקה הקיימת ומטיל חיתתו על המחוקקים שלא לתקנם בחקיקה חדשה. (ראה, למשל הוויכוחים בעניין "פיסקת ההתגברות".) בשאלות אלו קיימת מחלוקת ציבורית רחבה, אולם מקורה איננו בוויכוח על הצורך בבג"ץ, אלא איזה בג"ץ אנו רוצים, ומה יגדיר את סמכויותיו ודרכי בחירתו וביקורת מעשיו.1
פתרון סוגיות אלה לא יושג על-ידי החלה מלאכותית על ישראל של נורמות ונהלי עבודה ממדינות שמעבר לים, אשר כבודן במקומו מונח. אפילו קרוגמן איננו מספיק בכדי להיות אורים ותומים בסוגיות אלה. סוגיות יסוד דמוקרטיות עומדות תמיד לפתחו של העם, הריבון וצריכות להיקבע בהליכים דמוקרטיים גלויים ופתוחים. עד לחקיקת חוקה בישראל, יהיו אלה חוקי היסוד שישמשו מעטפת קונספטואלית וחוקית לפעילות כל מערכי השלטון בישראל, ובכללם המערכת המשפטית.
עייפות ציבורית מדרישותיה של הדמוקרטיה להשתתף בהכרעות, אינה נימוק. הציבור שישתתף, יפסוק ומי שימנע, יתן בפועל את המנדט שהועמד לזכותו בידי מי שישתתפו. בדמוקרטיה, אין מקום לרעיונות הזויים לפיהם תחליף קבוצה אליטיסטית כזו או אחרת או מספר קבוצות שחברו יחד לצורך זה, את הריבון בעיצוב אופיה ודרכה של המדינה.2 החלפה מפורשת או מוסווית של שיטת הממשל הדמוקרטית הקלסית בה הריבון כולו מכריע בשאלות היסוד, ולרשותו מנגנון למנות נציגים ולהחליפם אחת לפרק זמן ידוע מראש - היא ההגנה האמיתית על הדמוקרטיה וכל אליטה המבקשת להחליף את העם, לוקה ברגשי גבהות לב או בכוונות זדון.
אני מקבל את אימרתו של צ'רצ'יל אותה מצטט בינה במאמרו: "מי שמובס על-אף שנלחם, קום יקום, אך מי שמוותר וניגף ללא קרב, לא תהיה לו תקומה". אני סבור שבישראל, כמו בבריטניה, מכוונים הדברים לשמירת הציבור הרחב על זכויותיו ולא לאליטות שלטוניות חלופיות.

הערות

1. יש רבים הטוענים שכתבי האישום נגד נתניהו מקורם ברצון לבלום את יוזמותיו לשנות את החוקים המגדירים את תחומי הסמכות, האחריות, הבחירה והביקורת על בית המשפט, ואפילו לחשוב על רפורמה מבנית של הפרקליטות ושל בית המשפט העליון. יש יותר משמץ של תימוכין בטענות אלה, להתנהלותו של היועץ המשפטי לממשלה ושל הפרקליטות הניהול החקירות נגד נתניהו, תהליכי ההדלפות מהן, החלטות היועץ על פרסומים שונים ועיתויים בנושאי כתבי האישום ועוד. אלו טענות חמורות, שטרם נבדקו לעומקן.
2. יש במקומותינו מי שמנסים לרמוז ואף לומר במפורש, ששימור הדמוקרטיה מסוכן לה עצמה, מפני שהיא אינה מסוגלת לכך כעניין של עיקרון. חכמי מדינה אלה מביאים כעדות את עלייתם לשלטון של הנאצים בגרמניה דרך בחירות דמוקרטיות, אולם שוכחים שבבחירות אלה הייתה המונרכיה הקונסטיטוציונית הגרמנית רקובה מבפנים, הציבור עייף ונוהה אחר עוצמה מנהיגותית ואלה הביאו לעולם את הממשל הנציונאל סוציאליסטי. המפלגה עצמה רק יצגה את האליטה הפוליטית שניצלה את הנסיבות הציבוריות הרחבות. הוצאת הציבור ממעורבות פוליטית אקטיבית, היא הסכנה האמיתית והגדולה ביותר לדמוקרטיה.

תאריך:  16/05/2020   |   עודכן:  16/05/2020
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
אחיזת עיניים: דרך פסולה לשיח דמוקרטי
תגובות  [ 34 ] מוצגות  [ 34 ]  כתוב תגובה 
1
הבעיה החמורה של השלטון בישראל
הירונימוס  |  16/05/20 14:40
 
- איזה מזל...
עובד 1  |  16/05/20 15:35
 
- לא הצלחתי להבין
הירונימוס  |  16/05/20 21:15
 
- לשון סגי נהור, נהפוך הוא.
עובד 1  |  16/05/20 23:13
 
- ציטוט מראיון של ארי שביט עם
בני בנקר  |  16/05/20 20:47
 
- מינכהאוזן ל"ת
בני בנקר  |  17/05/20 07:45
 
- בשכונה שלי חונכנו לא ללכת כצאן
בן נאמן  |  18/05/20 06:36
 
- אתה סתם שקרן מלוכלך
הירונימוס  |  18/05/20 10:05
2
נאורות כביטוי גנאי
עובד 1  |  16/05/20 15:12
 
- איך מפרשת הדיקטטורה של בג"ץ
בני בנקר  |  16/05/20 21:51
3
מהפכה תודעתית
באום  |  16/05/20 17:55
 
- זו לא בעיה להקים כזה בית משפט
הירונימוס  |  16/05/20 21:19
 
- אתה בדיוק הדוגמה
עובד 1  |  16/05/20 23:39
 
- כשאין תשובות
הירונימוס  |  17/05/20 10:02
 
- זו היתה דווקא מחמאה אישית
עובד 1  |  17/05/20 12:24
 
- איפה ראית השוואה?
הירונימוס  |  17/05/20 14:47
 
- זה בדיוק מה שכתבת
עובד 1  |  17/05/20 17:30
 
- זה באופן ברור ומוחלט
הירונימוס  |  17/05/20 21:14
 
- זה באופן ברור ומוחלט
הירונימוס  |  17/05/20 21:14
 
- זה בדיוק מה שכתבת
עובד 1  |  17/05/20 17:30
 
- זה בדיוק מה שכתבת
עובד 1  |  17/05/20 17:30
 
- זה בדיוק מה שכתבת
עובד 1  |  17/05/20 17:31
 
- קפיצת המחט על תקליט
באום  |  18/05/20 01:20
 
- הנה בדיוק מה שכתבת:
הירונימוס  |  18/05/20 10:09
 
- הירונימוס
רפי לאופרט  |  21/05/20 09:34
 
- יש לאנשים כמו הברון מיכהאוזן
בני בנקר  |  17/05/20 18:31
 
- תיקון: מינכהאוזן ל"ת
בני בנקר  |  17/05/20 18:37
 
- בכל השיטות, יש לחשוש מתוצאה
בן נאמן  |  18/05/20 06:56
 
- השינוי התודעתי כבר כאן.
רפי לאופרט  |  16/05/20 22:32
 
- נכון, ובמקרה של מחלוקת
הירונימוס  |  16/05/20 22:49
 
- בדיוק על דברך אלו - תלונתנו
בן נאמן  |  18/05/20 07:12
 
- אז מה אתה מציע?
הירונימוס  |  18/05/20 10:13
4
לשעברים של שירות החוץ
אל: מר לאופרט  |  18/05/20 07:08
 
- תודה, חברים
רפי לאופרט  |  21/05/20 09:43
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
רפי פרץ
לא אעמוד בצד נוכח המשבר הפוקד את המדינה ואת הציונות הדתית בפרט. ראש הממשלה מאפשר לציונות הדתית לקחת חלק אמיתי בהנהגה וצריך להיכנס מתחת האלונקה יחד. אני קורא לחבריי להצטרף לממשלה ולא להיגרר אחרי השיח הלעומתי שפשט במחוזותינו
אפרים הלפרין
רציתי לספר לכם על עירייה מאוד מתקדמת, מאוד נאורה, עיריית רמת השרון    רעייתי וחברותיה הרימו את נטל ההוראה מרחוק בהצלחה מרובה, תוך השקעת פי 10 יותר עבודה מאשר בימים רגילים
בעז שפירא
חייבים לחזק את רוח החיילים, אלה שאבדו את חברם באופן כל-כך קרוב, כל-כך בלתי אמצעי    כחלק מהמניעה יש לייצר הרתעה, כזו שתחסל כליל את המוטיבציה של הרוצחים לזנב בנו ולפגוע בחיילינו
ד"ר דודו ארגז
תנאי העבודה השערורייתיים של מתמחים אינם גזירת טבע אלא מחדל חמור, מהדהד, מתמשך, נטול הגיון והצדקה שדגל שחור מתנוסס מעליו
איתן קלינסקי
מבחן חיינו כחברה הוא בכך, שאנחנו מצליחים למנוע קריסה של חבר בחברה    אם לא הגשנו את מלוא העזרה הדרושה למניעת קריסתו לא עמדנו במבחן
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il