סיפורה העצוב של הגימנסיה ברחביה, שהפכה למדגרת ומפיצת קורונה, לא אירע במאה שערים, בזרמים הקנאים של החרדים, המנותקים מהתקשורת, אלא בלב המיינסטרים הישראלי. באופן פרדוקסלי הוא פועל יוצא של תקשורת, פוליטיקאים ולוביסטים, שלחצו על חזרה לשגרה.
כל עוד סוגיית ההתמודדות עם מגיפת הקורונה הייתה בתווך שבין בריאות וכלכלה, ניצח משרד הבריאות בעזרת עם ישראל החכם, שהעדיף את החיים על פני איכות החיים ואת הידוק החומות סביב המשפחה, על פני התזזיתיות האופיינית לישראלים. זה היה ממש נס.
ונס בתוך נס היה, שגם התקשורת גילתה אחריות. המשמעת הלאומית התנהלה בלכידות. אולם בשבועיים האחרונים הלכידות והמשמעת נפרמו.
ראשונה בכך הייתה תל אביב, שברחובותיה וחופיה, ציפצפו בגלוי על הוראות הבידוד והמסיכות. התקשורת ששלחה צלמים ושדרנים לצלם הדלקת מדורת ל"ג בעומר במאה שערים ולצוד את מפירי החוק בקצוות בני ברק, לא רק שלא גינתה את מפרי החוק בתל אביב, אלא הפכה אותם למובילי דעת קהל.
השלב השני החל כשנכנסו לתמונה לוביסטים של המגזרים השונים, ולחצו על פתיחת ענפי המשק. בעקבותיהם ראשי ערים תבעו לפתוח את מקומות הבילוי ולהחזיר את בתי הספר ואת כל התלמידים לשגרה מלאה, "על אחריותם". זאת, למרות למרות הקושי בשמירה על כללי הזהירות בבתי הספר. בכך, בתי ספר היו למדגרות קורונה. משרד הבריאות נכנע ללחצים, וכך נפרצו כמעט כל הגדרות.
מה עושים כעת?
א. עוצרים את המרוץ להחזרת החיים לשגרה. חוזרים להקשיב למדענים המסבירים שהקורונה לא הלכה לשום מקום, ודוחים בשאט נפש את הקונספירציות כאילו אין קורונה והכל המצאות לצרכים פוליטיים. מקשיבים לקול המוסר הפנימי האינטואיטיבי, שעדיפה שמירת החיים מקיצורם, תוך כדי לקיחת סיכונים. את סיפורי האקסטרים השאירו לחובבי הז'אנר. יש לחזור קצת לאחור לצורך התארגנות חשיבה מחדש.
יש מי שעושים זאת כבר. בציונות הדתית קהילות רבות החליטו להמשיך בנוהל החרום ולהתפלל מחוץ לבתי הכנסת, לאחר שהפנימו שההחלטה על פתיחתם הייתה תוצאת לחצים. כך גם בחסידות גור שבה לא פתחו את בית המדרש המרכזי הענק עד היום וגם לא בשבועות.
ב. לשקול צמצום בבתי הספר שממילא מסיימים בחודש יולי את שנת הלימודים. הסתדרות המורים התיכוניים דורשת זאת. אל נהפוך את ילדינו לשפני ניסוי בסוג של מדגרות קורונה. יש לסייע למורים והמנהלים בהתמודדות עם דרישות הקורונה, באמצעות גיוס הורים ומתנדבים.
במועצות האזוריות, יש לקיים את הלימודים ביישובים, עם מורים תושבי המקום שילמדו במקומותיהם בקבוצות קטנות עם גילאים שונים.
ג. על המשטרה לחזור ולאכוף את הוראות הקורונה, בחבישת מסיכות ואיסור התקהלויות. כשהמשטרה רוצה היא יודעת לעשות זאת. התחושה היא שהיא מעדיפה סנכרון עם התקשורת והאליטות על ביצוע תפקידה ללא משוא פנים. בת"א בה חדלו רבים ללכת עם מסיכות היא חילקה ביום אחד רק 26 קנסות. כך גם בערים מרכזיות אחרות, חוץ מירושלים. הרושם שיש מקומות שבהם לא נוגעים. עליה לזכור שהיא זרוע הביצוע של החלטות הממשלה.
ד. עד אז ובהמשך דרושה משמעת עצמית וולונטרית. שימרו על עצמכם.
הנה צרור עצות של בכיר במ. הבריאות: כל עוד לא כופים מחדש את תקנות הבריאות, השתדלו לא לנוע במרחבים לא מוגנים. לקנות רק במסעדות שבהן שומרים על חבישת המסכות והריחוק. קנו רק במרכזי קניות ורשתות שבעליהם מקפידים על תקנות הבריאות ואינם מאפשרים צפיפות. הכריזו על סוג של שביתה מרצון מול ההקלות שמרשים לעצמם בתי עסק או עיריות. עדיף להחמיר עם עצמנו ולשמור על החיים על פני קלות הדעת שמתרחשת בימים האחרונים. נגיף הקורונה היא סיכון רציני. ונשמרתם לנפשותיכם מאד! (באדיבות ישראל היום)