1,814 בני אדם נהרגו מאש המשטרה בעיר ריו דה-ז'נרו בשנת 2019 – עלייה של מאות לעומת השנה הקודמת והמספר הגבוה ביותר אי-פעם. לברזיל יש היסטוריה ארוכה של אלימות משטרתית ושל פיקוד פוליטי על הכוח, אשר התחייב "לחפור קברים" כדי לעצור את הפשיעה – כותב ניו-יורק טיימס בדיווח מפורט על המתרחש בעיר הגדולה במדינה.
באופן רשמי, משטרת ברזיל רשאית להשתמש בכוח קטלני רק כדי להתמודד עם סכנה ברורה ומיידית. אולם ניתוח של 48 מקרים באחת השכונות האלימות בעיר ריו מעלה, כי שוטרים יורים באזרחים דרך קבע, תוך שהם זוכים להגנת מפקדיהם ויודעים שאפילו אם ייחקרו בחשד להריגה – בסופו של דבר הם יחזרו לשירות. מספר שוטרים אישרו, כי המשטרה הורגת חשודים במארבים מתוכננים.
לפחות במחצית מהמקרים שבדק הטיימס, החשודים נורו בגבם לפחות פעם אחת – מה שמיד מעלה ספקות בשאלה האם אכן סיכנו את השוטרים. ב-20 מהמקרים, הקורבנות נורו לפחות שלוש פעמים – וכאן עולה השאלה האם לא היה די בירייה אחת. מבין כל המקרים, רק בשניים נפצעו שוטרים – כאשר באחד מהם שוטר כמעט ירה בעצמו; במקרה השני, השוטר מעד ונפל. ברבע מן המקרים היה מעורב שוטר שכבר הואשם בעבר ברצח; מחצית מהיריות הקטלניות נורו בידי שוטרים שהואשמו בעבר לפחות בשתי עבירות. שוטר אחד הושעה בעבר לאחר אבחון פסיכולוגי, שנערך בעקבות העובדה שבשנה אחת ירה למעלה מ-600 כדורים.
הירי הקטלני נמשך השנה, למרות מגבלות התנועה בשל הקורונה. בשבוע שעבר (15.5.20) הרגה המשטרה 13 בני אדם במהלך מבצע באחת השכונות העניות של ריו; לשוטרים לא היו נפגעים. אבל המספרים הללו לא מעוררים התרגשות מיוחדת בברזיל, שתושביה מודאגים הרבה יותר מהפשיעה האלימה. להפך: הציבור מרוצה מהירידה בפשיעה ב-ריו, העולה בקנה אחד עם הבטחותיהם של הנשיא חאיר בולסונארו והמושל ויליאם וויצל. עלייתו לשלטון של בולסונארו שימחה רבים משוטרי ריו, אשר במשך עשרות שנים לא הצליחו להילחם בכנופיות שהשתלטו על השכונות העניות, סחרו בגלוי בסמים וגנבו לאור היום סחורות ממשאיות.
משטרת ריו מונה 60,000 איש, מתוכם 15,000 במשטרה הצבאית. המשטרה האזרחית סובלת ממחסור כבד בכוח אדם, במיוחד באיזורים האלימים בעיר. הגדוד ה-41 שלה מנה בתחילת השנה 612 שוטרים בלבד – פחות ממחצית התקן הרשמי. הנהלים קובעים, כי שוטר שהיה מעורב בירי קטלני יישלח למספר ימי חופשה כדי להירגע, אבל בפועל – רבים מהם ממשיכים בשירות; מפקדיהם אומרים שמדובר בשוטרים מסורים החדורים בתחושת שליחות.
רוב האזור עליו מופקד גדוד זה נשלט בידי שתי כנופיות סמים, המנהלות מאבקי שליטה ביניהן. סוחרי סמים מבטיחים את שליטתם באמצעות שוחד לשוטרים ומחסומי ברזל וצמיגים הבולמים את המשטרה. בשנת 2015 שמו מפקדי המשטרה את הגדוד על הכוונת, בשל השיעור הגבוה של מקרי ירי קטלני בשורותיו, והוא היה מטרה לצוות מיוחד שבדק אלימות שוטרים; בשנת 2018 ירד שיעור ההרג שלו ב-30%. אולם בשנת 2019 – כאשר סדרי העדיפות של בולסנארו נעשו ברורים – השיעור שב ועלה. במדינה כולה מדובר ב-20%, ובגדוד ה-41 נרשמה עלייה של 22%. שיעורים אלו מדאיגים, טוען הטיימס, במיוחד לנוכח העובדה שהשוטרים אינם נפגעים – ומכאן שספק אם נשקפה להם סכנה כלשהי.
המשטרה אומרת בתגובה, כי שוטרי הגדוד נטלו על עצמם סיכון משמעותי כאשר פעלו להחרים למעלה מ-1,800 כלי נשק בלתי חוקיים בחמש השנים האחרונות. לדבריה, כל המקרים של ירי קטלני בידי המשטרה נבדקים לעומקם. אולם אומר הטיימס, ספק אם יש ממש בטענה האחרונה. הכללים מחייבים את המשטרה להזמין מומחים פורנזיים לכל זירה של ירי קטלני, אך במקרים רבים השוטרים מתעלמים מחובה זו – וכך לא ניתן לחקור כראוי, אם בכלל, את ירי המשטרה
אנדראה אמין, תובעת המובילה כוח משימה החוקר אלימות שוטרים, אומרת כי החוקרים הפורנזיים סובלים ממחסור קשה בתקציבים – עד כדי כך שלעיתים אין להם לומינול, החומר המשמש לאיתור שרידי דם. לדבריה, קשה מאוד לבנות תיקים נגד שוטרים, משום שקרובי הנפגעים חוששים להתלונן מתוך פחד שיהיו יעד לנקמנות משטרתית. "אם איננו זהירים, אנחנו עלולים לסכן אנשים. הם עלולים למות", מוסיפה אמין.
בשמונה מן המקרים שבדק הטיימס טענו קרובי ההרוגים, כי הללו נפלו למארבים שהטמינה המשטרה כדי ללכוד סוחרי סמים. מפקד הגדוד ה-41 אישר שיש פעולות כאלו, אומנם ללא אישורו, אך זוהי המציאות. טענה נוספת היא, ששוטרים מענים חשודים; כתבי הטיימס ראו סימנים גופניים שלדברי הקורבנות נגרמו בעינויים. והטענה החמורה ביותר: שוטרים מושחתים מבצעים מעשי רצח כאמצעי סחיטה. סוחרי סמים ותושבים אומרים, כי שוטרים דורשים סכומי כסף גדולים ומאיימים במעצרים אף ברצח אם לא ייענו.
מעגל האלימות מוביל לכך שילדים רבים הגדלים בשכונות העוני של ריו (ה"פאבלות") מפתחים שנאה כלפי המשטרה – תחושה הבאה לידי ביטוי ברור בכתובות הגרפיטי הקוראות להרוג שוטרים. לעיתים התוצאות טרגיות בהרבה: צעיר מאחת השכונות עזב את עבודתו במקדונלד'ס לאחר שכמעט נורה למוות בידי שוטרים שחשבו בטעות שהוא פורץ, הצטרף לאחת הכנופיות ונהרג מירי שוטרים בשנה שעברה. הפשיעה לא תיעלם בצורה כזאת.
