סמוך לשלוש מערכות הבחירות האחרונות, ניהל הליכוד מסע הונאה ערמומי כלפי הציבור הציוני דתי. "למה לכם להצביע למפלגה סקטוריאלית דתית לאומית קטנה"? תהו נתניהו והמוסקיטרים הסרוגים שלצידו, בפני הציבור הדתי לאומי. "תצביעו ישירות לליכוד. אנחנו, הליכוד, נייצג את הציונות הדתית ונגן על האינטרסים שלה".
לחידוד הבדותא הזו פירסם הליכוד בתקשורת הדתית לאומית, המודפסת והאלקטרונית, מודעות ענק תחת הכותרת 'הנבחרת הסרוגה', ובה ניצבו לצידו של הקיסר כל נושאי כליו הסרוגים: אלקין וחוטובלי, אדלשטיין ושלמה קרני, נסים ואטורי ואריאל קלנר, שבח שטרן ועמית הלוי.
עכשיו מסתבר, כצפוי, שהיה זה מעשה רמיה נבזי, שהמסר האמיתי שלו היה זה: הצביעו ליכוד כדי שאנחנו נעביר את קולותיכם לש"ס וליהדות התורה. משימה זו בוצעה שוב השבוע, כשהליכוד העביר את ראשות הוועדה למינוי דיינים, לידי ש"ס. למאי נפקא מינה? - פשוט בתכלית: אם עד עכשיו דאג יו"ר הוועדה היוצא השר שטייניץ, ברוב יושר והגינות, למינויים על-פי מפתח מגזרי צודק: שליש סרוגים, שליש חרדים-מזרחיים (ש"ס) ושליש חרדים-אשכנזים (אגו"י), הרי עכשיו, מרגע שהעביר הליכוד לש"ס את ראשות הוועדה, תדאג ש"ס לנפות את המועמדים הסרוגים ותעדיף על פניהם רק דיינים חרדיים למהדרין. הדרת סרוגים, תוצרת ש"ס והליכוד. וזה, אם כן, המסר לדיינים מהציונות הדתית: השקעתם עשור של לימודי דיינות מפרכים? חבל"ז. נתניהו לא סופר אתכם ממטר.
למה זה משנה בעצם? אז זהו, שזה מאוד משנה. הציבור הרחב אולי אינו ער לכך, אבל מי שהזדמן לבי"ד רבני, עמד עד מהרה על ההבדלים שבין הסרוגים לחרדים. שני מגזרים אלה דנים כמובן לאמיתה של תורה, ללא שום פיקפוק, ובכל זאת השוני במבחן התוצאה עצום, כרחוק מזרח ממערב: הסרוגים מגלים פנים מאירות כלפי המתדיינים ומפלסים להם בתוך ים ההלכה נתיב אנושי, ואילו החרדים מזעיפים פנים, דוגלים בשיטת ייקוב הדין את ההר. הראשונים מחבקים ברוח בית הלל, והאחרים דוחפים באמת הבניין של שמאי. קוּלוֹת הלכתיות? לא בבית ספרם.
מים ואוויר
דוגמאות אין ספור יש בפי באי בתי הדין. מחמת קוצר היריעה נזכיר אחת בלבד: סיפור 'הגט מצפת'. בפני ביה"ד הופיעה עגונה שבעלה נפגע קשות בתאונה לפני 10 שנים ומאז היה לצמח. כל בקשתה הייתה להתיר עגינותה אחר עשור של ייסורים. שני הדיינים החרדים שבהרכב משכו כתפיים באדישות: "אין מה לעשות". הדיין הציוני דתי הרב אריאל לביא, הפך עולמות, חפר לעומק, ומצא פתרון הלכתי נטו: העגונה תשוחרר מעגינותה על-פי העקרון ההלכתי החשוב: זכין לאדם שלא בפניו. מה לא ניסו החרדים לעשות לו? ממש רצח אופי. ביזו והכפישו. הרב הראשי יצחק יוסף לא חסך חרפות וגידופים מהרב לביא, ואף כינס את מועצת הרה"ר לביטול הפסק של לביא. למזלה של העגונה, בג"ץ הציב בפניו תמרור עצור.
לא רק את מפלגת הציונות הדתית השפיל נתניהו עד עפר. כך בדיוק הוא מתייחס לחבורת האופורטוניסטים המככבת במודעה כנציגת הציונות הדתית. כולם נזרקו מתחת לגלגלי האוטובוס. חוטובלי, שהונתה את הציונות הדתית בהבטחה חלולה לייצג אותו, נדחקה למיניסטריון מומצא ל-3 חודשים בלבד. אלקין, שהתחנן עד דמעות להישאר בתפקיד השר לאיכות הסביבה, מסתפק בתיק מצחיק וביזיוני לענייני מים ואוויר ושום כלום. אדלשטיין הודח מיו"ר הכנסת בטענה השקרית שכחול-לבן אחראית להדחתו. רפי פרץ נושל והפך לשר לענייני שום כלום ושום דבר.
היחס העויין שמפגין נתניהו כלפי הציונות הדתית, מתבטא לאורך כל הדרך. העסקה תמיד זהה: הם מצביעים בשבילו, ובתמורה סופגים ביזיונות שמשפילות אותם לגובה הדשא. כך במינויים ברבנות הראשית, כך במינויי רבני ערים, כך בנושאי בניה ביו"ש, ועכשיו בתמיכה בריבונות פלשתינית על 70% מיו"ש, כולל הפיכת 15 ישובים סרוגים למובלעות בים פלשתיני עויין. כדאי שהבוחר הציוני דתי, בבואו לקלפי בפעם הבאה, יפנים את כלל הברזל מבית נתניהו: הצבעת ליכוד - קיבלת ש"ס; הצבעת נתניהו - נעשיתָ סמרטוט ריצפה.
