כמעט שלפנו ממחטה מן הכיס לניגוב הדמעות שעלו בעינינו, מול נאום ההתקרבנות של
בנימין נתניהו באכסדרת בית המשפט בירושלים, רגע לפני התייצבותו בפני השופטים. לב מי לא יכמר למראה הסוריאליסטי של אדם נקי כפיים ובר לבב, שנרדף בידי משטרה עויינת, מערכת משפטית לעומתית ותקשורת נוטרת איבה. יהודים רחְמו רחֵמו. כל השומע, תצילנה שתי אוזניו: "גורמים במשטרה ובפרקליטות חברו יחד לעיתוני השמאל כדי לתפור לי תיקים מופרכים והזויים, במטרה להפיל ראש
ממשלה חזק מהימין". וזו רק דוגמית אחת, תמציתית בקליפת אגוז, של נאום האכלו לי שתו לי.
אז בואו נפרק לגורמים אמירה מדגמית זו. נתחיל בהתפארות העצמית בנוסח 'ראש ממשלה חזק מהימין'. איך יכול אדם שתמך בגירוש האיום והנורא מגוש-קטיף, להעז לקרוא לעצמו ימין חזק? ושמא תאמרו שהייתה זו מעידה חד-פעמית, מסתבר שהגירושים חגגו גם בהמשך: עמונה, עופרה, נתיב האבות - ויש עוד. התעלמות מבניה ערבית פרועה, ודקדקנות על קוצו של יו"ד בהרס בניה יהודית, איננו ימין, בוודאי לא חזק. מי שיש בידו רשיון בג"ץ להרס בניה פרועה דוגמת חאן אל אחמר, ואינו עושה עימו דבר, אינו ימין, בטח לא חזק.
ומה דינו של מי שמקפיא שנים את הבנייה בגבעת המטוס בירושלים העברית, אחר עשור של הקפאה כוללת? וכיצד נכנה מי שזרק למגירה את דוח
אדמונד לוי? ואיזה ימין היה מעדיף ב-2013 קואליציה עם
ציפי לבני לאחר שדחק את
הבית היהודי שמימין החוצה, ושמח להעניק ללבני אשת השמאל את תיק המשפטים החשוב ואת תיק המו"מ המדיני עם הפלשתינים, בבחינת 'נא בעין' לימין, ועוד התגאה בכך: "לבני תהיה שרת המשפטים הבאה ותהיה שותפה בכירה במאמץ לקיים מו"מ עם הפלשתינים להשיג שלום בין שתי מדינות לאום, לפי מיתווה בר-אילן... ציפי, אני מודה לך שהחלטת לפעול באופן אחראי ולהצטרף אלי". זה ימין, זה?
המרתק בדמותו של נתניהו, היא שיטת הפעולה הדו פרצופית שניכס לעצמו. כל אימת שמתקרבות בחירות, הוא משווק עצמו כימים חזק, נאמן, לאומי, ז'בוטינסקאי - כל מה שבתשתית האידיאולוגיה הלאומית. אך ברגע שהקלפיות נסגרות, חותמים את נשף המסיכות העונתי: משליכים לפח את אביזרי הבמה הלאומיים והופכים מיד לשמאל: מזמינים תחילה לקואליציה בראשותו את השמאל, למשל לבני או
עמיר פרץ, בידיעה ברורה שהם אלו שיטילו כבלים אנטי לאומיים על ידיו, ואח"כ מזמינים בחצי פה, תוך כדי השפלה והתנשאות, את הימין האמיתי, וגם זה לא תמיד (ע"ע ממשלת 2013, שבה אילצו בנט ושקד את נתניהו להכניסם לקואליציה, יחד עם
יאיר לפיד, שותפם ל'ברית האחים' שהכניעה את נתניהו). עוד מהדורה של ד"ר ביבי ומיסטר נתניהו.
החלילן מהמלין
הדוגמאות רבות מיני ספור: למן הנכונות להפקיר 70%-80% משטחי יו"ש בידי הפלשתינים תוך הטלת חנק וכליה על 15 יישובים נצורים בתוך ים פלשתיני רצחני; דרך המשך הזרמת כספים ואמצעים לחמאס בעזה (כולל דשן המשמש לייצור חומרי נפץ); דרך הענקת גיבוי טוטאלי לבג"ץ ובלימת כל נסיון לתקן את הפיראטיות המשפטית (באמצעות התחכמות ששיגרה את כחלון לקו החזית של הגנת הבג"ץ, כפי שהעיד נאמנו חכל"ש
רועי פולקמן); דרך הפקרת הר-הבית לירדן ולוואקף תוך חסימתו בפני יהודים; דרך הסגרת התיקים הכי חשובים בממשלתו החדשה, בידי השמאל הבולשביקי מיליטנטי (המשפטים, הכלכלה ועוד); דרך ההשפלה המכוונת של רבבות מצביעי ימין אמיתי תומכי בנט ושקד - ממש אינו ימין. ממש תקצר היריעה מלפרט את כל העובדות שמוכיחות כי נתניהו יכול להיות הכל, רק לא 'ימין חזק'.
והעובדה שמאות אלפים קונים את הכזב הזה ששמו 'ימין חזק', וממשיכים לצעוד בעקבות החלילן מהמלין שעובד נגדם עם תרגילי שמאל למיניהם, ועם סיסמאות מופרכות כמו 'המשפט הזה הוא משפטו של כל הימין' - אינה הופכת את הבלוף לאמת. המציאות הפוכה: זה לא המשפט של הימין; מפני שהנאשם עצמו לא ימין, לא חזק, לא נעליים.
באמירה שציטטנו לעיל, שממקדת את התיזה שלו, כרך נתניהו את המשטרה והפרקליטות כיוזמי הקשר נגדו. אבל הלו! לא אתה, מר נתניהו, היית הגורם היחיד שהעניק להם את כוחם הבלעדי? הרי אתה, מר נתניהו, מינית את אלשיך; הרי אתה שכבת על הגדר למען מינויו של
שי ניצן שהוצג על ידך כ"מינוי המוצלח ביותר שיכול להיות", למרות שהוזהרת מפניו; ואתה הוא שהענקת את כל הכוח למנדלבליט, אף שידעת את כל הרינונים על נכלוליתו והסתבכותו הבוטה בפרשת הרפז.
היה זה היועץ המשפטי דאז וינשטיין, שהזהיר אותך ואת שרי ממשלתך במכתב מן ה-20.5.15, בדבר הסתבכותו הקשה של מנדלבליט, שמכוחה אין הוא ראוי לשמש בתפקיד ציבורי בכיר. וינשטיין הזהיר את נתניהו ושריו מפורשות, ברחל בתך הקטנה, שמדובר בפרשה פלילית חמורה. ב-17 עמודי מכתבו, שהעתקו מצוי בידינו, קובע וינשטיין כי מנדלבליט שיקר בחקר פרשת הרפז, וכי נפל בהתנהלותו דופי חמור:
"התנהלותו של מנדלבליט בפני
מבקר המדינה ובחקירתו במשטרה, הייתה בעייתית יותר לכאורה. כזכור, לא רק שגירסתו של מנדלבליט באשר למועד שבו נודע לו על קיום המסמך בידי אשכנזי השתנתה מספר פעמים, אלא שגם בנסיונו להשיב לשאלה מדוע נמנע מלהנחות את אשכנזי למסור את המסך לרשויות אכיפת החוק לאלתר, הוא התקשה להציג גירסה אחידה ועקבית, עד שלבסוף ניסה להצדיק את התנהגותו המקורית גם במחיר של היתפסות לאמירות שקשה שלא לראות בהן אמירות החוטאות לאמת.
הלכה למעשה
כך בפרט, לעניין טענתו הראשונית כי לא היה מעלה על דעתו שלא לדווח ליועהמ"ש על הימצאות המסמך ברשות אשכנזי, לו היה יודע על הדבר, אשר בהמשך הוחלפה בטענה כי נוכח חובת האמון האתית שהוא חב לאשכנזי והסיכום שנעשה ביניהם באשר לטיפול במסמך, נכון היה שלא לדווח על כך לכל גורם אחר עד למחרת היום. ברי, כי בדברים אלו קיבל מעל עצמו מנדלבליט הלכה למעשה, את האפשרות שאותה הכחיש מכל וכל קודם לכן, לפיה נמנע ביודעין מלדווח לנזרי על הימצאות המסמך בידי אשכנזי.
בנוסף, התקשה מנדלבליט להסביר חלק מאמירותיו הבעייתיות בשיחתו עם וינר; ניסה להיתלות בטענות מסוג חיסיון עו"ד-לקוח... לא קיבל על עצמו את האפשרות שלא פעל כהלכה וממילא לא הביע חרטה כלשהי על אלו ממעשיו. בהתנהלות זו יש לטעמי כדי להטיל דופי באמינותו של מנדלבליט... קשה לומר כי יש בפרק הזמן שחלף כדי להקהות מן הפגמים שנפלו בהתנהגותו".
הייתכנו דברים ברורים יותר? ואתה, מר נתניהו, ידעת והכרת את הסיפור הזה ונשכבת על הגדר, בדיוק כמו בפרשת מינויו של ניצן לתפקיד פרקליט המדינה, למען המשך כהונתו של מנדלבליט כמזכיר הממשלה ובהמשך למען מינויו לכהונת היועהמ"ש. איך לא זיהית את אורות האזהרה שניצנצו באדום בוהק על הקיר? זה 'ימין חזק'?
גם את הטענות על רדיפתו בידי התקשורת יכול נתניהו להפנות רק אל עצמו. הוא פירק את
רשות השידור העויינת אבל איפשר צמיחת גוף עויין לא פחות; והוא שעשה הכל להצלת ערוץ 13 מקריסה. נתניהו סיפק את החבל לתלייניו. ימין חזק?
