לאחר שמונה לראש שירותי הכבאות וההצלה בירושלים, ביקש טפסר שמוליק פרידמן לטפח את קשריו עם ראשי הציבור החרדי בעיר. פרידמן הכיר מקרוב את העוצמה שמרוכזת בידי הרבנים ואת נכונותם לשתף פעולה עם זרועות השלטון בתפקידו הקודם כמג"ד בפיקוד העורף, אז היה אחראי על חלוקת ערכות אב"כ באזור בני ברק.
פרידמן הצליח לשכנע את החרדים בעיר להצטייד בערכות אב"כ רק אחרי ששוחח עם ראשי הציבור, שפנו אל צאן מרעיתם. בבואו לירושלים רצה לבסס את הקשר עם הציבור החרדי מיד בתחילת דרכו. לשם כך פנה ליונתן יוסף, בנו של הרב יעקב יוסף ונכדו של הרב עובדיה יוסף, שהתמחה בתחום החילוץ וההצלה, וביקש ממנו לסייע לו בארגון פגישות עם רבני הציבור החרדי בעיר, ובכללם אנשי העדה החרדית הנחשבים קיצונים.
יוסף הצעיר נרתם למשימה והפגיש את פרידמן עם כל רבני הקהילות בעיר. השיא היה שיחתו של פרידמן עם גדול הדור ומנהיג הציבור הליטאי, הרב יוסף שלום אלישיב ז"ל. באותה פגישה הודה גדול הדור לכבאים על חילוצו ממעלית ברחבת הכותל בסוכות התשע"ב.
יונתן יוסף אחראי על שילוב החרדים במערך הכבאות וההצלה בירושלים. הוא גם נמנה עם האחראים להכשרת נערים חרדים לשירות בצה"ל במסגרת ישיבת בני בינה, שהיא מכינה קדם צבאית חרדית במבשרת ציון. הוא בוגר ישיבות שבות יהודה ובית המדרש הגבוה להכשרת רבנים יחווה דעת, שם למד במצוות סבו והוסמך לרבנות. בשנת 2010 הקים יחידת חילוץ שבה משרתים צעירים חרדים, המקיימת שיתוף פעולה פורה עם שירותי הכבאות וההצלה במחוז ירושלים.
"כאשר רוצים באמת לשתף פעולה עם הציבור החרדי חייבים להידבר עמו", אומר יוסף. "מניסיוני, בהידברות אפשר לפתור הרבה מאוד קונפליקטים ולהועיל לחברה. החילונים לא מורגלים לראות חרדים שתורמים לחברה, וכשהם פוגשים בנו הם מופתעים. כך קרה, למשל, כאשר בשיפולי שכונת הגבעה הצרפתית השתוללה שרֵ פה כמה ימים לפני פורים. השרפה איימה על בתי השכונה ומתנדבים חרדים הוקפצו מהשכונות הסמוכות וצוּותו לכבאים, כדי לסייע בכיבוי. אני ומתנדב נוסף נשלחנו לאחת החצרות. בעלת הבית שמעה רעשים בחצר ביתה ויצאה לבדוק במה מדובר. כשנתקלה בנו במדי כבאים, עם זרנוקי מים בידינו, היא הביטה בנו בתדהמה ושאלה, 'אתם כבאים?!' 'לא, גברתי,' עניינו לה, 'התחפשנו לקראת פורים'".
יונתן יוסף מאמין בהידברות אמיתית בין המגזרים ובשילוב אמיתי של חרדים בכל תחומי החיים. לדבריו, לא ייתכן שחרדי ששירת בצה"ל או בשירות אזרחי לא יזכה לאפליה מתקנת בבואו להתקבל לעבודה במשרדים ממשלתיים. בחזונו הוא רואה חרדים רבים יותר מצטרפים לנשיאה בנטל ולשוק העבודה.
יוסף משמש ר"מ (רב ומחנך) במכינה הקדם צבאית בני בינה. המכינה מיועדת לנערים שנשרו מישיבות אחרות והיא משלבת לימודים אקדמיים, לימוד תורה והכנה לגיוס לצה"ל. את המכינה
הקים הרב ניר דוד בשנת 2011 ויוסף הוא האחראי על לימודי הקודש בה. בגלל ייחוסו יש לו השפעה ניכרת על בני קהילתו וצעירים חרדים רואים בו מודל לחיקוי. הכרתיו מקרוב עוד מתקופת הישיבה. יחד שקענו בסוגיה תלמודית ויחד יצאנו למחות נגד הסכמי אוסלו בשנות התשעים. גם מעגלי התמיכה בתהליך השלום היו בקו האש. כשאליל הנוער אביב גפן עלה לבמה בגן העצמאות בירושלים ועגבניות החלו להתעופף לעברו, חשנו מלאי סיפוק. ידענו שהוא מעניק רוח גבית למהלכים של רבין וסוחף אחריו את הנוער השבוי בקסמו. הייתה זו תגובה סמלית וגם לא התביישנו בעצם המעשה.
שלא כמו נסיכים אחרים, שכביכול אינם צועדים בדרכי אבותיהם, נדמה שהנכד המרדן הולך בדרכי אביו, שיצא נגד אביו הרב עובדיה יוסף ושילם בשל כך מחיר אישי וציבורי כבד. כשנתיים לאחר שפרש מהכנסת, בעיצומה של חקירה משטרתית נגד תנועת ש"ס, האשים
הרב יעקב יוסף בנאום פומבי אחדים מנציגי ש"ס בזיוף חתימות על המחאות ובמעילה בכספים. הוא אף קרא לנוכחים לדרוש מאביו להחליף את נציגי ש"ס בכנסת ובעיריות, וטען כי הם מוליכים שולל את הרב עובדיה יוסף. לאחר מות אמו, ב-1994, הרב יעקב יוסף לא
ישב שבעה בבית אביו עם כל משפחתו ובחר לשבת שבעה בביתו. אחיו, הרב אברהם יוסף, הבהיר: "הרב יעקב יוסף אינו מתייעץ עם אבינו בשום עניין, וכל דעותיו הן אישיות".
בשנת 2004 דחה הרב עובדיה יוסף פסק הלכה של בנו, שאסר על חיילי צה"ל לאכול מזון שמספק הצבא במקרה של אי-ודאות באשר ליהדותם של הטבחים. האב כינה את הפסיקה "מסיתה". הרב יעקב יוסף, לצד הרב מרדכי אליהו, גם היה בין הרבנים הבולטים שחלקו על
פסיקותיו של הרב עובדיה יוסף. למשל, כשאביו התיר אכילה בפסח של עוגיות מצה המועשרות במי פירות, יעקב יוסף פסק — בדומה לרב אליהו — שעוגיות אלה הן חמץ גמור. בשנת 2008 תקף במרומז את ש"ס וטען כי המפלגה "איבדה את זכותה המוסרית להתקיים" וכי היא לא תוכל לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה", אם תתמוך בוויתורים על שטחים לטובת הפלשתינים.
מחר בבוקר נעצור את נכדך
שנים מעטות קודם לכן הצליח יונתן יוסף, למרות העצמאות והמרדנות הטבועות בו, לקרב מעט את אביו וסבו לאחר שהסתבך בעל כורחו בפרשה תמוהה. באחד הערבים באביב 2001 צילצל
הטלפון בלשכתו של הרב עובדיה יוסף. על הקו היה בכיר בשב"כ.
"אני מבקש מכבודו להיפגש עמי כבר בשעות הקרובות. מדובר בעניין דחוף שאינו סובל דיחוי", אמר. הרב לא חקר ולא דרש. הפגישה החלה כשעתיים לאחר מכן, ואז גם התחוורה לו סיבת הבהילות. הבכיר דיבר קצר ולעניין: "מחר בבוקר אנחנו הולכים לעצור ולחקור את
נכדך יונתן. יש בידינו מידע, המוכיח כי הוא עומד בראש התארגנות מחתרתית המתכוונת לפעול נגד ערבים ביהודה ושומרון. מכבודו יש לי בקשה כפולה — שישמור בסוד את דבר המעצר ושיסייע בהרגעת הרוחות אחרי המעצר. אנו, מצדנו, ננסה לסיים את הפרשה מהר ככל האפשר".
הרב עובדיה יוסף היה המום וזמן מה לא יכול היה להוציא מילה מפיו. הוא לא נע ולא זע. עצב עמוק נשקף מעיניו. לאחר כמה דקות של שתיקה שאל: "אבל מה עשה הילד? אני מכיר את יונתן. הוא לא מסוגל לפגוע בזבוב. אני לא מאמין שיונתן עשה כאלה דברים. אני מציע שנקרא לו עכשיו לכאן ונברר איתו את האמת — האם הוא אכן מעורב בעניין או שמא נפלה אצלכם טעות". "לא נפלה אצלנו טעות", חתך הבכיר. "אנחנו גוף רציני, חקרנו את העניין לפני ולפנים. ידוע לנו גם היכן מסתיר הנכד שלך את הנשק [שאסף בשביל הפעולה]".
ביום המחרת התקיים בביתו של הרב שיעור שבועי שהיה מיועד לבני משפחה. הרב עובדיה לא גילה דבר לנוכחים. הוא רק ביקש מהם להגיד תהילים להצלתו של יונתן. "בקרוב הוא הולך לשבת הרבה שנים בכלא, וצריך נס גלוי כדי להציל אותו", אמר. בני המשפחה היו
בהלם. לאחר שהתעשתו ביקשו לשמוע פרטים נוספים על האירוע, אבל הרב נשאר בשלו ולא נידב ולו מילה מיותרת, כפי שהבטיח. "תתפללו בשביל הילד", חזר ואמר, "תתפללו בעד יונתן. רק תפילות יעזרו".
כוחות הביטחון פעלו במהירות. למחרת, בחמש לפנות בוקר, פשטו שוטרים רבים על השכונה שבה ממוקמת ישיבת הרעיון היהודי, שחדריה שימשו פנימייה לישיבת מיר ושבאחד מהם נהג ללון יונתן יוסף, וחסמו לתנועה את כל רחוב שמואל הנביא. כל נתיב מילוט אפשרי נחסם. באותה שעה ישן יונתן יוסף בישיבה. בשעה שש בדיוק פרצו לחדרו אנשי שב"כ, שלוו במאבטחים ובכוחות משטרה, העירו אותו, הזדהו והודיעו לו כי הוא עצור.
המעצר הפתיע אותי מאוד. לא רבים ידעו, אבל יונתן יוסף הוא בחור עדין וסופר סת"ם בעל-ידי אמן. כשהתפוצצה הפרשה וכפי שיסופר בהמשך גם סיבכה את הנח"ל החרדי, התקשיתי גם אני לקלוט: כיצד מתיישבים העדינות, השלווה והקסם האישי שמאפיינים אותו עם
תכונות שייחסו לו זרועות הביטחון? הייתכן, חשבתי, שלגורם מסוים היה עניין להפליל אותו? האם היו גופים או אנשים שרצו להדביק לנח"ל החרדי כתם מוסרי גדול, שלא בנקל יימחה?
גנדי מתריע על המעצר
מסתבר שאת יונתן יוסף המעצר הפתיע הרבה פחות. יממה קודם לכן הוא הופתע לקבל שיחת טלפון מידידו, שר התיירות אז רחבעם זאבי (גנדי), שהתריע על דבר המעצר הצפוי. גנדי, שהיה חבר בוועדת החוץ והביטחון בכנסת, נחשף למידע הרגיש וביקש מיונתן לשמור
את העניין בסוד ולהיראות מופתע בזמן המעצר. יונתן יוסף נעצר חודשים ספורים לפני הירצחו של זאבי במלון הייאט בירושלים בידי מחבלים אנשי החזית העממית.
לאחר המעצר נחקר יונתן יוסף ונערך עימות בינו לבין חייל מהנח"ל החרדי. יוסף דיבר ראשון:
— "שמע, כבר אמרתי להם שקיבלתי ממך שרשרת".
— "זה גם מה שאמרתי להם", ענה א'. "שנתתי לך שרשרת של כדורים וזה הכול".
העימות לא יצר התפתחות חדשה בחקירה. גם מדובב שהוכנס לתא לא גרם ליוסף להודות בחשדות שיוחסו לו: קבלת אמל"ח מחיילים בנח"ל החרדי ותכנון משותף של פעולת נקם בערבים. הוא שוחרר לאחר כמה ימים מחוסר הוכחות. השופטת שדנה בבקשה להאריך את
מעצרו, אסתר ניקורטה באום, פסקה: "מדובר בחומר ראיות כללי, אשר ספק אם הוא מגיע לכדי חשד סביר, כנדרש". הפרשה המשיכה להתגלגל והיו מעורבים בה בכירים בצמרת המדינית, הפוליטית והביטחונית. גדעון עזרא, שהיה אז סגן השר לביטחון פנים, ביקר
בבית משפחתו של יונתן יוסף, וגם שמעון פרס התערב וניצל את קשריו הטובים עם בכירים במערכת הביטחון כדי לחקור, לקבל מידע ולגרום למערכת להבין שיונתן יוסף חף מפשע ולהביא את הסאגה לסיומה.
עם זאת, בגלל ייחוסו המשפחתי של יונתן יוסף עורר המעצר הד תקשורתי רחב, שפגע קשות בתדמיתו של הנח"ל החרדי. היו חיילים בנח"ל החרדי שנעצרו ונחקרו בפרשה. כשאהוד ברק ראש הממשלה דאז ביקר בבסיס שלנו, זמן קצר לאחר מכן, נאספו כלי הנשק מכל הלוחמים בהשפעת הפרשה. התקשורת דיווחה בהרחבה. כתב האישום הציבורי היה ברור: חיילים בנח"ל החרדי תיכננו פיגועים נגד ערבים. הגדיל לעשות יומון גדול, שבידיעה שפירסם על המעצר
נכתב: "החקירה בפרשה החלה לפני כמה שבועות, בידי משטרה צבאית חוקרת. זאת, בעקבות מידע על כך שכלי נשק רבים נעלמים מהיאחזויות נח"ל חרדי".
המידע היה בלתי מדויק, בלשון המעטה. באותה תקופה הייתה היאחזות נח"ל חרדית אחת בלבד, רותם שבבקעת הירדן. מעבר לכך, ממחסני גדוד הנח"ל החרדי לא נעלם ולו כלי נשק אחד. שרשרת של כדורים למקלע מא"ג הייתה הפריט היחיד שלא ידוע מה עלה בגורלו. לנח"ל החרדי נגרם נזק תדמיתי קשה. במשפחת יוסף, לעומת זאת, יצא מתוק מעז. הדרמה הכפויה שאליה נקלעה המשפחה הביאה לחידוש הקשר בין הרב עובדיה יוסף ובנו בכורו, הרב יעקב יוסף, לאחר שנים שבהן נמנעו לדבר זה עם זה. יונתן יוסף שוחרר ממעצר
והמשיך בחייו.
הנח"ל החרדי התאושש והמשיך לגדול ולהתעצם. הפרשה מוזכרת כאן לא בגלל הנכד המפורסם וגם לא בגלל החשד שיונתן יוסף קיבל אמצעי לחימה מחיילים בנח"ל החרדי, אלא כדי לסגור מעגל ולנקות את שמו של הגדוד החרדי עשרים שנה לאחר שהוכתם.
