ראיתי בערוץ-12 את הפרופסור עידית מטות, שהסתייגה כמעט מן ההתחלה ממדיניות הפחד והאימה של ביבי וברסי בסוגיית הקורונה, וציינה כי בגללה נפטרו יותר אנשים ממחלות אחרות. ביני לביני הודיתי לפרופסור יורם לס, ועימו לכ-70 פרופסורים, שהביביסטים קיללו אותם, אבל הם הציעו לחדול מן הפניקה של ביבי ולהתמודד עם הקורונה בצורה אחראית ולא היסטרית.
היו שם שמות של מומחים גדולים.
יצחק בן-ישראל.
רבקה כרמי, מוטקה שני, צבי בנטוואיץ, אודי קימרון, אריאל מוניץ', סמי ויסקין, דינה בן יהודה, אהרן צ'חנובר, עמוס קורצ'ין, ואהוד רענני. 70 או 80. השאור שבעיסה, אבל הביביסטים קיללו והכפישו גם אותם. כמו רבי עקיבא שבשנות בערותו רצה לנשוך את החכמים כחמור. אמרו לו: ככלב. השיב: לא כחמור. כי חמור גם שובר את העצם. כלב רק נוגס בבשר.
אני כה שמח שהסתפחתי אליהם ולא להיסטרים. ברור שגם הם רצו טיפול. סגר למבוגרים. מסיכות. בדיקות. מכונות הנשמה. אבל לא להרוס את כל המשק הלאומי ולא לגרום למותם של חולים במחלות אחרות (ב"איכילוב" סיפרו על חולים שמתו כי דחו להם טיפול בסטנטים בלב) אבל לביבי היה אינטרס פוליטי בפניקה, וגם אם נניח שלא, המזער הנדרש הוא שכל הסוגדים לו יאשרו, לפחות, כי טעה והם שגו בלכתם אחריו כ"סומא בארובה", ובהכפישם את מי שחלק על דרכו.
היי, ביביסטים. זכרו את פניו כשאיים עלינו ב-10,000 מתים והתבוננו בו שוב ושוב, ותחליטו לעצמכם מה שתחליטו. אני, שטעיתי פעמים רבות בחיי, מרוצה שזה לא קרה לי הפעם. לכם, למען היושרה שלכם, כדאי להודות כי הולכתם שולל.
