החומה הגדולה של סין היא מותג רב עוצמה בהיסטוריה העולמית, אך למעשה מדובר במספר רב של חומות שנבנו בתקופות שונות לאורך כ-2,000 שנים. אחד המקטעים הפחות מוכרים של החומה נבנה במהלך ימי הביניים (מאה 11 עד 13 לספירה) ומשתרע על פני יותר מ-3,500 קילומטרים. על-אף גודלה ולמרות שהיא וכוללת בנוסף לחומות ולתעלות הגנה גם מספר רב של מחנות ומבנים נלווים, מערך החומות לא תועד במקורות ההיסטוריים וכמעט שלא נחקר על-ידי היסטוריונים וארכיאולוגים.
אחת הסיבות ל"התעלמות" היא העובדה שחלקים גדולים ממנו שוכנים רחוק מקווי החומה המוכרים ועמוק בשטח הערבה המונגולית. אחד המקטעים הנידחים ביותר של החומה הזאת, שידוע בשמו העממי "החומה של ג'ינגס חאן", הוא באורך של כ-750 ק"מ ונמצא באזור נידח במשולש הגבולות שבין מונגוליה, רוסיה וסין. משלחת של ארכיאולוגים והיסטוריונים מהאוניברסיטה העברית, בהובלת הפרופסור גדעון שלח-לביא ובשיתוף פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת ייל והאקדמיה המונגולית למדעים, יצאה למפות את החומה של ג'ינגיס חאן, ולחפור חלקים ממנה במטרה להבין את הרקע להקמת החומה ואת המטרות שלשמן היא הוקמה.
המשלחת חקרה את החומה של ג'ינגיס חאן במשך כשנתיים. מחקר השטח כלל תיעוד שיטתי של קו החומה ושל קבוצות המבנים שנמצאות מדרום לו, וכן שימוש בטכניקות מתקדמות של תיעוד (שימוש בצילומי רחפן) ותיארוך. "החומה שוכנת עמוק בשטחי הערבה המונגולית והרחק מכל ישוב עתיק, ולכן מעלה שאלות רבות הן בנוגע לזהות הבונים שלה, אך לא פחות מכך לגבי הסיבות להקמתה. לא ברור מה הייתה המוטיבציה להשקיע כמות אדירה של משאבים ועבודה באזור כל כך מרוחק, שגם בתקופה העתיקה יושב באופן מאוד פזור על-ידי עמים נוודיים".
במחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי Antiquity, החוקרים מציגים ניתוח מבני וגאוגרפי של החומה, שהוביל את קבוצת החוקרים לצאת כנגד ההנחה הרווחת שחומה זו נועדה להגן על גבול האימפריה מפני כיבוש צבאי, ולטעון כי למעשה נועדה להדוף גלי הגירה. תקופת הקמת "החומה של ג'ינגיס חאן" התאפיינה באירועי אקלים חריגים, שהובילו לגלי הגירה של נוודים דרומה. לטענת החוקרים, גודלה ואופיה של החומה, כמו גם המיקום הגאוגרפי של הביצורים לאורכה, מצביעים על כך שמטרתה המרכזית הייתה לפקח על תנועתם של קבוצות נוודים שפעלו מצפון לקו החומה.
