הגילויים האחרונים של אילה חסון מצביעים אולי על פעולות בניגוד עניינים, מצביעים אולי על טובות הנאה שמבקש בוס מכפיפיו, אך יותר מכל מצביעים על חולי ממאיר של מערכת אכיפת החוק. ומדוע?
1) מכלול הטענות שהעלה מנדלבליט בעתירתו נגד מדינת ישאל, במטרה שייערך לו שימוע טרם ההחלטה על עילת סגירת התיק נגדו, מעלות תמונה ברורה של תפירת תיק, הן בנוגע לכלל התנהגות התביעה בעניינו והן בנוגע להתנהגות הפרקליטה הראשית בתיקו, האם הוא צדק, ואם כן מי תפר ומה היו האינטרסים שהביאו לתפירה. או במלים אחרות, האם הייתה בכלל איזו שהיא תשתית להבאתו של מנדלבליט לחקירה באזהרה, ואם כן האם פעלו החוקרים וכלל המערכת כחוק במהלך החקירה (כולל ולא רק הדלפות מגמתיות לעיתונות ופרסומן).
2) איך התנהג מנדלבליט בחקירה? האם דיבר אמת? האם התפתל? האם שיקר?
3) ככל שקריאתו לחקירה באזהרה לא נבעה מצורך אמתי (אפשרות כל העמדה לדין). כלומר, הוא נתפר, מה גרם לתופרים לשנות את דעתם, באיזה שלב בדיוק השתנתה דעתם ומה יכול היה לגרום לשינוי?
4) ככל שהייתה תפירה, האם ייתכן שהסיבה לה הייתה ניסיון למנוע את מינויו כיועמ"ש לממשלה?
5) ככל שהייתה תפירה, האם ייתכן שלשינוי המגמה גרמה ההבנה שמנדלבליט מונח בכיס של התופרים, ולכן גישת התופרים לגבי המינוי השתנתה מן הקצה אל הקצה.
6) ככל שהייתה תפירה, ושינוי המגמה נבע מכך שתופריו הבינו שהוא בכיס שלהם, מה גרם להם להבין כך?
7) ככל שהייתה תפירה, ושינוי המגמה נבע מכך שתופריו הבינו שהוא בכיס שלהם, האם גם למנדלבליט הייתה כבר אז סיבה טובה להאמין שאם ייקח על עצמו את התפקיד, הוא יהיה בכיס של תופריו?
8) איך סבר מנדלבליט שיוכל לכהן לאורך זמן בראשה של מערכת, כאשר הוא סבור שהיא תפרה אותו משרוך נעל ועד קדקוד, והרי ברור שתיבת פנדורה כזו תתפוצץ באיזה שהוא שלב.
9) האם בעתירה נגד מינויו של מנדלבליט הציגו מנדלבליט והפרקליטות את כל החומרים הרלוונטיים לבית המשפט? ואם לא הוצגו, מדוע לא הוצגו? ואם הוסתרו חומרים או חסרו חומרים האם היו אלו חומרים בליבת התיק אשר יש להם משקל להכרעה בתיק?
10) האם למונח "בכיס" לעיל יש קשר לקלטות של מנדלבליט-אשכנזי אשר הוחזקו בכספת בפרליטות מרגע חקירתו?
11) האם תוכן קלטות אלה חוסה תחת חוק איסור האזנות סתר או לחלופין מדובר בפצצת סרק, כי הקלטתן במסגרת הצבא על-ידי אנשי צבא מחריגה אותן מאיסורי החוק.
12) האם אותן קלטות שבכספת הוצגו לשופטי בית המשפט העליון במסגרת ערעור של ברוך קרא לשחרר את קלטות אשכנזי לציבור?
13) האם היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה בתשובתם לערעור ולבקשה לדיון נוסף בערעור של ברוך קרא, הציגו את תוכן הקלטות האלה לבית המשפט? האם הודיעו לבית המשפט על קיומן? האם בהודעת הנשיאה בהחלטה בדיון הנוסף, כי הרכב הערעור בחן את ההקלטות גופא, ידעה הנשיאה על ההקלטות שבכספת, האם המשיבים התייחסו להקלטות אלה בתשובתם, ואם לא מדוע. לו הייתה הנשיאה יודעת, או לו ידע הרכב הערעור על קלטות אלה האם קיים סיכוי שהחלטותיהם היו שונות?
14) האם עילת סגירת תיק בפרקליטות המדינה היא שכונה דולפת? האם תיקים נגנזים באמצעות מיילים שהיום כתוב בהם א' ומחר כתוב בהם ב'? האם אין הליך פורמלי, המחייב פורום קבוע הליך קבוע ומסמוך בפורמט קבוע, אותו חייבים לנקוט על-מנת שעילת סגירת תיק, אשר במקרים רבים יש לה חשיבות של החלטה שיפוטית, תוחלט, תתועד, תהיה לה גרסה סופית אחת ויחידה ולא 8 מיילים עם שמות כאלה ואחרים, ועם בליל דעות כזה או אחר?
השגיאות כאן הן כל כך גדולות, הסירחון כה עז, ועיקרו בעובדה שמנדלבליט הסכים להתמנות לעמוד בראש מערכת שהוא תיאר אותה להבנתי בעתירה לבג"ץ טרם מינוייו, כמערכת שהסרטן הגיע לה לגזע המוח. ומתברר לאחר המינוי שהוא הציע עצמו לתפקיד שלא על-מנת לתקן אותה, כי המערכת חוזרת ובייתר שאת על כל אינדיקציות המתפרה האדירות בתיקי נתניהו, ואם לא התמנה על-מנת לתקנה, אז לשם מה התמנה? משכורת שמנה? פנסיה ענקית?
ומן העבר השני נראה לי באופן ברור כי הפרקליטות עשתה ככל יכולתה על-מנת לסכל את המינוי כי היא חששה שמנדלבליט בא במטרה לתקן אותה, והיא חדלה מהתנגדותה כאשר הבינה מסיבות שונות, שאלו לא היו כוונותיו מלכתחילה, ואם היו כאלה כוונות הן סוכלו במעלה ההר, ומאויב מר מנדלבליט הפך בעיני הפרקליטות לשותף צייתן.
אלה השאלות המחייבות מענה. לטעמי, ניגודי העניינים פה ושם הם רק עוד סימפטום לחולי הממאיר לכאורה. אסור שניגודי העניינים ייבחנו ככאב ראש מקומי אלא כחלק מגידול ממאיר בגזע המוח, אשר אם לא יטופל ביסודיות וללא רחמים, ימוטט את מערכת אכיפת החוק על יושביה ועלינו. רק שופט חוקר, עם כתב מינוי לחודש ועם סמכויות אין קץ, יכול לדקור את הבועה הענקית הזו, ומה שייצא, ייצא.
