ביולי 2019 החלה אירן להפר בהדרגה את הסכם הגרעין מיולי 2015. דוח סבא"א (הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית) האחרון (3 במרס 2020) התייחס לחריגות האירניות בסוגיית העשרת האורניום:
- אירן התחייבה לצמצם את מספר הצנטריפוגות הפעילות במפעל ההעשרה נתאנז ל-5060 יחידות מדגם IR1, וכן להגביל את שיעור העשרת האורניום ל-3.67%. נכון ל-8 ביולי 2019 היא החלה להעשיר לשיעור 4.5%.
- בהסכם נקבע כי מתקן העשרת האורניום התת-קרקעי פורדו, שהכיל 2,710 צנטריפוגות מדגםIR1 ובהן 696 צנטריפוגות פעילות, יוסב למרכז "מחקר גרעין, פיסיקה וטכנולוגיה". זאת כאשר 1,044 צנטריפוגות תנותקנה מצנרת הזנת הUF6- (אורניום הקסא-פלואוריד - תרכובת אורניום ופלואור המוזנת לצנטריפוגות במצב גזי למערכת ההעשרה). כמו-כן, 348 צנטריפוגות שטרם השתמשו בהן להעשרת אורניום תוסבנה להפרדת איזוטופים יציבים לשימוש ברפואה, חקלאות ותעשיה, ואילו יתר הצנטריפוגות תועברנה לאחסון במפעל ההעשרה נתאנז. ואולם ב-9 לנובמבר 2019 חודשה העשרת האורניום במתקן, כך שעתה מופעלות בו 1,044 יחידות וביניהן אף הצנטריפוגות שיועדו "להפרדת איזוטופים יציבים".
- בהסכם נקבע כי כמות האורניום המועשר ל-3.67% שאירן רשאית לצבור תוגבל ל-300 ק"ג UF6 (שתכולת האורניום בה היא 202.8 ק"ג). נכון ל-19 בפברואר 2020, כמות האורניום שאירן העשירה בנתאנז ופורדו הצטברה ל-1,020.9 ק"ג, למעלה מפי חמישה מהמותר. תכולתה היא 806.3 ק"ג אורניום מועשר ל-4.5% וכן 214.6 ק"ג שהועשרו ל-3.67%.
- הפרה נוספת החלה ב-7 בספטמבר 2019 בהפעלתן של צנטריפוגות מתקדמות בעלות כושר העשרה רב. זאת למרות ההגבלות החלות על אירן בפיתוח דגמי צנטריפוגות מתקדמים. בניגוד להסכם, בין היתר אירן מעשירה בפועל אורניום בכ-400 צנטריפוגות מהדגמים המתקדמים IR2m, IR4 וכן IR6 (כושר ההעשרה של צנטריפוגת IR6 הוא מעל-פי שמונה מזו של צנטריפוגתIR1).
בדוח סבא"א האחרון אף נמסר שהסוכנות ממשיכה לנהל מגעים עם שלטונות טהרן בנוגע לכך שפקחיה מצאו חלקיקי אורניום טבעי (בלתי מועשר) ממקור אנתרופוגני (מעשה ידי אדם) באתר שלא הוצהר עד כה בפני סבא"א. האתר הינו מחסן בטורקוזאבאד, פרבר של טהרן, אותו חשף ראה"מ
בנימין נתניהו בנאומו בעצרת הכללית של האו"ם ב-27 בספטמבר 2018. כמו-כן, על-פי הבי.בי.סי, סבא"א שיגרה לאחרונה למספר מדינות מסמך הטוען שאירן דחתה את בקשתה לאפשר לפקחיה גישה לשלושה אתרים נוספים. על-פי המסמך, הפקחים ביקשו לברר האם נעשה שימוש באורניום טבעי באחד האתרים שלא יכלו לבקר בו. כמו-כן נמסר שבאתר נוסף התנהלו פעילויות "התואמות מאמץ לטהר חלק מהאתר".
להפרות הסכם הגרעין בהעלאת שיעור העשרת האורניום ל-4.5% ובצבירת אורניום מעבר לכמות המותרת של 300 ק"ג UF6 אין לפי שעה היבט צבאי. זאת מכיוון שאורניום המועשר לשיעור הנמוך מ-5% מתאים לשמש כדלק גרעיני לכורים לייצור חשמל אך לא לנשק גרעיני (שיעור ההעשרה הנדרש לנשק גרעיני הוא לפחות 90%). בכירים אירנים הציגו הפרות אלה כמיועדות ללחוץ על
האיחוד האירופי לנטרל את העיצומים האמריקנים.
החשש העיקרי מהגעתה של אירן ליכולת נשק גרעיני נוגעת לצנטריפוגות המתקדמות להעשרת אורניום שהיא ממשיכה לפתח. בהקשר לכך הצהיר בהרוז קלמאנוואנדי, דובר ארגון הגרעין האירני לאנרגיה אטומית, בכנס שהתקיים במתקן פורדו ב-9 לנובמבר 2019 כי הגברת שיעור ההעשרה מתבצעת "בהתבסס על צרכינו וההוראות שניתנו, וביכולתנו לייצר 5%, 20%, 60% או כל אחוז אחר של אורניום מועשר" (יצוין כי העשרה ל-60% הינה המקפצה האחרונה להעשרה לאיכות נשק גרעיני). יתרה מזאת, קלמאנוואנדי מסר לאחרונה כי במסגרת "יום הטכנולוגיה הגרעינית הלאומית" של ארצו היה ארגונו אמור לחשוף ב-8 באפריל 2020 צנטריפוגה מתקדמת חדשה, אולם האירוע נדחה בשל משבר הקורונה. עם זאת, הוא הוסיף כי "כמה מהצנטריפוגות המתקדמות של אירן הגיעו למצב ייצור בקנה מידה תעשייתי" המאפשר ייצור 60 צנטריפוגות ליום. לדבריו, "ייצור (כמות העשרה) מעל 250,000 SWU (Separative Work Unit) הינו בהחלט בר-השגה, אך מטרתנו היא להגיע למיליון SWU". היות שההעשרה הנדרשת של אורניום טבעי (המכיל אורניום-235, האיזוטופ הבקיע של האורניום, בשיעור של כ-0.7%) לכמות של כ-20 ק"ג אורניום המועשר לשיעור של לפחות 90% היא כ-5,000SWU, הרי שפוטנציאלית אירן קרובה למדי להשגת אורניום מועשר כחומר בקיע לפצצה גרעינית ראשונה.
באשר לתוכנית הטילים והחלל הודיען משמרות המהפכה (22 באפריל) על שיגור מוצלח של "נור-1", הלווין הצבאי הראשון של אירן. לטענתם, נור-1 שהינו לווין צילום החל תוך 90 דקות להקיף את כדור-הארץ במסלול בגובה 425 ק"מ. זאת חרף מספר כישלונות לאחרונה לשגר לווינים לחלל. הלווין שוגר באמצעות טיל תלת-שלבי שכינויו "קסד". שלבו הראשון מתבסס על רקטה המונעת בדלק נוזלי ושני השלבים הנוספים מונעים בדלק מוצק. הנעת טילים בדלק מוצק מצביעה על התקדמות מרשימה של טכנולוגיית הטילאות האירנית. אומנם האירנים טוענים ששיגור הלווין היה במסגרת תוכנית אזרחית למחקר וניצול החלל, אך מומחים צבאיים אמריקנים הביעו חשש שלאמיתו של דבר נועדה תוכנית זו לפיתוח טילים בליסטיים בין-יבשתיים נושאי ראשי נפץ גרעיניים שיאיימו על ארה"ב. האירנים אף מפתחים טילים בליסטיים לטווח 2,000 ק"מ המסוגלים לאיים על ישראל.
ב-29 באפריל ציינה אירן את "יום המפרץ הפרסי הלאומי". לטענת טהרן, עוד מתקופת השאח, היא בעלת הבית במפרץ הפרסי המהווה את עורק החיים האירני. על-רקע זה אירעו לאחרונה תקריות בין ספינות משמרות המהפכה לספינות הצי האמריקני. כמו-כן, בעקבות חיסול קאסם סולימאני ב-3 בינואר בצעה טהרן כ-15 תקיפות באמצעות רקטות וטילים על בסיסים ויעדים אמריקנים בעירק.
במקביל ממשיכה אירן את פעילותה הצבאית בסוריה. ולמרות שגורמים ביטחוניים ישראלים טענו לאחרונה כי פעילותו האינטנסיבית של צה"ל בסוריה הפכה את אירן (בראייה הסורית) מנכס לנטל ולפיכך החלה זו בפינוי בסיסים בסוריה, הרי שהמיליציות הנתמכות ע"י טהרן, ובעיקר חיזבאללה, ממשיכות להפעיל מוצבים ברמת הגולן.
פעילות רב-תחומית זו מתבצעת למרות מצבה החמור של הכלכלה האירנית. העם האירני איבד זה מכבר את אמונו במשטר, ותופעה זו התעצמה עקב השתוללות מגפת הקורונה וחוסר האמון בנתונים הרשמיים לגבי נפגעי המחלה (נכון לעתה כ-110,000 חולים וכ-6,800 מתים) הנתפסים כנמוכים בהרבה מהמצב האמיתי. מגפת הקורונה אף הכתה קשות בכלכלה האירנית שכבר קרסה ב-2018 עקב העיצומים האמריקנים. ביטוי לכך היה בצניחת המטבע האירני, הריאל, לשפל חסר תקדים. כתוצאה מכך הביע הרחוב האירני את זעמו על שהמשטר בזבז על חשבונו משאבים כה רבים לצורך פעילותו ברחבי המזה"ת. על-פי העיתון הערבי אל-שרק אל-אוסט היוצא לאור בלונדון (1 בינואר 2020) הודה הנשיא רוחאני שהנזק שנגרם לכלכלה האירנית כתוצאה מהעיצומים הסתכם ב-200 מיליארד דולר.
ב-1965 הצהיר שר החוץ הפקיסטני זולפיקר עלי בהוטו, על-רקע פיתוח הנשק הגרעיני ההודי, כי "אם הודו תייצר פצצה גרעינית נייצר אף אנו פצצה כזו גם אם נאלץ לאכול עשב או עלים ואולי אף נרעב". ואכן ב-1972, בתחילת כהונתו כנשיא פקיסטן, החל בהוטו לממש את פרויקט הנשק הגרעיני של ארצו.
ספק רב אם העם האירני מוכן לרעוב על-מנת להגשים את חלום המשטר האיסלאמי לנשק גרעיני. ולמרות שהמשטר ממשיך להפגין שרירים בנסיון להוכיח לעולם ולאזרחיו שאין בכוונתו להתקפל מול ארה"ב - לא בקידום תוכניות הגרעין והחלל ולא מבחינה צבאית, לא מן הנמנע שהשקעותיו העצומות בתחומי ההתפשטות במזה"ת וההתעצמות הצבאית על חשבון רווחת עמו יפעלו נגדו כבומרנג.