עכשיו כשנדמה לנו שהכל נגמר והחיים חוזרים למסלול, חייבים לנקוט משנה זהירות. הנגיף עדין כאן, המפה העולמית נהיית יותר ויותר אדומה, ואין שום הפוגה. החום לא בדיוק משפיע על הנגיף (זאת ידענו מהתחלה, תוך כדי תהליך התפשטותו הראשונית, עת הוא תקף בשני חלקי כדור-הארץ בו זמנית). אם עד עכשיו פטרנו אותו כמעט בלא כלום (הוא ממית בעיקר זקנים, או חולים, או שמנים), הרי שעוד נכונות לנו הפתעות, שכן הנגיף עדין לא עבר מוטציה (ומדוע לו, הוא מתפשט כרגע להנאתו, בלי מעצורים ובלי מחסומים, בלי כל התנגדות שהיא, בצלחת הפטרי ששמה כדור-הארץ). ברגע שהנגיף ירגיש קצת לחץ או אי-נוחות, הוא ישנה את התנהגותו, ומעבר למפח הנפש שזה יגרום לנו, נבין שאנחנו חשופים לחלוטין, גם הבריאים והצעירים ביננו.
המרוץ לתרופה ולחיסון ממשיך בכל המרץ, ומדי יום אנחנו שומעים על "פריצות דרך" ואכזבות חדשים לבקרים. זה לפחות עושה טוב לבורסות, שעולות ויורדות בהתרגשות, כמו בלונה פרק, ותוך צעקות חרדה או עליצות, אנשים ממשיכים לעשות כסף מכסף, או מלא כלום. גם עם כל המוחות המבריקים ביותר בעולם, וכספים בלתי מוגבלים, התהליך לפיתוח תרופה או חיסון נמשך זמן, וסופו הוא תחילתו של מרוץ חדש, של ייצור שיתן מענה מספיק לאנושות כולה. ידענו מלכתחילה שבמקרה הטוב ביותר, תדרש בערך שנה וחצי לכך, ובלי להרגיש כבר נהיה במחצית הקדנציה השנייה של הנשיא טראמפ.
למה דומה הדבר? לֹפיתוח מערכת כיפת ברזל. התהליך לא קרה בן לילה, ובסיומו צריך היה לייצר ולהצטייד במערכות, שאותן ניתן לשנע ממקום אחד בארץ למקום אחר. עלות הטילים גבוהה מאוד ומספרם אינו בלתי סופי, ובסופו של יום, אם אויבינו ישתמשו באלפי טילים ללא הפסקה, המערכת תקרוס, והנזק יהיה כפול: ראשית הנזק ברכוש ובנפש, ושנית הנזק הפסיכולוגי, שכן התרגלנו כבר לרעיון שאנחנו מוגנים כמעט לחלוטין, ואין מה לדאוג (מכל אותם מאות אלפי טילים, חלקם מדויקים יותר וחלקם מדויקים פחות, במערך המוגן התת קרקעי בלבנון ואצל אחיו העזתי). העולם כולו במרוץ לפיתוח כיפת ברזל, ואם העבר מלמדנו דבר ומצביע באופן אפילו קלוש על העתיד, הרי שבעוד כמה עשורים או מאה שנה כבר לא נדע מה היה "קו-ויד-19" כמו שעד לפני לא הרבה זמן לא ידענו מה הייתה השפעת הספרדית של 1918 (רק הקולגה שלי ידעה שסבה נפטר בגלל אותה מגיפה).
נזכר לרגע מה הייתה מטרת הסגר העצמי. ידענו שאפילו אם היינו מסתגרים כולנו, נוסח סין של לפני שלושה חודשים, הנגיף לא היה נעלם לו סתם ככה. למה? כי לא כדאי לו, טוב לו אצלנו, בתוכנו, איתנו. כל המטרה הייתה להנמיך את העקומה, לשטח אותה, קרי לאפשר לבתי החולים להתמודד עם זרם החולים. משכנו ומשכנו, וקיוינו שתוך כדי כך גם ימצא פתרון. עכשיו כשאנחנו יוצאים מחדש, בכל המרץ, אחרי חודשיים וקצת של סגר בבית, העולם נראה מוכר, אך הנגיף עדיין פה. על כך אמר לי פעם פרופסור בסטנפורד, שהייתי נוסע לבקרו מדי שנה עד שנפטר, שהשינויים הם בדיוק מה שאנחנו לא רואים, מתחת לפני השטח.
דריסת רגל
מה שקורה מתחת לפני השטח אכן מרתק. איפות השתלטות על העולם לא נחלשו, להפך, עכשיו יש לנצל את ההזדמנות שהעולם מסוגר ועסוק בעצמו, בלי להתייחס לסביבה. עכשיו הוא הזמן להתקדם, לפעול. אירן ממשיכה בפיתוח היכולות הגרעיניות שלה, ממשיכה את נסיונותיה (הכושלים עד כה) להגיע לחלל ותוקפת את אויבתה הציונית באמצעות מערך הסייבר. תחום מומחיותה העיקרי, העמדת פנים, מנוצל עד תום, ואחרי שהיא האשימה את ישראל בהפצת הנגיף, היא פנתה מהשטן הקטן לשטן הגדול וטענה שהוא מונע ממנה עזרה הומנוטרית על-ידי העיצומים שהטיל עליה שאינם תואמים את הזמנים האלו. מסתבר שהנגיף שתקף את אירן ברצינות תהומית לא עשה בה שמות כראוי ועליו להמשיך את המלאכה.
ברוסיה יש בעיה. שמתם לב שלא שמענו על מעורבתה היומיומית בסוריה? טוב לנו לרגע, שכן את מערכות ההגנה וההתקפה הרוסיות אנחנו לא בדיוק יכולים לפצח, ולמי שחושב אחרת, אולי זו פשוט הייתה יוהרה שהפכה את הטנקים המובילים בעולם לעיסות חמאה מותכת במלחמת לבנון האחרונה. דריסת הרגל של רוסיה במזרח התיכון התערערה, בגלל שדווקא מבית, הנגיף הוכיח לפוטין שכסף וכוח ויכולות לאסור אוליגרכים אחרים או להמית מתנגדים על-ידי הזרקת חומרים רדיואקטיביים אינם יעילים נגדו. רוסיה כואבת מבית, ומי שמעז לדבר, לצייץ, מוצא עצמו נזרק מהקומה החמישית או השמינית למוות ודאי. כמה אחים ורופאים התנסו בכך בעצמם, לפחות אינם צריכים להתמודד יותר עם קו-ויד-19.
מי שמנסה להחליף את רוסיה, ולא רק במזרח התיכון, היא סין. דרך שרשרת הפנינים שלה היא מנסה ליצור "חומה סינית אדירה" המשתרעת מסביב לכדור-הארץ כולו. בסביבה שלנו, היא פועלת מזה למעלה מחמש שנים בנמל פיראוס ביוון (בפאתי אתונה הבירה). רק הזכרנו את תוכניות העבר של רוסיה, ומסתבר שאלו כללו את נמל טרטוס בסוריה כנקודת אחיזה ועוגן. ההבדל בין רוסיה לסין הוא שסין מגיעה ויוצקת כסף - מאות מיליונים ומילארדים, בתחילה לפרויקטים של תשתית, משם לתפעול, ומשם על דרך המלך קדימה, להשתלטות של ממש על חברות אנרגיה, תעופה, תקשורת, מדע ורפואה.
בדומה ליוון, אם כי בסדר גודל קטן יותר, סין ממשיכה את חדירתה ארצה, הפעם דרך נמל חיפה ומפעל התפלה. מזכיר המדינה האמריקני פומפיאו הגיע ארצה לביקור של כמה שעות, והזכיר לראש הממשלה מי ידידיה האמיתיים של ישראל, תמיד אך במיוחד בימים אלו, בזמן כהונתו של הנשיא טראמפ. הייתה זו הרבה יותר מאזהרה ידידותית - הייתה זו אזהרה מפורשת. אך ישראל, כמו יוון בדיוק, מסונוורת מהררי הכסף הניצבים בפניה ופשוט אינה יכולה לעמוד בפיתוי (בניגוד למדינות אפריקניות רבות, שאפילו אם הן מודעות לסכנה, הן מקבלות אותה בהסכמה, ישראל מודעת לסכנה ויודעת שהיא חייבת להיות עצמאית ולהתנגד לרצון ההתפנקות "זה טוב, זה לא ממש יזיק, ראו כמה נוכל ליהנות מכל הדברים חסרי המשמעות שניתנים לנו ׳חינם אין כסף׳ ממש". ללא כוח רצון, נמצא את עצמנו פגיעים במיוחד, ולסינים אין כל סנטימנטים).
נטע זר
סין ממשיכה את שיטת הגזר והמקל שלה. היא זוכרת היטב כל מי שלא עזר לה מהלך הסגר העצמי, ויותר מכל את הנשיא האמריקני שהעז לכנות את הנגיף שפגע בה כה קשות בשם החיבה מלא השטנה, "הנגיף הסיני"! (למילים יש משמעות, ומה אנחנו רוצים מסין? פולין העבירה חוק שמחנות ההשמדה בתחומה היו "נטע זר" של הנאצים תוך כדי כך שהם היו תחת כיבוש ולא היה להם יד ורגל במעשיהם הנתעבים של הנאצים, ולפיכך אסור בתכלית האיסור לקרוא להם "מחנות השמדה פולניים". פולין גם מתעלמת משתוף הפעולה ההדוק בינם לבין הנאצים. משפחתי לא ידעה לפעמים, מהלך אותן שנים, מי גרוע יותר - הפולנים או הנאצים). סין ניסתה לעזור לאיטליה עת איטליה הפכה למחוז המסוכן ביותר בעולם מבחינת הנגיף. מסכנים האיטלקים, הם לא ידעו מה לעשות, ודאי לא רצו להשתמש במוצרים וחומרים מסין (גם אני פחדתי באותה תקופה אפילו מהרעיון שהמסיכה שאני אמור ללבוש להגנתי מיוצרת בסין), מאידך-גיסא, להעליב את סין לא נראה מתאים במיוחד.
סין הופכת למממנת העיקרית של ארגון הבריאות העולמי, ואף הבטיחה שהחיסון, כשימצא, ייוצר וימכר במחירים נמוכים במיוחד לרווחת העולם (לפחות לחלק ממנו שהיה נחמד אליה). אך בדיוק כמו אירן, סין אינה יושבת על מקומה בחוסר מעש. כמו שמרים היא תופחת, עומלת ושוקדת על קניית ארה"ב. אחת מתוצאות הלוואי של הנגיף והשיתוק שאחז בנו היא שהכל בארה"ב זול עכשיו, ממש מחירי מבצע "חצי חינם". כל שצריך לעשות הוא פשוט לצאת למסע קניות בבורסה. זו אגב הסיבה שכל עליה במספר המובטלים בארה"ב מתקבלת בזעקות שמחה ובעליה נוספת של המדדים. "עוד שלושים מיליון מובטלים, נסיקה של 500 נקודות לפחות".
בא לו הנגיף בימים אלו ממש ומזכיר לסין שהוא עדיין פה, וכנראה שכמה מאות מיליוני אנשים יוחזרו לסגר. כמה יעיל הנגיף שמעמיד את כולנו על קצות האצבעות ומזכיר שאין הבדל בין ראש ממשלה לבין אחרון מנקי הרחובות. אך אנחנו בשלנו כמובן.
בסקירה של מדינות שרוצות להשתלט על העולם ולהחזיר תהילת עבר, אסור להתעלם מהסולטן
ארדואן שחושב שהאימפריה האותומנית היא דבר שניתן להחזיר לתחייה (טוב שלא קם פרעה-מומיה במצרים שישאף להחזיר את תהילת העבר גם היא להווה), אך טורקיה היא לא רוסיה וגם לא סין, ולמרות שגעונות הגדלות של ארדואן, היא אפילו לא אירן. ישראל תוכל לה בכוחות עצמה, ויתכן שצריך יהיה לעסוק בכך בעתיד הקרוב. אך לפני ישראל, כל הקורה בסוריה הוא תוצאה של עצירת מקורות המים לסוריה ע"י טורקיה, ובין הסורים לבין הכורדים, הסיכויים הם שישראל אפילו לא תצטרך לפעול לבדה מול שאיפות ההתפשטות של ארדואן.
נסיים את בחינת המצב הזו בתזכורת פשוטה: הנגיף בשלו, נהנה מקבלת הפנים ומהאפשרויות הטמונות בשהיה אצל בני האדם (בה אם אני נהנה מבתי מלון חמישה כוכבים ברחבי העולם, עד כדי כך שאיני רוצה לעזוב לעיתים). הוא לא עומד לעזוב בקרוב. בעוד אנחנו עסוקים בשלנו, המתים, החולים, המסוגרים בבתיהם, העסקים הקורסים והסכנות העתידיות לכלכלה, מדינות בעולם לא הפסיקו את שאיפות השתלטותן על העולם, להפך, אותם רצונות רק התגברו והם מדרבנים אותן לפעילות ממוקדת, כשהמרוץ הוא מי ישתלט ראשון, מי ישתלט לחלוטין, מי תהיה האמפריה הבאה לכמה מאות השנים הבאות. אסור להיות שאננים, לא בתחום האישי ולא בזה הלאומי והבינלאומי.
