מצער, שסוגיה פוליטית כמו התנהגותה של הנהגת העולם הערבי בשנת 1948, בה יש בוודאי ל
קלמן ליבסקינד טיעונים מוצדקים הראויים להישמע, עלתה על פסים צורמניים ומבעיתים בעת דיון, שנערך באולפן הטלוויזיה עם חברת הכנסת לשעבר,
זהבה גלאון.
מצער, שהעיתונאי המוכשר קלמן ליבסקינד, עשה הקבלה מחפירה בין אונס נשים לבין מה שקרה בארץ ישראל בשנת 1948. אני מסכים עם הטיעון של גב' זהבה גלאון,
"שהקבלה לאונס נשים היא בלתי קבילה לשום דבר בשום מקרה בשום מצב".
צודקת זהבה גלאון שעלינו להפנים, שכל דיון במטאפורת האונס בדיון במחלוקת מדינית הוא למעשה מנרנמל את השימוש בתועבה הזו. מצער מאוד שקלמן ליבסקינד לא הרפה והתעקש במהלך כל הדיון הסוער כן להשתמש במטאפורה של אונס, כשהאנס הוולגרי והבהמי במקרה הזה הוא הפלשתיני והקורבן בדמות הנאנסת היא מדינת ישראל.
מצער, שעיתונאי מוכשר כמו קלמן ליבסקינד הוריד לתת רמה את כל הדיון החשוב על סיפוח והחלת הריבונות כפי שהוא נוהל על ידו ועם הערות אגב של חברו לצוות אריאל סג"ל.
אני פונה לעיתונאי קלמן ליבסקינד, תיאורי אונס אין להם מקום בדיונים בנושאים מדיניים. מצער, שהעיתונאי קלמן ליבסקינד, שתמיד מציג את טיעוניו בצורה מכובדת ומאוד עניינית, עלה הפעם על שרטון של התבטאות וולגרית.
