ל
בנימין נתניהו יש יתרון אחד בולט על-פני בוזגלו האגדי. והוא: לנתניהו מובטח יומו בבית המשפט. המצרך יקר המציאות הזה מוענק על-ידי בית המשפט למתי מעט - בהם נאשמים שמשפטם מתנהל לאור זרקורי התקשורת, נאשמים שהפרוטה מצויה בכיסם וביכולתם לגייס סוללה של עורכי דין מהשורה הראשונה, נאשמים הזוכים לקריאות אהדה קצובות ע"י אוהדים ומעריצים שמחוץ לבית המשפט, וכיוצא באלה.
ההבדל שבין נאשם שניתן לו יומו בבית המשפט לבין נאשם שיומו בבית המשפט לא ניתן לו - הוא הרבה יותר מההבדל שבין שמים לארץ. אפשר כמובן לקונן מבוקר עד בוקר על חוסר השוויון הזה שבין נתניהו ובוזגלו, אבל את חוק הטבע הזה - לא ניתן לשנות.
המטרה של נתניהו ברורה כשמש: בכוונתו לנצל עד תום את העובדה שיינתן לו יומו בבית המשפט - כדי להושיב את הפרקליטות על ספסל הנאשמים.
במסגרת זאת יציג נתניהו טענת "הגנה מן הצדק". טענה זו מוכרת בבית המשפט כבר שנים לא מעטות, ולפני כעשר שנים היא גובשה בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי, שזה לשונו:
-
"לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובהן... הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".
יודגש: הזכות לטענת הגנה מן הצדק היא זכות יסודית וחוקתית. על בית המשפט לבררה במנותק משאלת חפותו או אשמתו של הנאשם. כלומר, השאלה אם נאשם זכאי להגנה מן הצדק - לא אמורה להיות מושפעת מהשאלה אם הוא ביצע את העבירה המיוחסת לו.
במשפט נתניהו נגלה עד מהרה, שבירור טענתו להגנה מן הצדק - יהפוך להליך משפטי בפני עצמו. שבו - בוודאי בעיני חלק גדול בציבור - המאשים יהיה נתניהו והנאשמת תהיה הפרקליטות. וכמובן שההליך הזה יהיה הראשון בסדר הקדימויות ולפני ההליך לבירור כתב האישום. ובנסיבותיו המיוחדות של העניין - נתניהו, שיומו בבית המשפט למעשה יהיה בלתי מוגבל, יוכל למלא את ההליך הראשון הזה בתוכן רב ולדחוס לתוכו נימוקים וטענות רבים מספור, ואף להביא עדים, כנגד התנהלות הפרקליטות וגורמי האכיפה בכלל, ועליהם יהיה להשיב לטענות. והעם יראו את הקולות.
לא נפרט כאן את שלל הטענות והנימוקים שיכול נתניהו להעלות במסגרת טענת הגנה מן הצדק, כגון טענה לאכיפה בררנית, אפליה וכו'. אבל דומה שאחת מטענותיו המרכזיות תתמקד בהתנהלות גורמי האכיפה עת שגייסו את ניר חפץ כעד מדינה נגדו.
ברור שמטרתו של נתניהו בטענת הגנה מן הצדק היא להביא לביטול כתב האישום נגדו. אבל גם אם לא יעלה הדבר בידיו - בדעתו לנהל את ההליך הזה באופן דרמטי ביותר במטרה לחשוף כהנה וכהנה - סטריפטיז של ממש - את התנהלות גורמי האכיפה כלפיו - כדי לשכנע - אם לא את בית המשפט, כי אז את הציבור - שזכותו להליך הוגן ולצדק כפשוטו נרמסה שוב ושוב באופן מקומם וללא תקנה.
מטרתו של נתניהו להביא למצב, שגם אם יתנהל ההליך לבירור האישומים - הוא יתנהל תחת צל כבד ותחת רישומו הקשה של ההליך שקדם לו כשטען להגנה מן הצדק.
וכך, ובאין בסביבה מבוגר אחראי, צפוי הציבור המיוזע להתייסר עוד שנים רבות, ולהיות טרף לחכמים בעיני עצמם הסוברים, שהמימרה "ייקוב הדין את ההר" - חשובה מהחיים עצמם.
