מאז משבר המגנומטרים בהר-הבית ביולי 2017, התהדקו היחסים בין ירדן לרשות הפלשתינית. מייד לאחר תום המשבר ביקר ה
מלך עבדאללה במוקאטעה ברמאללה לתיאום עמדות עם יו"ר הרש"פ, אבו מאזן. השניים סיכמו על הקמת צוות משותף לטיפול בענייני הר-הבית. בכך שיגר עבדאללה מסר לישראל כי למרות שעל-פי הסכם השלום עמה מ-1994, שבו ירדן מוגדרת כאפוטרופס של המקומות הקדושים בירושלים, הרי שמעתה ואילך היא תתאם את צעדיה בהר-הבית עם הרש"פ ולא עם ישראל.
המלך עבדאללה "יישר קו" עם מחמוד עבאס כדי לשכך את הזעם בממלכה ההאשמית שכ-70 אחוזים מתושביה הם פלשתינים. הוא הרחיב את מועצת הווקף האיסלאמי בירושלים והכליל בה לראשונה שרים מהרש"פ ופעילים בכירים של פתח. בכך נתן לרש"פ "דריסת רגל" בהר-הבית, אחר-כך הוא יזם את ההשתלטות על מתחם שער הרחמים בהר-הבית כדי לאותת לישראל ולארה"ב את התנגדותו לתוכנית "עסקת המאה" של טראמפ.
ירדן והרש"פ נחלו מפלה בכל הקשור להכרה האמריקנית בירושלים כבירת ישראל ובחוקיות ההתנחלויות. הם לא הצליחו למנוע זאת, ועכשיו הן נרתמות יחדיו לנסות ולטרפד את ישום רעיון הסיפוח של כ-30 אחוזים משטחי הגדה לישרראל במסגרת ישום תוכנית "עסקת המאה".
הרש"פ ממשיכה להחרים את ממשל טראמפ מאז הכרתו בירושלים כבירת ישראל. לכן, בחזית המאבק מול הממשל בנושא הסיפוח ניצבת ירדן שמנסה לשכנע את הממשל בסכנה הטמונה במהלך מבחינתה ומבחינת הרש"פ. שר החוץ הירדני איימן צפדי מנהל מערכה דיפלומטית פתוחה בעולם נגד כוונות ישראל לספח שטחים מהגדה, בעיקר מול האו"ם ו
האיחוד האירופי כשהוא מתואם עם שר החוץ הפלשתיני ריאד אלמאלכי.
ירדן והרש"פ החליטו שלא לחכות לתשובות ממשל טראמפ בנושא הסיפוח. המלך עבדאללה התראיין ל"דר שפיגל" והזהיר את ישראל וארה"ב כי הסיפוח יביא ל"התנגשות גדולה" בין ישראל לירדן. זמן קצר אחר-כך הודיע יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס על התנערות הרש"פ מההסכמים עם ישראל והפסקת התיאום הביטחוני עמה ועם ארה"ב. על-פי גורמים בכירים ברש"פ, מדובר בתוכנית דו-שלבית של ירדן והרש"פ לנסות ולבטל את כוונות הסיפוח של ישראל.
השלב הראשון הוא שלב האזהרות הפומביות לישראל ולארה"ב שקודם לתהליך הסיפוח שצפוי להתחיל בחודש יולי, מחמוד עבאס לקח אותו צעד קדימה והודיע גם על הפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל וארה"ב. ירדן תלוייה רבות בסיוע האמריקני. המלך עבדאללה חושש מעימות ישיר עם הממשל, לכן הוא מתרכז בעיקר ב"הפגנת שרירים" מול ישראל.
השלב השני צפוי לבוא אחרי הסיפוח. על-פי גורמים ברש"פ, ירדן צפויה להקפיא את הסכם השלום עם ישראל ולהחזיר הביתה את שגרירה מתל אביב. ואילו מחמוד עבאס מתכנן הכרזה על מדינה פלשתינית בקווי 67 שבירתה היא מזרח ירושלים. על-פי גורמים בכירים בפתח, מחמוד עבאס לא יפרק את הרש"פ מכיוון שהוא רואה בהקמתה "הישג לאומי גדול". הוא יקים ממשלה חדשה, יצטרף לאמנות בינלאומיות במעמד של מדינה ויבקש לשדרג את מעמדה של "פלשתין" באו"ם ממעמד של משקיפה למעמד של מדינה חברה.
לדברי הגורמים באלה, צעדי הרש"פ וירדן יהוו נסיגה ממשית מתהליך השלום באזור וחידוש מצב העויינות בינן לבין ישראל. ירדן והרש"פ תולות תקוות בכך שמועמד הדמוקרטי
ג'ו ביידן יזכה בבחירות לנשיאות בחודש נובמבר 2020. שתיהן מקיימות מגעים הדוקים עם המפלגה הדמוקרטית. ג'ו ביידן מתנגד בתוקף לכוונות הסיפוח של ישראל בגדה וגורמים בכירים ברש"פ טוענים כי הובטח להם ע"י בכירים במפלגה הדמוקרטית כי אם ביידן יבחר להיות הנשיא הבא הוא יבטל את תוכנית "עסקת המאה" של טראמפ, יחדש את הסיוע הכספי האמריקני לרש"פ ויפתח מחדש את משרדי אש"ף בוושינגטון.
מחמוד עבאס לא יעשה כעת שום צעד יחליש את הרש"פ. הוא חושש שהדבר ישרת את האינטרסים של ישראל ויקל על ישום כוונות הסיפוח שלה בגדה. המלך עבדאללה רואה בתוכנית "עסקת המאה" סיוט מבית המדרש האמריקני-ישראלי שכוונתו לחסל את החלום הפלשתיני למדינה ולעצמאות, דבר שמחייה מחדש את רעיון "המולדת החלופית", דהיינו: שירדן היא המדינה הפלשתינית העתידית.
הרומן המתחדש בין ירדן לרש"פ הוא עניין של אינטרסים הדדיים. ייתכן שהוא יתפוגג ברגע שהסיפוח יהפוך לעובדה מוגמרת וכל אחת מהן תדאג לאינטרסים שלה בלבד. ישראל איננה רוצה להפוך את ירדן ל"פלשתין". היא מוכנה לתת לפלשתינים מדינה על 70 אחוזים משטחי הגדה על-פי תוכנית השלום האמריקנית, אבל על גבול הגדה המערבית עם ירדן ישבו חיילי צה"ל ולא חיילים פלשתינים. זהו אינטרס משותף של ישראל וירדן. המלך עבדאללה בוודאי זוכר היטב את הניסיון הפלשתיני להפיל את שלטון בית המלוכה ההאשמי בספטמבר 1970 באמצעות אינתיפאדה מזויינת. ישראל סייעה אז למלך חוסיין לשמור על שלטונו וסביר להניח שתסייע גם לבנו עבדאללה להישאר על כסאו. נוכחות קבועה של צה"ל לאורך הגבול בבקעת הירדן היא אינטרס משותף של ישראל וירדן. המלך יודע זאת היטב אך ממשיך ב"מס השפתיים" לפלשתינים.
