פריקת עצבים זה חלק מאורח חיים לגיטימי בסיירת גולני. פריקת עצבים זה חלק מהפריטים המוכרים באפסנאות הצבאית של סיירת גולני.
כשחייל מסיירת גולני נדרס על-ידי נהג פושע, לא משאירים לבית המשפט לשלוח את הנהג הדורס, שביצע את מעשה פשע הטרור, אל מאחורי סוגר ובריח. כשחייל מסיירת גולני נדרס על-ידי נהג פושע, מוציאים מאביזרי האפסנאות הצבאית את הפריט שנקרא "עֲצַבִּים". לפריט הזה בתדריך הפעולה הצבאית יש תיוג ברור ובו מפורט כי חובה - "לִפְרוֹק אֶת הָעֲצַבִּים".
אחרי נתינת התדריך נותנים לעצבים להתפרק בניקוב צמיגים של מכוניות וגם בניפוץ חלונות. הפריט - עליו חתמו חיילי סיירת "גולני" באפסנאות וכונה בשם "לפרוק את העצבים" - נותן היתר מכל דרגי הפיקוד לאמץ את כל כללי התנהגות של כנופית רחוב בחוצות העיר שכם. זה ממש פרט מאוד שולי, שאין כל קשר בין האזרחים הערביים בשכם שנפגעו על-ידי החיילים ובין המעשה הנפשע של הנהג הדורס. העיקר שפורקים את העצבים עם מה שיותר צמיגים מנוקבים ושמשות מנופצות ועל הדרך גם פגיעה במכלי דלק.
אך לפעולות ללא דין וללא דיין אין גבולות. צוות של סיירת גולני, בפיקודו של גיא אליהו, נכנס לשטח של מדינה אחרת - סוריה - וללא אישור של מוסדות צבאיים פשט על מבנה בו שהו סורים ושניים מתושביו הסוריים נהרגו. לפריקת העצבים של אותה סיירת היה המשך של חילופי ירי שהסתיימו בהודעה מקילה ברדיו- "אין נפגעים לכוחותינו".
כשהייתי נער, הכרתי את הנערה היקרה, שושנה הר ציון מקבוצת "דרור" בקיבוץ בית אלפא, שנרצחה יחד עם חברה עודד באופן מזוויע על-ידי בדואים בחודש דצמבר 1954.
שושנה וחברה עודד חצו את הגבול וטיילו בפטרה בעבר הירדן המזרחי. שם הם נרצחו על קבוצה של בדואים. אחיה של שושנה לקח אתו מספר חיילים וחדר לפטרה. שם הרג חמישה בדואים. הוא דאג שלתושבי פטרה תגיע הידיעה, שהבדואים נהרגו בפעולת נקם. נראה, שהשלינו את עצמנו, שזו הייתה פעולה חד-פעמית וחריגה - פעולת גרילה ללא אישור של דרג צבאי.
למרבה הצער, אנחנו עדים שצבא הגנה לישראל ממלא פיו מים אל מול תחקירים המפורסמים בעיתון הארץ, כשלוחמי סיירת מחטיבת גולני פורקים את עצביהם באישור מפקדיהם וחוצים את הגבול ללא אישור, כשהם מסתבכים בהרג אזרחים סורים. תקרית זו הושתקה.
מפקד בסיירת גולני הורשע בזיוף מסמך והודה שאפשר לחייליו לִפְרוֹק עֲצַבִּים על מכוניות של פלשתינים. מצער, שאין תשובה ברורה לתהייה זו של עיתון הארץ בתחקיריו, כמו שאין תשובה ברורה לקיומה של פעולה פיראטית מעבר לגבול על-ידי חיילי הסיירת כדי לאפשר להם לפרוק עצבים, אבל הממונים, כולל מפקד החטיבה בחרו להעלים עין.
פריקת עצבים היא דרך פעולה של בריוני כנופיות ולא של מפקדים בצבא, ששמו הוא "צְבָא הֲגַנָּה לְיִשְׁרָאֵל", למי ששכח.
