השבוע נחגוג את חג השבועות, כאשר אחד ממנהגי החג הוא קריאת מגילת רות בבוקרו של יום החג. יש לראות שזה אחד הטקסטים היחידים ביהדות המוקדש לנשים בנוסף למגילת אסתר הנקראת בליל ויום הפורים. מגילות אלו, בשונה משאר המגילות, מתארות אירועים שאירעו בתקופתן וקרויות על שמן של הנשים הגיבורות בסיפור.
מגילת רות פורשת לנו יריעה רחבה מחיי האומה בתקופת הראשית של עם ישראל בארצו. מגילת אסתר פורשת יריעה מחיי האומה מתקופה יותר מאוחרת כאשר עם ישראל היה מפוזר ומפורד בין העמים.
ניתן לראות עוד הבדלים נוספים בין שתי המגילות. מגילת רות אינה מבליטה דבר על לבושם או חיצוניותם של גיבורי המגילה, לעומת זאת מגילת אסתר משופעת בתיאורי פאר והדר חיצוניים הבאים לידי ביטוי אצל גיבורי המגילה. כאשר המלך אחשוורוש עורך את המשתה הראשון בארמונו, הוא בא להראות קבל עם ועדה את "עשר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו" (אסתר א', ד'). גם המן מזמן את אוהביו כדי לספר להם על "כבוד עשרו" (אסתר ה', י"א). ונסיים עם מרדכי היוצא מהמלך "בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה" (אסתר ח', ט"ו).
שתי הנשים החשובות רות ואסתר מגיעות לרום המעלה, אסתר הייתה מלכה על 127 מדינות ובמדרש רבה על ויקרא (פרשה י"ג, ה') מוזכר שנולד לה בן מאחשוורוש ושמו דרייוש ויש גירסא האומרת שזה היה כורש והוא זה שנתן רשות לבנות מחדש את בית המקדש השני, ורות הגיורת הופכת להיות אמה של מלכות - סבתו של דוד מלך ישראל.
ללא בחירה
מדוע זכו שתי הנשים הללו להיות דמויות מרכזיות בשבועות ובפורים? האם קיים קשר בין שתי דמויות אלו? האם יש קשר בין חג השבועות לפורים?
במסכת שבת (פ"ח, ע"א) מובא: "ויתייצבו בתחתית ההר אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם. אמר רב אחא בר יעקב מכאן מודעא רבה לאורייתא, אמר רבא אע"פ כן הדור קבלוה בימי אחשוורוש דכתיב 'קיימו וקבלו' קיימו מה שקבלו כבר".
רב אבדימי מלמד אותנו שבמעמד מתן תורה לא הייתה אפשרות בחירה לעם ישראל אלא התורה נכפתה עליהם. משיב רבא כי אומנם במעמד הר סיני לא הייתה בחירה לעם, אולם בימי אחשוורוש קיבלו עליהם ישראל את התורה מרצון כפי שהדבר נלמד מהפסוק במגילה: "קיימו וקבלו היהודים עליהם" (אסתר ט', כ"ז).
רות המואבייה ואסתר המלכה חולקות הרבה מן המשותף על-אף שרות הייתה אלמנה, גרה בארצה ומלקטת שעורים, לעומת אסתר שחיה חיי מלכות ומותרות, ברור ששתיהן לא בחרו בחיים שלהם. רות מגיעה למעמדה בצורה די טראגית של אובדן בן הזוג ומשבר כלכלי המתרחש במדינה. אסתר מגיעה למעמדה מגחמה של מלך שליט במדינתו. ההשגחה היא שסייעה לשתיים להגיע לאן שהגיעו לרום המעלה.
אחריות גדולה
יש לראות שני היבטים נוספים במשותף ביניהן. רות זרה לעם היהודי, היא גיורת, בודדה עם מצוקה כלכלית, ללא מעגלי תמיכה משפחתיים וחיה במרחב שהוא לא לגמרי שלה. אסתר זרה ובודדה בתוך ארמון המלוכה, והיא נאלצת להסתיר את עמה ומולדתה ואפילו לא יכולה להשתמש בשם שלה הדסה.
הנקודה המשמעותית המאפיינת את שתיהן באה לידי ביטוי באקטיביות שלהן, רות יוזמת הליכה לגורן ופניה לבועז, לאחר המפגש שלהם היא דורשת ממנו שייקח עליה אחריות. גם אצל אסתר אנו רואים שהיא דורשת מעמה שיצומו עליה ומסכנת את עצמה בדרישות אל מול השליט הפרסי המלך אחשוורוש. היא לוקחת אחריות די גדולה.
אם נסכם את שתי המגילות, הן אכן חולקות כמה קווי דמיון. שתיהן נושאות אופי של סיפור שאירע בזמנם שהן חלק מרכזי מהסיפור. הגיבורות הן צעירות, עניות ונטולות משפחה, אינן בקיאות בהוויות העולם ומובלות בידי דמות מבוגרת ומנוסה. את אסתר מפעיל דודה מרדכי ואת רות מפעילה חמותה נעמי. מרדכי מסתייע באסתר להצלת עמו, בעוד נעמי רוצה להבטיח לכלתה קורת גג והקמת בית למלכות ישראל.
