מעל מיליון ישראלים באבטלה. מהם רבים בחל"ת. רבים שואלים את עצמם: כמה הזמן תימשך התקופה הזו עד שנחזור לשגרה מלאה? האם נזדקק לשבור חסכונות, לקחת הלוואות, להיעזר במשפחה?
בעלי המשכנתאות מביניהם בוודאי שמחו לשמוע לפני כמה ימים בשורה מבנק ישראל, לפיה הם זכאים לבקש דחייה זמנית של עד 6 חודשים בהחזרי המשכנתה ללא מגבלה על סכום יתרת ההלוואה. על-פי ההודעה, הבנקים לא יגבו עמלה בגין דחיית התשלומים, ושיעור הריבית המקסימלי יהיה שיעור הריבית שיש ללווה בחוזה ההלוואה היום. בקשות כאלו ניתן להגיש עד 31.7.2020. אך לפני שאותם בעלי משכנתאות רצים אל הבנקים כדאי לשים לב שהחוב יגרום להגדלת ההחזר החודשי בתום ה-6 חודשים.
זו אינה הפעם הראשונה בתקופה האחרונה שההקלות שמפרסם בנק ישראל מפתות צרכנים. לא מזמן פורסמה הוראת שעה שתכליתה מתן אפשרות לבנק לתת הלוואות לכל מטרה במשכון דירה בשיעור מימון עד 70% (כשעד ההקלה המגבלה הייתה שיעור מימון של 50%). לדוגמה אם משפחה שרכשה דירה במיליון שקל עם משכנתה של 600 אלף שקל (60% מימון) הייתה פונה לבנק לבקש משכנתה לכל מטרה הייתה נענית בסירוב. כעת היא יכולה לקחת 100 אלף שקל בהחזר חודשי של פחות מאלף שקל לחודש, היות שכעת על נכס של מיליון שקל ניתן לקחת 70% מימון.
היתרון בלקיחת משכנתה לכל מטרה (משכנתה בה הכסף נכנס לחשבון הבנק שלנו ולא הולך למוכר הדירה כמו משכנתה לדיור) בתקופת לחץ כלכלי ברור שעיקרו פריסת ההלוואה על פני תקופה ארוכה. גם הריביות נמוכות משמעותית מהריביות בהלוואה בבנק, בכרטיס אשראי, ריבית על המינוס וכדומה. הסיבה לכך היא הבטוחה החזקה שיש לבנק (דירה). אבל לכל מתנה יש מחיר, אותו חייבים למדוד בהסתכלות על אורך חיי המשכנתה - מחיר שעלול להגיע לתוספת של מאות אלפי שקלים!
אין דברים חינם
חידוש נוסף בשוק המשכנתאות הוא האפשרות לקחת משכנתה בדרגה שניה. עד היום אם הייתה למשפחה משכנתה בבנק א', אזי הייתה כבולה לאפשרות להגדיל אותה רק בבנק הזה או לקחת את המשכנתה הקיימת ולהעבירה לבנק ב' ובו לקחת את התוספת. כעת ניתן שמשכנתה א' תהיה בבנק א' ומשכנתה נוספת לסגירת הלוואות ומימון התקופה הקשה של חל"ת/אבטלה תהיה בבנק ב'.
גם האשראי שאינו לדיור במגזר הפרטי עלה פי 2 מ-106 מיליארד שקלים בשנת 2007 ל-202 מיליארד שקל בתחילת 2020. מספיק להסתכל על כמות המכוניות החדשות ברחוב כדי להבין איך ברגע שמציעים לנו הלוואה (במיוחד בתקופה זו בה הריבית זולה) אנו מתפתים.
כמה ימים לאחר תחילת משבר הקורונה הציעו הבנקים למשכנתאות אפשרות לדחות תשלומי משכנתה לתקופה של 4-3 חודשים. היה נדמה לרגע כאילו כל המדינה, גם כאלו שלא יצאו לחל"ת, מסתערת על האפשרות לדחות חלק מהוצאות משק הבית ולפרוש את החוב הזה לשנים ארוכות. הבנקים קיבלו 450 אלף בקשות בהיקף כספי של 5.2 מיליארד שקל. שמעתי מבנקאים רבים שגם לקוחות אמידים פנו אליהם לבצע פרישה זו "כי הלקוח חשב שזה חינם". אין דברים חינם, בעיקר לא בבנקים שהם מוסד ריווחי. דחיית תשלומים של כ 5,000 שקל כפול 3 חודשים ופרישתם על פני עשרים שנה יגרמו ללקוח להחזיר על ה-15,000 שקלים כ-21,000 שקליםח ללקוח הממוצע. כלומר תוספת של 6,000 שקלים!
אני לא בטוח שכל המשפחות צריכות את הפתרונות הללו. המגמה הישראלית ש"נותנים לך - תיקח" אינה נכונה, והאפשרות להלוואה נוספת (גם אם היא נקראת משכנתא) אינה אומרת בהכרח שצריך לנצל זאת. הלוואות בסוף צריך להחזיר. הפתרון הכדאי ביותר וה"לא ישראלי" הוא להצטמצם כלכלית, ולהסתדר בעזרת הון עצמי של המשפחה הגרעינית או המורחבת. אם בכל זאת צריך הלוואה, עדיף לנסות לקחת הלוואת גרייס על חשבון קרן ההשתלמות או קופת הגמל, אותן ניתן להחזיר בהחזר חודשי נמוך במיוחד (אם ניקח במסלול גרייס). פתרונות נוספים הם קרן הלוואות בערבות המדינה לעצמאים.
